אנחנו ברילוקיישן – מה עושים עם קרן הפנסיה ?

הסיבות לרילוקישיין הם רבות ומגוונות (עבודה, לימודים, מחקר ועוד) אולם המחנה המשותף לכולנו הוא שהשארנו מאחור הרבה דברים שחשובים לנו. השארנו משפחה, חברים, קולות, צלילים וטעמים של בית.

…והשארנו גם את קרן הפנסיה שלנו. ללא הפקדות חדשות, ללא בקרה מקרוב, עם עליה בדמי ניהול ועם שאלה אחת גדולה – “האם זהו המצב האופטימלי עבורנו?”

מה זה בדיוק קרן פנסיה?

קרן פנסיה היא מכשיר חסכון ארוך טווח אשר בנוי ומשרת את כל עמיתי הקרן באופן דומה ושיוויוני ובכפיפות לקיום תקנון אחיד בין כל עמיתי הקרן. קרן הפנסיה מכילה רכיבי חסכון וביטוח בכפיפה אחת לפי הפרוט הבא:

1. חסכון קצבתי ליציאה לגמלאות
2. כיסוי ביטוחי בגין נכות (אובדן כושר עבודה)
3. כיסוי ביטוחי בגין שארים (ריסק למקרה מוות)

בזמן העבודה, המעסיק והעובד מפקידים באופן מקביל ורצוף לקרן הפנסיה (פיצויים ותגמולים) והקרן נחשבת לפעילה ומתקיימים בה רכיבי החסכון והביטוח לפי הפרוט לעי”ל^.

בזמן שהקרן פעילה העמיתים משלמים דמי ניהול כאשר דמי הניהול הממוצעים כיום נעים סביב 2% מההפקדה השוטפת + 0.2% מהחסכון הצבור.

כאשר נפסקות ההפקדות השוטפות לקרן הפנסיה (מעבר לרילוקיישן היא אחת הדוגמאות), הקרן עוברת לסטטוס “קרן מסולקת”[1] ואז מתרחשים 2 תהליכים בו זמנית:

1. עלייה בדמי הניהול מהצבירה למקסימום הקבוע בחוק 0.5%^^
2. גריעת/הפסקת הכיסויים הביטוחים (נכות ושיארים):
   • מחד, העמית מפסיק להיות מבוטח ע”י הקרן בכיסויים הללו.
   • מאידך, מאחר ומנגנון קרן הפנסיה משתף את כל עמיתי הקרן בתשלום התביעות לשאר העמיתים, וגם עמית בקרן מסולקת משתתף בתביעות, אזי תביעות חדשות מקטינות את גובה הצבירה (“תשואה דמוגרפית/איזון אקטוארי”) ומתווספות לעלות הכוללת של ניהול הצבירה בקרן.

בעת התחדשות התשלומים לקרן (לדוגמא: בזמן החזרה מרילוקיישן) אין ייתרון לוותק בקרן הפנסיה: אין מקדם מובטח (המקדם ניתן לשינוי לאורך השנים) ובנוסף מתקיימת ספירה מחדש של תקופת ההכשרה לכיסויים הביטוחיים (60 חודשים).

המסקנה מהדברים לעיל: אין ייתרון בשמירת הקיצבה בקרן פנסיה מסולקת הן מהפן הניהולי (אין מקדם מובטח) והן מהפן ביטוחי (ספירת תקופת הכשרה מחדש לכיסויים הביטוחיים)

^ ניתן לשנות בין המשקלים השונים של הכיסויים הביטוחיים לבחירת העמית

^^ בסיום תקופת “ריסק זמני”

אז מה עושים עם הצבירה בקרן פנסיה מסולקת?

בקרן פנסיה שאינה פעילה, הצבירה מתפקדת כחסכון לפרישה וללא כיסויים ביטוחיים.

אנחנו מאמינים כי הדבר הנכון לעשות הוא העברת הצבירה מקרן פנסיה מסולקת למכשיר פנסיוני אחר תוך כדי ניצול ייתרונות יחסיים לכל מכשיר.

ניתן להעביר את הצבירה מהקרן הנוכחית לאחד משני מכשירים:

1. קרן פנסיה אחרת (לטובת הפחתת דמי הניהול ושמירה על עקרונות קרן הפנסיה)
2. קופת גמל עצמאית

חשוב לשים לב שהצבירה עוברת בשמירה על סטטוס הכספים (כספים פנסיוניים) וללא אירוע מס (פדיון התגמולים גורר חבות מס של לפחות 35% מהיתרה הצבורה*).

