סיינס אברוד אתכם ולמענכם

כל ארגון, ועל אחת כמה וכמה ארגון חברתי, צריך לערוך מדי פעם בדק בית ולחשוב מה הן מטרותיו, מהו החזון שלשמו הוא פועל, מי הלקוח/ות שלו ואילו דברים הוא צריך לעשות על מנת להגשים כל זאת ולשרת את לקוחותיו באופן מיטבי. במסגרת תהליך אסטרטגי ארוך ומורכב של בידוק עצמי נבחן ארגון סיינס אברוד ופעילויותיו בשיטות הערכה ומדידה מגוונות על מנת למקד את פעילותו ולשרת אתכם, חברי סיינס אברוד בצורה הטובה ביותר.

כשלב ראשון בתהליך האסטרטגי, הוגדר כי קהל היעד שאותו בא ארגון סיינס אברוד לשרת הוא מדענים וחוקרים ישראלים השוהים בחו”ל. במסגרת התהליך נערכו פעולות הערכה ומדידות שונות, כגון טיוב המידע במאגר הנתונים של הארגון, סקר חברים, שיחות משוב עם המנהלים האזוריים המתנדבים של הארגון, משובים מכם על פעילויות שיזם הארגון, ראיונות אישיים וקבוצות מיקוד. התובנות העיקריות שניתן להגיע אליהן מכלל אמצעי המדידה הן כי לסיינס אברוד יש תפקיד חשוב בליווי פוסט דוקטורנטים היוצאים לשנות מחקר בחו”ל וכן אתם מעוניינים שנרחיב את תחומי הפעילות שלנו ונכלול פעילות רשמית לייצוג האינטרסים של חוקרים ישראלים בחו”ל אל מול גורמים מן הממסד להעלאת המודעות ולנקיטת פעולות ליצירת אפיקי תעסוקה לבעלי תארים מתקדמים בישראל. להלן פירוט תוצאות המדידות השונות שנעשו ומספר מסקנות שעלו מהן.

כמובן שככל שנכיר אתכם טוב יותר נוכל לתרום ולעשות למענכם יותר, ולכן, על מנת להבין את צרכיכם ורצונותיכם, ראשית עלינו להכיר אתכם. לשם כך, ערכנו זו השנה השניה תהליך של טיוב הנתונים שיש לנו על חברי הארגון – מיקומם הגאוגרפי (ישראל או חו”ל) ועיסוקם הנוכחיים. תוצאות הטיוב מצביעות על כך שבעשור האחרון חזרו ארצה 905 חברים בארגון, מתוכם 103 חברי הארגון חזרו ארצה בשנת 2017 (בשנים 2016 ו-2015 חזרו כ-90 חברים בכל שנה). בהתבוננות על סקטורי העיסוק של החברים בארץ ובחו”ל רואים כי כשני שלישים מהחברים מועסקים באקדמיה – 63.6% מהחברים בארץ (26% במסלול קביעות והשאר במסלולים אחרים ובהם פוסטדוקטורט שני וניהול מעבדה) ו-68.4% מהחברים בחו”ל (39% במסלול פוסטדוקטורט והשאר במסלולים אחרים). כמו כן, כרבע מהחברים (26.3% מחברי הארגון בישראל ו-24.3% מהחברים בחו”ל) מועסקים בתעשייה. לבסוף, 7.9% מחברי הארגון בארץ מועסקים בבתי חולים לעומת 3.8% בחו”ל. נתונים אלו מצביעים, כצפוי, על כך שעיקר קהל חברי הארגון הם

 

בהמשך לתהליך ההכרות אתכם, קהל היעד שלנו, ערכנו סקר חברים שמטרותיו העיקריות היו להכיר את השאיפות המקצועיות של חברי הארגון ואת נכונותם להשתלב בתעשייה וכן לבחון את הצרכים והציפיות של החברים מהארגון. 255 חוקרים, חברי סיינס אברוד, השוהים בחו”ל הקדישו את הזמן (וזו הזדמנות לומר תודה) וענו על הסקר. השמטנו מהסקר את אלו שחזרו לישראל – הם הופנו לשאלון עדכון פרטים. התפלגות המשיבים על הסקר לפי מספר שנות השהות בחו”ל היתה כלהלן: 40% שוהים בחו”ל  1-2 שנים, 22% שוהים 3-4 שנים, 18% שוהים 5-7 שנים ו-20% שוהים שמונה שנים ומעלה. כמו כן, כמעט שני שלישים מהמשיבים על הסקר הם מתחום מדעי החיים – את התפלגות המשיבים לפי תחומי עיסוק ניתן לראות בתרשים 1.

