רטרוספקטיבה: מה היה עוזר לי לשמוע בתחילת מסע הפוסט-דוקטורט? ד”ר יעל מאיר

אני כותבת את השורות האלה ומתקשה להאמין שהפוסט שלי הגיע לסיומו. לפני כארבע שנים צעדתי בשערי ביה”ח האוניברסיטאי באוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה. המסע שלי לפוסט לא היה פשוט, עברתי בעקבות עבודה של בן זוגי לונקובר שבקנדה, עם תינוקת ופעוטה, ובלי קצה חוט למקום שבו אוכל להתחיל. קדמו לפוסט שלי מספר שנים קשות ועמוסות ששילבו בין התמחות קלינית, עבודת דוקטורט וניהול מקצועי של מחלקה לעבודה קהילתית עם מבקשי מקלט ומהגרים. לאחר עבודה קשה ומפרכת של מציאת הפוסט, זו הייתה לראשונה ההזדמנות שלי, להתמסר באופן מלא למחקר, ללמוד על ניהול מעבדה, להתנסות בהובלת מחקר באופן עצמאי, ולהכיר את הצדדים היפים וגם הפחות יפים של האקדמיה.

אסופת המחשבות שמובאת כאן, ממש על קצה המזלג, כשמה כן היא, מחשבות, חוויות והלקחים שהפקתי מחוויתי כפוסט דוקטורנטית במדעי החברה וכחברה בצוות התמיכה הרגשית של סיינסאברוד שבמסגרת ההתנדבות בו פגשתי פוסט דוקטורנטים ובני.ות זוג שחוו אתגרים במהלך המסע שלהם. עם סיום השנים המשמעותיות האלה, חשבתי לעצמי מה הייתי אומרת למי שמתחיל.ה את דרכו.ה? ניסיתי לקבץ כאן מספר המלצות, שאספתי לאורך הדרך, ועליהן אני מודה לכל המנטורים והמנטוריות והאנשים והנשים הטובים.ות שסייעו לי לאורך הדרך.

 

“איך נעבוד יחד?” – תקשורת טובה עם המנחה היא מפתח

בחירת המנחה

אתחיל בחלק החשוב ביותר בעיני בחווית הפוסט בכללותה – הקשר עם המנחה. זכיתי לעבוד עם מנחה, שהיא חוקרת מבריקה ומרשימה, מודל לחיקוי, מנהיגה בתחום מחקר זכויות האדם, ולא פחות מכך אישה שמקיימת את כל הערכים האנושיים אותם היא חוקרת ומקדמת. ללא ספק זכיתי. אני חושבת שמערכת היחסים ההדדית הזו היא חלק מרכזי בפוסט, משום שיש כאן הזדמנות ללמוד גם מהחלקים הפורמאליים וגם הבלתי פורמאליים של תפקידי החוקר.ת הראשי.ת. ראשית, אני מציעה להכניס למכלול השיקולים בבחירת הפוסט את מערכת היחסים עם המנחה, הכימיה וההתאמה הבינאישית. שנית, לדעת שכמו כל מערכת יחסים – גם על זו צריך לעבוד, ובמיוחד כשמדובר לרוב במנחה מתרבות שונה.

תיאום ציפיות ובקשת פידבק

במסגרת זו אני מציעה לערוך תיאום ציפיות, לברר מה ציפיות המנחה, מה לוחות הזמנים, מה ייחשב הצלחה, מה סגנון העבודה המועדף עליו.ה, וגם לשתף בסגנון למידה ועבודה אישי, אם יש דברים שסייעו לכם.ן וניתן להציג אותם.

במהלך העבודה ניתן גם לבקש פידבק, לבחון אם יש דברים שניתן לשפר או לעשות אחרת. השיחות האלה חייבות להיות מתמשכות, ולדעתי לא מספיק לקיים אותן רק בנקודת פתיחה וסיום. היחסים עם המנחה מאוד חשובים גם להמשך, המנחה למעשה יכול.ה לסייע במעבר לשלב הבא, להציג הזדמנויות קיימות, לשוחח עם מחלקות, וכמובן לשלוח המלצה שתספר על עבודתכם ובעיקר תעיד האם ביכולתכן.ם לנהל מעבדה באופן עצמאי.

