משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל.
באילו תחומים עסקו עבודות הדוקטורט והפוסטדוקטורט שלך? במהלך הדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון בנגב (תחת הדרכתו של פרופ’ יוסי קוסט) עבדתי על שימוש בזרזים כימיים ואולטראסאונד לשם הגברת החדירות של ממברנות ביולוגיות בדגש על הממברנה הקוריואמניוטית (השק שעוטף את העובר). במהלך הפוסטדוק באוניברסיטת בראון (תחת פרופ’ עידית מתיאובץ’) עבדתי על שימוש בננוחלקיקים (מפולימרים וביופולימרים) “דביקים” למטרות מתן תרופות דרך הפה.
מה תחום המחקר המרכזי במעבדה שלך? במעבדה שלי אנחנו בעיקר עובדים על פיתוח מערכות לשחרור מבוקר המבוססות על חיקוי והשראה מהטבע. במקביל אני גם עושה שיתופי פעולה ועובד על מציאת שימושים רפואיים וקוסמטיים לחומרים מהטבע.
מהן המטרות המדעיות שלך? להיות חוקר מוכר ומוצלח בתחום של שחרור מבוקר ולא חודרני של תרופות.
מה היה האירוע המכונן בקריירה שלך? מתי הבנת שאת.ה מעוניין.ת בקריירה אקדמית? חברים שלי מתואר ראשון אומרים שמההתחלה הם חשבו שזה מה שאעשה. אני לא חשבתי כך, לפחות עד אמצע המאסטר שלי. לקראת סוף המאסטר מאוד משך אותי הרעיון להמשיך הלאה לקריירה אקדמית כי מאוד רציתי לחקור רעיונות שלי באופן עצמאי ולראות אם יש לרעיונות האלו גם היתכנות מדעית.
מה הוביל להחלטה לחזור לישראל? בעיקר משפחה וחברים. ארה”ב הייתה בהחלט נוחה מאוד (פרט אולי למזג האוויר בתור דרומי הארדקור) אבל זה מאוד רחוק מהמשפחה והחברים. בסופו של יום אנחנו עובדים כדי לחיות ולא חיים כדי לעבוד.
כיצד עבר הליך הראיונות למשרה באקדמיה? האם עברת הליך בארה”ב או שרק בישראל? אני מראש כיוונתי רק לישראל, אז לא הגשתי לאף אוניברסיטה מחוץ לישראל. התהליך הוא די מתיש ולעיתים גם לא נעים. עצתי, צריך להבין שכל המחלקות מראיינות מספר מועמדים בדיוק כמו שאתה ניגשת לכמה מקומות. לכן, יש סיכוי שתגיעו ליום מפרך של ראיונות ומצגת מדעית ויסתיים בזה שמישהו ילחש לך באוזן שסתם הביאו אותך כי היו צריכים להציג שבדקו 3 מועמדים (חבל שלא אמרו לי בתחילת היום <צוחק>).
יש לך טיפים על איך להתכונן? אולי איך לזהות שאתה ראיון “אמיתי” או לא? קודם כל חשוב להבין שזה הולך להיות יום ארוך שגם כנראה יתחיל מוקדם בבוקר (הפקקים בישראל נוראיים). שנית, כדאי לעבור קצת על פרופיל החוקרים במחלקה ולנסות לראות אם ניתן לעדכן את המצגת שלכם בהתאם. אם המודעת פירסום לתפקיד גם הכילה מידע לגבי איזה סוג מחקרים המחלקה רוצה לקדם בקירבה, תדגישו את זה כמה שיותר במצגת. אולי זה לא ידוע לכולם, אבל החלק הכי חשוב במצגת שלכם הוא בעצם השקופית שניים האחרונים בהם אתם נדרשים להציג את תוכנית המחקר. תהיו מודעים לגבי אילו פרטי ציוד חיוניים לכם ואילו מספיקה רק גישה.
לגבי אם זה ראיון אמיתי או לא, אני חושב שהכי ניתן להבין/לדעת את זה מתוך השיחה עם ראש/ת המחלקה. הם יודעים הכי טוב מה מצבכם ולפי רמת ההתעניינות שלהם תדעו כמה הם רציניים.