תרשים 1: התפלגות תחומי העיסוק של המשיבים על סקר החברים

על מנת להכיר את ציפיות הקריירה שלכם, מחציתו הראשון של הסקר נועד לאפיין את השאיפות המקצועיות של החברים, עם דגש על אקדמיה מול תעשייה. המסקנות העיקריות שניתן להגיע אליהן מהסקר, בנושא השאיפות המקצועיות של חברי הארגון, הן כי מרבית המדענים מעוניינים להשתלב באקדמיה בארץ ומאמינים כי יש להם את היכולות לכך. עם זאת, חלק גדול מהם מטילים בספק או אינם בטוחים כי קיימות הזדמנויות באקדמיה בישראל. כמו כן, תוצאות הסקר מצביעות על כך שבעוד מרבית החוקרים רוצים להשתלב באקדמיה, חלק גדול מהמדענים אינם מתלהבים מהשתלבות בתעשייה ולא חושבים שיש להם את הכישורים המתאימים (תרשים 2). נמצאו הבדלים בין מדענים השוהים פחות משלוש שנים בחו”ל, דהיינו נמצאים בתחילת או לקראת אמצע הפוסט דוקטורט לבין אלו שנמצאים לקראת סופו או שסיימו אותו (מעל לשלוש שנים בחו”ל). מרבית המדענים השוהים בחו”ל פחות משלוש שנים מעוניינים לחזור לאקדמיה הישראלית ומודעים לקשיים במציאת תקנים. ככל שעובר הזמן פוחתת התקווה להשתלב באקדמיה בישראל. מרבית המדענים השוהים פחות משלוש שנים בחו”ל מאמינים כי יש להם את הכישורים להשתלב בתעשייה, אולם רובם לא מעוניינים בכך. ככל שהשהות בחו”ל מתארכת (וברוב המקרים הדבר חופף למשך הפוסט-דוקטורט), גדלה הנכונות להשתלב בתעשייה, אך קיימת המודעות לכך שהאפשרויות בתעשייה בישראל מוגבלות.