מה עושים כשזה לא עובד?

לצערנו לצד מערכות יחסים פוריות וטובות, שמענו בצוות התמיכה הרגשית של סיינסאברוד גם על מערכות יחסים מורכבות וקשות בין פוסטים ומנחים.ות. מערכת היחסים בין מנחה לפוסט היא מערכת היררכית שיש בה יחסי כוח. אם נקלעתם.ן למערכת יחסים קשה, רעילה או מתעללת, ראשית אל תישארו עם זה לבד. במצב כזה פוסט-דוקטורנטים.יות רבים.ות חשים.ות אשמה רבה ובושה. חשוב לשתף אנשים שסומכים.ות עליהם, ולהתייעץ בדיסקרטיות עם קולגות לגבי הצעדים האפשריים הכוללים: ניסיונות לתיקון הקשר במידת האפשר, גיוס מערכת תמיכה רגשית ומקצועית, ובמקרים מסויימים – מעבר למעבדה חדשה. כל הצעדים האלה הם כמובן לא פשוטים, ובנוסף צריך לבצע אותם בסביבה בינתרבותית שבה יכולים להיות קודים חדשים ולא מוכרים. ולכן חשוב מאוד להתייעץ, לאסוף מידע, ולחשוב יחד עם קולגות איך לפעול בצורה אסטרטגית שתהיה הכי טובה ונכונה עבורכם.ן באופן אישי.

במידה ונקלעתם.ן למצב כזה, מוזמנים.ות גם לפנות לצוות התמיכה של סיינסאברוד,שיש בו פוסט דוקטורנטיות, נשות טיפול וחברות סגל בכירות, או להעלות שאלה (אפשר באנונימיות) בקבוצת הפייסבוק של סיינסאברוד.

 

“מה איתי?” – לחץ נפשי ואיזון חיים פרטיים ועבודה

תקופת הפוסט יכולה להיות מהנה אבל גם מאתגרת ומלחיצה. השילוב של הגירה, לעיתים בדידות, פערים בינתרבותיים בסביבת העבודה, צורך להתבטא בכתב ובעל פה באנגלית, הצורך להוכיח את עצמנו בשלב שנתפס קריטי, לפעמים תחרותיות בתוך המעבדה, לפעמים קשיים מול המנחים או אווירה רעילה במעבדה – אלה קשיים ששמענו עליהם הרבה בצוות התמיכה של סיינסאברוד.

לחץ טבעי

חשוב לציין שהתחושות של לחץ הן טבעיות, וגם אופייניות במיוחד בהתחלה כשיש צורך להוכח את עצמנו וצורך לעבוד שעות רבות כדי ללמוד תהליכים חדשים בסביבה לא מוכרת. אפילו תהליך של מילוי בקשת אתיקה פשוטה יכול להפוך למסע תלאות במערכת חדשה ולא מוכרת. בשלב כזה מציאת קולגות בשלב דומה, Peer groups, או חוקרים.ות ישראלים.ות בפוסט במקומות אחרים ושיתוף החוויות, עשויים לסייע לנרמל את הרגשות ולקבל תמיכה וגם סיוע מעשי בלמידת עבודת המעבדה. בנוסף, קבלת תמיכה רגשית מקצועית יכולה גם לסייע לעבד את התחושות והרגשות האלה ולאתר כוחות להתמודדות עם התקופה הקשה.

תמרורי אזהרה

אם את.ה חווה עייפות קשה וכרונית גם אחרי שעות שינה מספקות, כאבים פיזיים ללא מקור רפואי (כאבי ראש, בטן), לחץ וחרדה שגורמים למצוקה ומפריעים לתפקוד, קשיי קשב וריכוז משמעותיים שמקורם לא בהפרעת קשב וריכוז, תחושת ריקנות, בדידות, חוסר משמעות, מחשבות, כוונות או התנהגויות אובדניות. במצבים כאלה חשוב מאוד לפנות לגורם מקצועי ולקבל עזרה! מוזמנים.ות גם להיעזר בצוות התמיכה של סיינסאברוד כדי לקבל הכוונה לגורמים המקצועיים המתאימים. לעיתים במסגרת ביטוחי הבריאות של האוניברסיטה או שירותי האוניברסיטה תוכלו לקבל גישה לטיפול מוזל או מסובסד.