להלן הסיבות להעביר את היתרה בקרן הפנסיה למכשיר חסכון אחר ללא אירוע מס וברצף מלא:

1. דמי ניהול: בחלק מקרנות הפנסיה דמי הניהול לצבירה מסולקת עומדים על 0.5%**. בחלק מהמקרים, ותלוי בגובה הצבירה, ניתן להשיג דמי ניהול טובים יותר בקופות גמל או בקרן פנסיה מתחרה***. העברת הצבירה מקרן פנסיה נוכחית לקופת גמל או לקרן פנסיה מתחרה אינה מהווה אירוע מס והכספים נשארים בחלוקה הנוכחית בין פיצויים ותגמולים.
2. משיכה חד פעמית במקרה מוות: בקרן הפנסיה, במקרה מותו בטרם עת של העמית, הצבירה הנותרת תשולם ליורשים בתשלומים עד לסיום הצבירה****. בהעברת הצבירה לקופת גמל, ניתן לקבל את הצבירה כסכום חד פעמי (כמו כן, בשונה מקרן פנסיה – ניתן לקבוע מוטבים ואת חלוקת הסכום בניהם).
3. מסלולי השקעה: בקרן פנסיה מסלולי ההשקעה מצומצמים למול ריבוי מסלולים ואפשרויות בקופת גמל. ברוב המקרים, התשואה בקופת גמל גבוהה יותר מהתשואה בקרן פנסיה באותו מסלול (לדוגמא: מסלול מניות בקופת גמל יניב תשואה גבוהה יותר ממסלול מניות בקרן פנסיה). לפני המעבר, יש לבצע בדיקה נקודתית למול המסלולים ורמת הסיכון המבוקשת.

כמו כן, בקרן הפנסיה קיימות אג”ח מיועדות של הממשלה (בעלות תשואה מובטחת) בגובה 30% מהצבירה. אג”ח אלו מהוות עוגן תשואה לשני הכיוונים: בשוק יורד: משמשות כחלק יציב ומונעות ירידה התלויה כולה בביצועי שוק ההון.

בשוק עולה: כאשר יש גאות בשוק (שוק בעליה) האג”ח שוב משמשות כעוגן אולם הפעם לכיוון השני – עצירת עלייה בתשואה בכל סכום הצבירה.

4. מנגון איזון אקטוארי המשפיע על העלויות: בקרן פנסיה קיים מנגנון “תשואה דמוגרפית/איזון אקטוארי”. תשלום תביעות לחברי הקרן מגיע מכלל העמיתים (כל עמית בקופה משתתף בתשלום התביעות של חבריו). התשואה השלילית עלולה להגיע לסדר גודל של 0.15% מהצבירה בשנים מסויימות*****. מאחר והקרן אינה פעילה ואינה מכסה
5. אותכם באירועים ביטוחיים – הקרן רק תשתתף בתשלומי תביעות חעמיתים אחרים אולם אתם אינכם זכאים לקבל תשלום באירוע ביטוחי. בקופת גמל אין מנגנון איזון אקטוארי וכל לקוח עומד בפני עצמו.

במידה ומעבירים את הצבירה לקרן פנסיה שונה, יש לשים לב כי הקרן בעודף אקטוארי ולא בחוסר (לא ניתן לנבא את העתיד אולם ניתן לבדוק את ביצוע העבר)

6. מקדם המרה לפרישה: בכל קרנות הפנסיה, מקדם ההמרה לפרישה אינו קבוע ולכן העברת הצבירה מקרן לקרן אינו תלויה בוותק ואין איבוד זכויות הקשורות לנושא מקדם ההמרה. בקופת גמל, אין מקדם המרה ובזמן הפרישה יש להעביר את הצבירה חזרה ל”קופה משלמת” (לדוגמא קרן פנסיה) על מנת לקבל קצבאות בפרישה. העברת הצבירה לקופת גמל מייצרת מצב בו מיקסמנו את התשואה לאורך השנים ועדיין הצלחנו לקבל קצבאות לקראת פרישה ע”י העברת הקיצבה חזרה לקופה משלמת.

* למעט מקרים מיוחדים של מצבים רפואיים מיוחדים או בעלי מיעוט כנסות

** בהנחה שאין לארגון הטבה מיוחדת השומרת על גובה דמי הניהול גם בזמן שהקרן מסולקת

*** ברוב המיקרים דמי הניהול בקופת גמל יהיו גבוהים יותר מקרן פנסיה

**** רק במידה ואין שארים בהתאם לתקנון הקרן (בת זוג או ילדים מתחת לגיל 21) יהיה ניתן למשוך את הכספים כסכום חד פעמי ע”י יורשים בצו

***** מנורה מבטחים שנת 2019 (-0.16%)

החלטנו להעביר את הצבירה – איך עובד התהליך?

העברת הצבירה לקרן פנסיה אחרת הוא תהליך קל ולא מורכב וניתן בהחלט לביצוע באופן ישיר מול הקרן המקבלת.

העברת הצבירה לקופת גמל יותר מורכבת ומומלץ להיעזר בסוכן בעל רישיון לעזרה בביצוע התהליך.

לוחות זמנים

בדר”כ סביב 30 ימי עבודה (כולל מעבר הצבירה לקופה חדשה)

מי אנחנו?

CrossBorder הינה חברה לניהול סיכוני ביטוח חוצי גבולות. אנחנו פועלים בעולמות הפנסיה והביטוח בישראל ובארה”ב

• ארה”ב: טיפול בתוכניות פנסיה 401k עבור ישראלים בארה”ב ו/או ישראלים שחזרו מארה”ב
• ישראל: טיפול בתיקי ביטוח (בריאות, פנסיה, השתלמות) עבור ישראלים ברילוקיישן

יצירת קשר לשאלות

אלון טל, מנהל–שותף

052-5269143972-

[email protected]

כל האמור לעיל הינו על סמך החוסך ההמוצע ואינו בגדר המלצה פרטנית. לפני כל פעולה יש להתייעץ פרטנית עם איש מקצוע (סוכן/יועץ ביטוח)