תרשים 2: עמדות חברי סיינס אברוד בנוגע להשתלבות באקדמיה ובתעשיה הישראלית

אמצעי הערכה נוסף שעשינו בו שימוש השנה על מנת להכיר היטב את קהל היעד שלנו היה ביצוע ראיונות עומק אישיים עם כ-30 מדענים ישראליים בישראל ובחו”ל בשלבים שונים של הקריירה (במהלך פוסט דוקטורט, בעלי משרה אקדמית, ומשולבים בתעשייה) וקבוצות מיקוד עם שלוש קבוצות מדענים בארה”ב: מדענים ישראלים במהלך פוסט דוקטורט במדעי החיים באקדמיה באזור בוסטון, מדענים מתחום מדעי החיים שהשתלבו בתעשייה בארה”ב, מדענים ישראליים במוסדות אקדמאיים בעיר ניו יורק. ראיונות העומק וקבוצות המיקוד והניתוח הממצאים מתוכם נעשו בשיתוף עם עמותת נובה, שמספקת ייעוץ אסטרטגי לעמותות וארגונים חברתיים בישראל. הממצאים מצביעים על כך שמרבית הפוסט דוקטורנטים יוצאים מהארץ במטרה לחזור לישראל למשרה באקדמיה. סיום תקופת הפוסט דוקטורט מהווה נקודת מפנה ובחלק גדול מהמקרים נקודת משבר שמאלצת חלק גדול מהחוקרים לעשות הערכה מחדש של מסלול הקריירה. מאחר ונקודת זמן זו מתרחשת בעודם בחו”ל, חלקם הגדול יעשה את השינוי שם. המוטיבציות העיקריות שעלו בקרב הנשאלים לטובת החזרה ארצה הן: קרבה למשפחה וחברים, תרבות שפה ושייכות, וכן תרומה למדע הישראלי ולחברה הישראלית. החסמים המרכזיים שעלו לחזרה ארצה הם: מיעוט משרות באקדמיה ובכלל, פערי מידע וחוסר שקיפות בתהליכי הגיוס לאקדמיה הישראלית, איכות ורמת חיים גבוהות יותר בחו”ל, חסמים לוגיסטיים – קושי בקיום ראיונות עבודה בשל המרחק וחוסר התאמה או בהירות בנוגע להגדרת תושבים חוזרים במשרדי הממשלה השונים והטבות עבורם. נושאים שעלו הן כמוטיבציות והן כחסמים לחזרה הם: גידול הילדים (חלק רוצים עבור ילדיהם “ילדות ישראלית” וחלק דווקא רוצים לחסוך לילדים מעבר נוסף), תעסוקת בן/בת זוג, אופי המחקר האקדמי (חלק מעדיפים את אופי המחקר המשוחרר יותר בארץ וחלק מעדיפים את האופי המובנה והמסודר שיש בארה”ב). מן המחקר האיכותני הנ”ל עלתה תמונה של אוכלוסייה איכותית בעלת זיקה חזקה לישראל הנתקלת בחסמים שונים לחזרתה ארצה. החסם הראשי הוא קשיים במציאת משרות מתאימות בארץ. ועל כן הצעד המשמעותי ביותר בו ננסה לקחת חלק כארגון הוא יצירת משרות רלוונטיות וסיוע בהנגשת הזדמנויות קיימות.

אז לאחר הכרות מעמיקה איתכם ועם שאיפותיכם, חשוב היה לנו ללמוד מה דעתכם על הפעילויות שמארגן ארגון סיינס אברוד. במהלך השנה האחרונה הונהגו משובים בתום פעילויות של הארגון במטרה לבחון כדאיות לפעילויות דומות בהמשך ולהשתפר הן בהיבטי תוכן והן בבחירת הדוברים. אחת מהפעילויות הנגישות ורחבות ההיקף של סיינס אברוד היא הוובינרים בנושאים מגוונים שמועברים אונליין בשידור חי, עם אפשרות לשאלות, וכן ניתנים לצפייה מאוחרת יותר. בשנת 2018, נשלחו משובים למשתתפי הוובינר בהם התבקשו לדרג את הדובר.ת, הנושא, רלוונטיות, רמת המידע והפירוט, אורך הוובינר והפלטפורמה הטכנית. ניתן לסכם את שביעות הרצון הכללית מהוובינרים כבינונית (כל הפרמטרים הנ”ל קיבלו ציון ממוצע של 3 עד 3.5 מתוך 5). רלוונטיות התוכן לעיתים דורגה בינוני-נמוך. עם זאת, כאשר נשאלו המשתתפים האם ימליצו לחבריהם לצפות בוובינרים הציון המוצע שהתקבל היה 3.9, כלומר בחלק גדול מהמקרים המשתתפים חשבו שלוובינרים ערך משמעותי והמליצו לאחרים לצפות בהקלטות הוובינר במועד מאוחר יותר. ננסה לדייק את תוכנית הוובינרים העתידית שלנו. שביעות הרצון מפעילויות מקצועיות שנבחנו במרכזים היתה בינונית-גבוהה. נתון בולט נוסף שעולה מהמשובים הוא ההשפעה של המנהלים המתנדבים על חשיפה והשתתפות בפעילות שלנו. בכל הפעילויות שנבחנו ב-2018 היוו מנהלי המרכזים הגורם הבולט בהזמנה לאירועים, בגיוס משתתפים והעברת מידע לחברי הארגון.