מהם האתגרים איתם את.ה מתמודד.ת בחזרה לארץ ובהקמת מעבדה – אישית ומקצועית? יש בהחלט אתגרים, אבל כל החיים זה אתגר. בגדול, יש אתגרים אישיים בחזרה לארץ והסדרת כל העניינים הבירוקרטיים. לאנשי משפחה זה אפילו יותר מסובך על ארגון כל הגנים ובתי הספר לילדים ומציאת פתרון לבן/ת הזוג. מבחינה מדעית זה לא פשוט להקים מעבדה מאפס. ההמלצה הכי טובה שקיבלתי היא לא ל”שרוף” את כל תקציב הקליטה בהתחלה אלא להתמקד רק במה שחיוני ונחוץ בכדי להתחיל עבודה ורק אז להתחיל לחשוב על קניית ציוד נוסף. רק אחרי שמתחילים לעבוד אתה באמת יודע איזה ציוד וכמה אתה צריך מכל חומר. גם די קשה להתרגל חזרה שיום ראשון זה לא יום חופש.
כיצד עבר תהליך הקליטה באוניברסיטה? האם קיבלת ליווי כלשהו בהקמת המעבדה ובקליטה למחלקה? קיבלתי ליווי מסוים, אבל הוא בהחלט היה יכול להיות יעיל יותר. לכן הצטרפתי לועדת סגל צעיר וחדש שמייעצת לרקטור שלנו, פרופ’ אלברט פינחסוב בנושא זה (וגם נושאים אחרים), בכדי לעזור לחוקרים והחוקרות החדשים/ות להיקלט בצורה יעילה וטובה יותר.
מהן ההמלצות שלך לדוקטורנטים ולפוסט דוטורנטים אשר מעוניינים בקריירה אקדמית? לדוקטורנטים הייתי ממליץ להתחיל לעבוד על חיפוש משרת פוסטדוק לפחות שנה לפני הזמן שהם רוצים/ות לצאת. הייתי גם ממליץ להם לחשוב טוב על איזה תחום הם רוצים להיכנס אליו ולא לפחד לשנות/לגוון ממה שלמדו אצל המנחה דוקטורט. לפוסטדוקטורנטים הייתי ממליץ כמובן לעבוד הכי הרבה על פירסום מאמרים וכמה שיותר מהר אבל גם על זה שכדאי להם גם לנצל את הזמן לבנות כמה שיותר קשרים שיעזרו להם מאוד בעתיד.
עוסקים רבות בצוואר הבקבוק האקדמי, ובעובדה שישנם הרבה אנשים בעלי דוקטורט ומיעוט של משרות עבורם. לאור כך, איך את.ה רואה את עתיד תכניות הדוקטורט? זו בהחלט בעיה, יחד עם זאת אני יכול לומר שאצלנו מגייסים המון ויש בהחלט לא מעט הזדמנויות לחוקרים מתאימים/ות וראויות/ים. אני חושב שאולי כדאי לשקול בעתיד יצירת תוכנית לדוקטורנטים עם מסלול “הצטיינות” לכאלו שיודעים/ות שהם רוצים להמשיל באקדמיה וכך כבר מהדוקטורט להכווין אותם למסלול הזה.
כחבר סיינס אברוד, האם הפעילויות שהעמותה מציעה לדוקטורנטים ולפוסט דוקטורנטים בחו”ל סייעו לך? אילו פעולות מצאת במיוחד תורמות לך אישית? מאוד עזרו. קודם כל הלוח מודעות זה אחד הכלים הכי חשובים שאני נעזרתי בהם רבות. היו גם ימי עיון ומפגשים עם נציגי אוניברסיטאות שמאוד עזרו להבין את התהליך של כל מקום ומי “ממש מחפש” או מי יותר “בודק את המים”.
כחוקר במחלקה שמגייסת בימים אילו חוקרים, האם יש דגשים שתוכל להציע למי שמעוניינים להגיש אפליקציה על תחומים שמחפשים אצלכם או בעצות בכל היבט אחר? מה שחשוב הוא לא רק לפרסם בכמויות אלא גם באיכות גבוהה. מאמר אחד מצוין יכול להיות שווה לכם משרה במקום עשרה מאמרים בינוניים. בנוסף, כדאי מאוד ללמוד מהם התחומים החמים ואיך אתם יכולים למקם את עצמכם כמומחים באותו תחום או לפחות איך אתם יכולים לשלב את התחום הזה אצלכם במעבדה ולהוסיף אותו לארגז כלים שלכם.
לקול הקורא של המחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת אריאל בלוח המשרות שלנו.