איזון בין חיי משפחה לעבודה

חוקרים.ות רבים.ות מצויים גם בשלבי הקמת משפחה או עם ילדים.ות. לעיתים יש לחץ גדול לבלות שעות רבות במעבדה ולפרסם, לצד דרישות רבות בבית. במצבים שבהם נדרשת פניות לבית, ניתן במידה וזה מתאים לתאם עם המנחה, להסביר ולתקשר איך העבודה לא תיפגע, או איך תעמדו בלוחות הזמנים. בזוגיות חשוב גם לערוך תיאום ציפיות עם בן.בת בזוג. הפוסט פעמים רבות כרוך בהגירה שקשה גם לאנשים שנוסעים לבדם וגם למי שנוסע עם המשפחה. לא להסס להיעזר בטיפול  – אישי או זוגי, כדי לצלוח את האתגרים והטלטלות האלה.

 

“מי יצעד איתי?” – גיוס מנטורים

גיוס ומוביליזציה של תמיכה בתקופת הפוסט הוא קריטי ובחלק הזה אני רוצה להדגיש את חשיבות המנטורים.ות. לאורך הדרך פגשתי אנשים ונשים נהדרים, שהפכו עבורי למודל לחיקוי, לאורך השנים בצמתים מרכזיות, התייעצתי והתלבטתי ובקשתי מהם לחלוק עימי את ניסיונם ולמדתי המון. אמצו לכם.ן מנטור.ית, אדם שאתם.ן מעריכים.ות מהאקדמיה, שנמצא בשלב מתקדם יותר, ושיוכל לסייע לכן בתהליך, ובפרט במצבים של קושי אתגר או דילמה.

איך ניתן למצוא מנטור.ית? אפשר לנסות להמשיך את הקשר עם מנחה.ת הדוקטורט, לפנות לחברי.ות סגל ידידותיים.יות במחלקה, להצטרף לתוכניות מנטורינג, או לפנות לחוקרים.ות שאת.ה מעריכ.ה ולבקש את עזרתם.ן.

 

“האם את יכולה לעבוד באופן עצמאי?” – פיתוח והוכחת עצמאות במחקר

אחד מהקריטריונים החשובים שנבחנים בשלבי ראיונות למשרה אקדמית, הוא היכולת לנהל מעבדה באופן עצמאי. ניהול מעבדה מבחינה זו כולל: יכולת ליצור פרוגרמה מחקרית, להציג חידושים תיאורטיים מקוריים ולקדם את התחום, לגייס כספים (כלומר “למכור” את הרעיונות שלכם.ן לקרנות מחקר ולקבל הכרה שמתבטאת בקבלת מימון), לנהל ולהדריך סטודנטים.יות במתודולוגיות בתחומכם.ן והכי חשוב לייצר תוצרים אקדמיים  – ובעיקרם מאמרים שמתפרסמים בז’ורנאלים שפיטים מוכרים ומוערכים בתחום.

אחת ההמלצות שלי בתחום זה, היא להיעזר במשאבי המחלקה והאוניברסיטה המוצעים לכם כדי ללמוד ולהתמקצע בהיבטים אלה. במידת האפשר לא לוותר על סדנאות מקצועיות, אפשרות לעבודה עם גייסי המשאבים של המחלקה, שיחות עם גורמי מקצוע ומחלקות מקצועיות.

בתחום מדעי החברה והרוח – כדאי לפתח כיוונים עצמאיים, אפילו פרויקט קטן עצמאי בתוך המעבדה, שמובל על ידך כחוקר.ת ראשי.ת. בהקשר זה מומלץ לפרסם לפחות מאמר אחד שבו את.ה כותב.ת יחיד.ה. זו יכולה להיות סקירת ספרות, ניסוי קטן, מאמר תיאורטי, אבל העיקר כזה שמצביע על יכולת כתיבה עצמאית.