פעילות חדשנית של סיינס אברוד הינה סדנת החשיפה לתעשייה בשיתוף עם חברת טבע. הסדנה באה לענות על הצורך שעלה לחשוף את המדענים מהאקדמיה לעולם התעשייה ואפשרויות התעסוקה בו. הסדנה יצאה לפועל לראשונה בדצמבר 2017 וגם בעקבותיה התבקשו המשתתפים למלא משוב על היבטים שונים של הסדנה. בתכנון הסדנה של שנה זו, שתערך בינואר 2019, נלקחות בחשבון מרבית ההערות והתגובות שהתקבלו, כגון הגדלת אפשרויות הנטוורקינג עם המרצים, הצגת תעשיית הביוטק בכללותה, כולל סטארטאפים, עריכת פאנל עם חוקרים צעירים שהשתלבו בתעשייה ופאנל של מנהלי משאבי אנוש המומחים בתחום מדעי החיים.

השלב הבא לקראת עתידנו יחד הוא לשמוע ולהבין מה הן ציפיותיכם מסיינס אברוד – באילו תחומים חשוב לכם שנתמקד? אילו פעילויות חשובות ומועילות לכם הכי הרבה? כיצד אנו יכולים לסייע לכם כחוקרים ישראלים בחו”ל? בסקר החברים, שתואר לעיל, היה חלק שהתמקד בחשיבות של תחומי הפעילות השונים של סיינס אברוד. פירוט של הפעילויות שהופיעו בסקר ודירוגם לפי חשיבותם בעיני החברים מופיע בתרשים 3. התחומים שעלו כחשובים מאד וחשובים ביותר בקרב כשלושת רבעי מקרב המשיבים על הסקר היו:

  • פעילות מול הממשלה ליצירת אפיקי תעסוקה בתעשייה
  • סיוע בבירוקרטיה בחזרה לארץ
  • פעילות מול הממשלה לתמיכה במדענים בזמן שהותם בחו”ל
  • מתן כלים לקידום קריירה באקדמיה הישראלית
  • סבסוד טיסות לראיונות בארץ

כאשר מתבוננים על החשיבות שמקנים חברי הארגון לפעילות מול הממשלה ליצירת אפיקי תעסוקה בתעשייה בפילוח לפי מספר שנות השהייה בחו”ל, ניתן לראות כי הקבוצה של השוהים 3-4 שנים היא שמייחסת את החשיבות הרבה ביותר לפעילות זו (95% מהשוהים 3-4 שנים חושבים כי זו פעילות חשובה מאד ו-5% חושבים כי זו פעילות חשובה). אף לא אחד מהשוהים 1-4 שנים בחו”ל חושב כי פעילות זו אינה חשובה, מה שמצביע על המשמעות הרבה שיש לפעילות מול הממשלה בעיני חברי הארגון.

לכשזה מגיע למתן כלים לקריירה אקדמית, שיא החשיבות (82% מהנשאלים השיבו כי פעילות זו חשובה מאד) היא בקרב החברים שרק החלו את הפוסט דוקטורט (השוהים 1-2 שנים בחו”ל). בקרב השוהים 3-7 שנים, מרביתם באמצע או לקראת סוף הפוסט דוקטורט, כשלושת רבעי מהנשאלים הצביעו על פעילות זו של סיינס אברוד כחשובה מאד. בקרב השוהים שמונה שנים ומעלה, ככל הנראה חברי הארגון שהשתקעו בחו”ל, באופן טבעי יש ירידה משמעותית לכמחצית מהמשיבים שחושבים כי פעילות זו חשובה מאד.

מעניין לציין כי רק כמחצית (55%) מהשוהים 1-2 שנים בחו”ל מייחסים חשיבות רבה לפעילות המעניקה כלים לקידום קריירה בתעשייה, בהשוואה לכשני שלישים מהשוהים 3-4 שנים (73%)  והשוהים 5-7 שנים (65%). מרבית החוקרים היוצאים לפוסט דוקטורט שואפים למשרה אקדמית, אך עם ההתקדמות במסלול הפוסט דוקטורט חלקם “מתפכחים” ומתחילים לחפש אלטרנטיבות.

