מוזמנים להצטרף לאירוע האקתון התמודדות מערכתית עם עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה

 

[smls id=”23987″]

אירוע האקתון התמודדות מערכתית עם עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה

ב 13-14.2.19 יתקיים האקתון משותף לתכנית ממשק מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמרכז השל לקיימות, ויעסוק בנושא התמודדות מערכתית עם עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. משתתפי ההאקתון הם עמיתים בהווה ובוגרים של תכנית ממשק ותכנית העמיתים של שני הארגונים, ובעלי עניין נוספים באקוסיסטם. נכון ליום זה צפויים להשתתף באירוע 60-70 משתתפים שיפעלו לקידום 11 מיזמים מגוונים.

בין השותפים להפקת ההאקתון:

  • ממשק – תכנית יישום מדע בממשל מייסודה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
  • תכנית העמיתים ממייסודו של מרכז השל לקיימות.
  • הפקולטה למדעי הבריאות, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
  • ​​מרכז הרפואי ע״ש שיבא.
  • האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות.
  • ​BeWell.il, קהילת הבריאות הדיגיטלית של המכון הישראלי לחדשנות.
  • ​איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית.
  • טבע.​
  • MSD.
  • GSK.
  • ר.פ.א.
  • עיריית באר שבע, אגף הרווחה והשירותים החברתיים.
  • סיינס אברוד, ארגון המדענים הישראלים בחו”ל.

בין השופטים בהאקתון:

  • פרופ’ עמוס כץ, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
  • פרופ’ נדב דוידוביץ’, ראש בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
  • פרופ’ קובי מורן גלעד, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
  • ​פרופ’ מירי ויינברגר, יו”ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות.
  • אלון זס”ק, סמנכ”ל בכיר למשאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה.
  • ד”ר שירי טננבוים, אונקולוגית, סגנית מנהלת בית חולים וולפסון.
  • ד”ר אסנת לבציון-קורח, מנהלת המרכז הרפואי אסף הרופא.
  • פרופ’ איתן כרם, מנהל הדסה ילדים, אגף הילדים של בתי החולים של הדסה.
  • ד”ר רון מאור, המנהל הרפואי של חברת טבע בישראל.
  • פרופ’ גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעת ובקרת זיהומים, מרכז רפואי ע”ש שיבא.

רקע

להאקתון נבחר הנושא לעיל, כסוגייה “נבזית”, כזו שאף אחד לא מעוניין בתוצאותיה, אבל עקב הרב מערכתיות והמורכבות שלה, לא מקבלת תשומת לב מספקת או פתרונות מערכתיים. למעשה, מאז המצאת הפניצילין האנושות נמצאת במירוץ חימוש עם החיידקים – כל התפתחות בצד האנטיביוטיקה גוררת אבולוציה של חיידקים עמידים. בשלב זה נראה שהחיידקים מנצחים במירוץ. למרות התקדמות עצומה בידע מדעי, חלה עליה בתמותה ממחלות זיהומיות עקב התפתחות עמידות זו. הצפי הוא שעד שנת 2050 התמותה העולמית הקשורה בעמידות לאנטיביוטיקה תגיע לכ-10 מיליון נפש בשנה, יותר מאשר תמותה ממחלת הסרטן.

אנטיביוטיקה לא נמצאת רק במרשמי רופא וחיידקים עמידים לא נמצאים רק בבתי חולים אלא גם במערכות מזון ומשק החי, מערכות מים וחקלאות, מוסדות בריאות מרכזיים ובקהילה, ארונות תרופות במשקי הבית ועוד. לא מדובר בסוגייה לרופאים ולמיקרוביולוגיים בלבד – חינוך, קידום בריאות ומניעה, עיצוב ותכנון, מעצבי חוויית משתמש, חקלאות, כלכלה התנהגותית, וכולי – לכל אלו נגיעה ותרומה פוטנציאלית לפתרון האתגר.