 

“עם מי תוכלי לעבוד?” – שיתופי פעולה ויצירת רשתות קשרים

אחד הדברים החשובים למעבדה מצליחה הם שיתופי פעולה מחקריים. שיתופי פעולה כאלה משמעותיים לצורך גיוס מימון, שיתוף ידע והתעדכנות במתודלוגיות, עריכת מחקרים השוואתיים, פרסום בז’ורנאלים, ועוד. הפוסט מהווה הזדמנות ליצירת שיתופי פעולה, הצטרפות לקבוצות עבודה ופורומים שונים בינלאומיים. הקשרים האלה חשובים מאוד, וכדאי להשקיע ביצירה שלהם וכן לשמר אותם.

לדוגמה, חוקרים בישראל יכולים להגיש בקשת מענק ל-BSF שהינה קרן מחקר המבוססת על שיתוף פעולה עם חוקרים.ות בארה”ב. יצירת קשרים בארה”ב בתקופת הפוסט תאפשר בהמשך כשתהיו ראשי.ות מעבדה לבנות הצעת מחקר שתתבסס על שיתוף פעולה כזה. מערכת הקשרים שחוקר.ת מביא.ה עימו.ה מהפוסט נחשבת כחלק מהמשאבים שחוקרים.ות יתרמו למחלקה שאליה יתקבלו.

למידת עבודה בינתרבותית

הפוסט הוא הזדמנות חשובה לא רק לבסס קשרים אלא גם ללמוד איך לעבוד עם חוקרים.ות מתרבויות שונות. בתחילת דרכי בקנדה גיליתי שאני לא דוברת אנגלית קנדית. כן, אנגלית ידעתי, אבל את הסאב טקסט התרבותי ממש לא. כך, מיילים שבהם היה כתוב “כן” בכלל התכוונו ל”לא”, שאלות מנומסות התבררו כהוראות ישירות, ושאלות מנומסות ששאלתי יכלו להתפרש כחצופות בקנדית פשוט משום שכתבתי Can you?”” במקום  – “Could you?”.

אחד הדברים שמצאתי כממש מועילים – לקרוא תכתובות מיילים. כן פשוט לגלול למטה, ולקרוא איך אנשים ונשים כותבים.ות זה.ו לזה.ו. במיוחד מעניינות תכתובות שיש בהן קונפליקט, ומתוכן למדתי איך פותרים ומנסחים קונפליקט בקנדית. למדתי איך פותחים מייל בנימוס קנדי, דרכים לסיום מייל, וברכות שונות. הסיומים האהובים עלי למשל הם: Best, Take good care, All the best

אחד משלושתם בדר”כ יופיע בתחתית כל מייל שלי.

עבודה משותפת שתאפשר המלצה

בנוסף, במסגרת שיתופי הפעולה, והעבודה המשותפת, מומלץ להתחיל לתכנן מי יוכל לסייע לכם.ן ולשמש כממליצ.ה נוסף על המנחה. לרוב בתהליכי קבלה למשרה אקדמית נדרשות שלוש או ארבע המלצות: ממנחה.ת הדוקטורט, מנחה.ת הפוסט, ועוד ממליצ.ה או יותר. כשאתם.ן מזהים מישהו.י שמכיר.ה את עבודתכם.ן ושאתם.ן נהנים.ות לעבוד איתו.ה, תוכלו ליזום שיתופי פעולה, כתיבה משותפת, הזדמנויות לעבוד יחד. בהמשך דרגת ההכרות וההערכה אליכם תאפשר לכם.ן לבקש המלצה במידה ותזדקקו לה. המלצה זו חשובה במיוחד כאשר היחסים עם המנחה מקרטעים, מערכות יחסים טובות אחרות יאפשרו לכם.ן לקבל תמיכה מגורמים אחרים באוניברסיטה במידה ותזדקקו לה.