כמו כן, ניתן לראות כי בעיני החברים החשיבות של ארגון סיינס אברוד ביצירת קהילה ישראלית תומכת בחו”ל יורדת ככל  שהזמן חולף, כאשר הירידה המשמעותית ביותר מתרחשת לאחר ארבע שנים בחו”ל. בקרב השוהים 1-4 שנים כ-70% מהחברים דירגו פעילות זו כחשובה מאד. תופעה זו היא כמובן טבעית, שכן עם המעבר לחו”ל והניתוק מהחברים והמשפחה, הצורך בקהילה תומכת, בעלת תחומי עניין דומים ותרבות מוכרת הוא גדול. ככל שהזמן חולף, כל אחד מוצא את מעגל החברים החדש האישי שלו ואינו זקוק עוד לתיווך של הארגון לשם כך. עם זאת, יש לציין כי רק אחוז קטן מאד מהחברים (1% בשנה-שנתיים הראשונות ועד 10% בקרב השוהים 8 שנים ומעלה) סבר כי פעילויות סיינס אברוד בתחום יצירת קהילה ישראלית תומכת בחו”ל אינו חשוב.

תרשים 3: חשיבות תחומי הפעילות של סיינס אבורד על פי חברי הארגון

אמצעי נוסף ללמוד על רצונותיכם וציפיותיכם מהארגון היא באמצעות כנס המנהלים האזוריים שלנו. פעם בשנה נערך כנס למנהלים האזוריים של סיינס אברוד על מנת לגבש, לייצר שיתופי פעולה, ולהציג למתנדבים שלנו תכנים ומידע שיסייעו להם בתפקידם וכן שיוכלו להעביר לקהילה שלהם. הכנס מהווה כר לדיונים בנושא פעילות הארגון וקבלת משוב מהשטח על צרכי המדענים החברים בקהילות הארגון. אחת התובנות העיקריות, שתואמת את תוצאות סקר החברים, היא כי ישנה ציפייה שהארגון יפעל למציאת פתרונות תעסוקתיים בישראל למדענים ישראלים מחו”ל בייזום תכניות עצמאיות ובפעילות אל מול הממשלה. כמו כן, עלה הצורך בפיתוח אתר הארגון על מנת להקל את השימוש בו. אנו שמחים לעדכן כי בימים אלו ממש עמלים על בניית אתר חדש לארגון שעתיד לענות על חלק גדול מהמכשולים שהיו באתר הקודם.

כמו כן, כבכל שנה, קיימנו שיחות משוב אישיות עם כל המנהלים האזוריים על מנת לקבל תמונה של הנעשה בשטח, צרכי הקהילה והאופן בו נתפסת פעילות סיינס אברוד. באופן כללי, מצטיירת תמונה שבה המנהלים האזוריים מזדהים עם הארגון ומרוצים מצוות השכיר של הארגון והזמינות שלו. עיקרי הנושאים שעלו נגעו בקושי לגיוס חברים מחוץ לקמפוס, חשדנות של חברים כלפי רישום באתר, הצורך בכלים לבניית קהילה, קושי בגיוס משתתפים לאירועים הנוגעים בקריירה בתעשייה או ליזמות, והצורך ביצירת ערוצי תמיכה נוספים, פרט למלגות הטיסה, למדענים הרוצים לחזור ארצה.

אנחנו, בארגון סיינס אברוד, קשובים לכם, קהילת המדענים הישראלים בחו”ל ומנסים כל העת לשפר את המענה ולספק את השירותים המועילים והטובים ביותר עבורכם. נראה כי אתם, חברי הארגון, מעריכים את הפעילויות שלנו והייתם רוצים שנפעל יותר בערוצים רשמיים מול מקבלי ההחלטות על מנת לקדם נושאים שונים כגון השקיפות והבהירות בתהליך המועמדות למשרות אקדמאיות, הרחבת והנגשת כמות המשרות (באקדמיה, בתעשייה ובמגזר הציבורי) הפתוחות למדענים חוזרים, הרחבת התמיכה במדענים ישראלים השוהים בחו”ל וכוונתם לחזור, וסיוע גדול יותר בנדבכי הבירוקרטיה בעת החזרה ארצה.

חשוב לנו שתדעו שאנחנו מקשיבים ופועלים למענכם ולמען עתידכם.

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

סיינס אברוד אתכם ולמענכם

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email