מטרה

מטרתו של ההאקתון היא להפגיש ולרשת א.נשים ממגוון דיסציפלינות, שדות פעולה, משרדי ממשלה, ארגונים ומקצועות, ולקדם מיזמים יצירתיים ומערכתיים להאטת או הפסקת “מירוץ החימוש” בין החיידקים לאדם. בהאקתון, 36 שעות של חשיבה יצירתית מתוך תפיסה רב-מערכתית ברוח הקיימות, ישתתפו 8-12 צוותי מיזמים שהוגשו במסגרת קול קורא ועברו שיפוט מוקדם. הקריטריונים לשיפוט המוקדם הם יצירתיות, חדשנות וגישה מערכתית לבעיה. צוותים אלו יבנו בפועל במסגרת אירוע מכין שיתקיים ב 30.1.19, בו יתחילו לעבוד ולהערך להאקתון שיתקיים ב 13-14.2.19. בתום ההאקתון יוצגו התוצרים וצוות שיפוט יבחר למי מהם לתת פרסים.

מיזמים לדוגמה:

  • תכנון מרפאות ובתי חולים באופן שמקטין את סיכויי ההידבקות של חולים וצוות.
  • עיצוב מוצרים באופן שדוחה חיידקים.
  • הנגשת שירותי בריאות מעולים בקהילה והקטנת שהות בבתי חולים.
  • חינוך ומודעות ציבור.
  • עיצוב הלוגיסטיקה של בתי החולים.
  • יצירת תמריצים כלכליים או חברתיים לרפואה מניעתית.
  • צמצום מרשמי אנטיביוטיקה.
  • יצירת משחוק ועידוד התנהגות נאותה של צוות רפואי ושל חולים ומשפחותיהם.
  • חיבור בין צמצום צריכת הבשר והקטנת השימוש באנטיביוטיקה בתעשייה.
  • ועוד…

אנחנו מזמינים את חברינו שכבר חזרו לישראל או מבקרים בה באמצע פברואר להצטרף לעשייה חשובה זו.

[maxbutton id=”1″ url=”http://heschelcenter.activetrail.biz/%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9D-2019″ text=”להרשמה להאקתון – לחצו כאן” window=”new” ]

 

   

כתבות דומות

הסיבים שמגנים על המושבה // ד״ר אלעד ארד

בשיתוף עמותת מדע גדול בקטנה ביופילם הוא צבר חיידקים שמתאגדים יחד במבנה...

ראיון עם מדען חוזר – ד”ר ערן בלכר

משרה נוכחית – ראש המעבדה לחקר הקשר בין המוח והמעי, המחלקה לכימיה...

התפרסמו הקולות הקוראים לתוכניות “בראשית” ו”אור” (אופק רחוק) לקידום השבת חוקרים מצטיינים מחו”ל

שותפים במימון שתי התוכניות הקרן הלאומית למדע, מל”ג-ות”ת, משרד העלייה ו הקליטה...

המרכז לקליטה במדע מחפש יועצות.ים מומחים

המרכז לקליטה במדע מחפש אתכם כיועצים מומחים, לליווי וסיוע למדענים עולים ותושבים...

עלה לאויר פורטל משרות המחקר החדש של האוניברסיטה העברית

עלה לאויר מאגר משרות מחקר מרכזי המציג באופן עדכני ונגיש מודעות לגיוס...

אירועי חרם והשפעותיהם על האקדמיה הישראלית

נתקלת באירוע של חרם אקדמי שהתרחש בכנס / בקמפוס / בעת הגשת...

התפרסם הקול הקורא של קרן BARD (קמ”ח) להצעות ב-2025

קרן BARD (קמ”ח)  נרגשת להכריז על מספר הזדמנויות מימון למענקי מחקר ומלגות...

תחרות חדשנות למלחמה באנטישמיות // ד”ר רועי צזנה

השנה היא שנת 2024. בערים המתקדמות בעולם אפשר למצוא מכוניות אוטונומיות על...

ראיון עם מדען חוזר, עם ד”ר אהרון (רוני) אזגורי

משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל. באילו...