 

“תוכלי להציג את עצמך בכמה מילים?” – זהות מקצועית

“אנא שילחי לי Short Bio” “את יכולה להציג את עצמך בכמה מילים?” “אז מה את חוקרת?”, שאלות ובקשות כאלה נפוצות מאוד במהלך הפוסט, ואודה על האמת לא תמיד היה לי קל לענות. אני מה שנקרא “סלאשרית” או גם וגם וגם, ועוסקת במספר תחומים, אז איך אני מתארת את מה שאני עושה בכמה מילים?

תהליך גיבוש הזהות המקצועית-מחקרית כשמו כן הוא – תהליך. לא תמיד נדע בתחילת הפוסט מה המומחיות הייחודית לנו, או איך נרצה למתג אותה, אבל חלק מהעבודה שלנו היא לגלות ולהבין. להבין מה הייחודיות שלנו בשדה המחקרי שלנו, איפה היתרונות היחסיים שלנו, ואיזו מומחיות נרצה לפתח וגם איך נרצה להציג אותה. כיום אני יודעת להציג בכמה מילים שאני קלינאית, חוקרת, ויזמית שמתמחה במגוון, הכלה ורב תרבותיות בבריאות הנפש. הדרך להגדרה הזו עברה במספר תחנות, הרבה בלבול, רגשות נחיתות, סינדרום המתחזה ועוד תחושות כאלה. לאט לאט מתוך כל תחנות החיים והמחקר שעברתי, הבנתי ששם הלב שלי, ובזה אני רוצה לעסוק וניסחתי לעצמי את תחומי העיסוק והמומחיות שלי. בהקשר זה רב תחומיות יכולה להיות יתרון, כי היא יכולה ליצור נישה ייחודית לכם.ן.

 

“לאן את רוצה להגיע?” – מחשבה על התחנה הבאה

לקראת אמצע הפוסט אני ממליצה להתחיל למפות מקומות באקדמיה או בתעשייה שעשויים להתאים לכם.ן. אפשר להתחיל לשוחח עם אנשי ונשות סגל במחלקות האלה, להבין מה תחומי המחקר, מה הדרישות, איך כדאי להכין את התיק ומה חשוב שיהיה בו, וגם לא פחות חשוב – מה האווירה במחלקות האלה, הערכים המובילים, והאם זה יהיה עבורכם מקום טוב להתפתח. במידה ותתלבטו האם לעבור לתעשייה ישנם כיום פודקאסטים בנושא ודיונים ערים בקבוצת הפייסבוק של סיינסאברוד. אכן מדובר בשלב מאתגר, אך בירור מקדים יכול להתחיל ליצור אופק של מקומות אפשריים, כך תוכלו לבנות את התיק בהתאם, ולהשקיע את המשאבים בצורה שתחזק את התיק לקראת השלב הבא.

 

לסיכום,

חווית הפוסט היא כמובן חוויה מאוד אישית, עבורי היא היוותה הזדמנות משמעותית לבחון את הבחירה המקצועית שלי, לגבש זהות כחוקרת עצמאית וגם לא פחות חשוב לגבש את הערכים המובילים החשובים לי בהמשך דרכי המקצועית כולל כיווני המחקר שארצה לעסוק בהם, וסביבת העבודה שאני ארצה ליצור בעצמי עבור סטודנטים וסטודנטיות. מאחלת הצלחה לכל מי שמתחיל.ה ממשיכ.ה את דרכו., להצטייד בהרבה סבלנות, סקרנות, תשוקה וגם חמלה עצמית וקבלה אל מול האתגרים שבדרך.

 

אשמח לענות על שאלות גם במייל: [email protected]

___________________________________________________

ד”ר יעל מאיר היא פסיכולוגית קלינית, חוקרת ויזמית חברתית, בת זוג ואמא לשתיים, פוסט דוקטורנטית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בריטיש קולומביה. יעל עוסקת בתחומים של מגוון, הכלה ורב תרבותיות בטיפול ובבריאות הנפש. יעל בעלת קליניקה פרטית לטיפול בילדים, נוער ומבוגרים בונקובר, קנדה וחברה בצוות התמיכה הרגשית של סיינסאברוד.

Share this post

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on print
Share on email