לאור האתגר העולמי, החליטה האוניברסיטה העברית לתת עדיפות גבוהה למחקר בתחום הווירולוגיה ולבנות תשתית מודרנית למחקר זה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה. כיום, האוניברסיטה נמצאת בשלבים מתקדמים להקמתן של מעבדות ביולוגיות למחקר פתוגנים בתקן וברמת בטיחות גבוהה (מעבדות BSL3 ו- ABSL3).

שוחחנו עם את פרופ’ אילן רוזנשיין  על המעבדות המוקמות על משרה הוירולוג/ית (פרופ’ חבר) שת/ינהל את המתקן.

שלום אילן, אומנם אינך נושא הראיון, אבל נשמח להציג אותך לקוראים – מה משרתך הנוכחית, באילו תחומים אתה מתמחה ומה תחום המחקר המרכזי במעבדה שלך? מה תפקידך בפקולטה מעבר, האם אתה חבר בוועדת האיתור?

שלום סיגל, אני פרופסור בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, במחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולארית. אני אמנם לא חלק מועדת האיתור אבל פעיל בהקמת מעבדות בעלות דרגת בטיחות 3 (מתוך 4 דרגות)  שנספר עליהן עוד מעט. קבוצת המחקר שלי חוקרת בגדול יחסי פתוגן-מאכסן  ובאופן ספציפי בעיקר כיצד חיידקי א. קולי פתוגניים משתמשים בלוחמה כימית/ ביוכימית כאמצעי לשיבוש יכולתו של המאכסן לזהות ולהשמיד אותם.

נשמע מעניין, האם דרושה לעבודה שלכם מעבדה בדרגת בטיחות 3?

כדי לעבוד עם הפתוגנים שאנו חוקרים מספיקה מעבדה בדרגה 2 אם כי גם כאן העבודה צריכה להיות זהירה. רוב המעבדות אצלנו בקמפוס הן בדרגה 2 . מעבדה בדרגה 3 זה סיפור אחר לגמרי, רוצה לשמוע על זה?

בטח מעניין לדעת מה כל כך מיוחד בזה. מהן המטרות המדעיות של המעבדה, חיסון? ריפוי? איזה ציוד ותנאים מיוחדים יהיו במעבדה?

אנחנו בשלבים מתקדמים מאוד של הקמת תשתיות לשתי מעבדות ומה שמייחד אותן ומאפשר עבודה עם מחוללי מחלות מסוכנים הם שלל אמצעים למניעת זליגה של וירוסים או חיידקים אל מחוץ למעבדה. לדוגמה, משטר האוויר במעבדות אלה כולל מצב של תת לחץ בתוך המעבדות ומערכות מיוחדות לשאיבת האוויר ופליטתו החוצה דרך מסננים מיוחדים. בתוך המעבדות עצמן עובדים עם ציוד מגן מיוחד בהתאם לאופי הוירוס או חיידק שאותו חוקרים. המעבדה העיקרית תכלול חדר מעבדה אחד ושני חדרים לניסויים פרה-קליניים עם עכברים. מעבדה כזו אכן תאפשר לחוקרים לעבוד בצורה בטוחה עם וירוס הקורונה, או בשמו המקצועי SARS CoV2 , כדי לקדם פיתוחים של אבחון, תרופות או חיסונים. מעבר למגפה הנוכחית, המעבדה תאפשר מענה יותר מהיר למגפות אחרות שעשויות לפרוץ. אבל המטרה החשובה ביותר בעיני של המעבדה החדשה היא לקדם מחקר מודרני ובסיסי במטרה לפענח את הסודות הכמוסים של מחוללי המחלות. הבנה עמוקה של מנגנוני האלימות ואסטרטגית ההפצה של וירוסים תאפשר ישום טכנולוגי של ההבנה הזו בצורה של פיתוח דרכי טיפול חדשניות.

מהם האתגרים המרכזיים איתם ת/יתמודד המועמד/ת בהקמת המתקן? הוא כבר בהקמה? בגיוס הצוות והתחלת התפעול שלו?  

שלב התכנון ההנדסי והארכיטקטוני של המעבדה הסתיים. המעבדה מיוצרת בארצות הברית כאוסף של מבנים יבילים שיחוברו בארץ. המעבדה תמוקם במבנה נפרד בסמוך לבניין העיקרי של בית הספר לרפואה בקמפוס עין כרם. תאריך היעד להתחלה של הפעלתה הוא בסביבות ינואר 2021. במקביל אנחנו כבר רוכשים מכשור שימוקם במעבדה ושיאפשר מחקר חדשני ובטוח. השגנו תקציבים לאבזור של המעבדה במגוון גדול של תשתיות חדשניות לצורך האצת המחקר במעבדה. לדוגמא נמקם במעבדה תחנה רובוטית משוכללת שתוכל לאפשר אוטומציה של ניסויים מה שיקל ויגביר את התפוקה של עבודת החוקרים ובמקביל תקטין את סיכויי החשיפה שלהם לפתוגן. נמקם במעבדה גם מיקרוסקופ פלאורוסנטי משוכלל שיאפשר בחינת תאים מודבקים בוירוס חי ואף סריקה אוטומטית רחבת היקף שתאפשר זיהוי של חומרים המגבילים את הכפלת הוירוס . לבסוף, אולי גולת הכותרת של המכשור הוא מכשיר שיאפשר דימות של המחלה בחיות מודל באמצעים שונים (CT, fluorescence, luminescence) ולפיכך מעקב רציף של התקדמות המחלה והערכת היעילות של טיפולים נסיוניים (כמו ב COVID-19). במקביל להקמת המעבדה, התחלנו לרכוש חיות מודל ל COVID-19, כולל זנים מחברות מסחריות מובילות בעולם שנמצאים בתהליך פיתוח ויעמדו לרשותינו טרם זמינות מסחרית .ולשאלתך, המועמד לא יתמודד עם הקמת המעבדה, אך נשאף למועמד שמעבדה כזו תאפשר לו מחקר פורץ דרך ובמקביל יהיה אחראי לתפעול המעבדה. למרות שהתחלנו כבר בתהליך ההצטיידות כמובן שלמדען שיוביל את המעבדה יהיו המשאבים להמשיך ולפתח אותה והוא / היא יכתיב את המשך ההצטיידות בעתיד.

מי מתוכנן להיות בצוות הקבוע? כמה עובדי מעבדה, סטודנטים ?

זו תהיה מעבדה לאומית ולכן תאפשר עבודה של חוקרים ממוסדות אחרים בישראל וגם תאפשר לחברות מסחריות לנצל את המתקן. אבל הזמן בתוך המעבדה הוא יקר ומנהל המתקן יקצה זמן למשתמשים בהתאם לשיקולים שונים. למעבדה יהיה צוות קבוע שיסייע למחקר בתוכה ואף יכשיר סטודנטים של חוקרים לעבוד במעבדה. כמובן שעבודה במעבדה כזו תתאפשר רק אחרי הכשרה מיוחדת וקפדנית.

מיהי/ו המועמד/ת האידאליים לתפקיד? כלומר לאיזה רקע וניסיון אתם מייחלים ולמה?

אילן: המועמד האידיאלי הוא חוקר מוביל ובכיר בוירולוגיה שבנוסף לניהול קבוצת מחקר תחרותית ומשגשגת יהיה הדירקטור של המעבדה המיוחדת וככזה צריך להיות גם בעל כושר ניהולי ויחסי אנוש טובים.

מה “החזון” מבחינתך(ם)? מה יהווה הצלחה זה בעתיד הקרוב?

הצלחה תהיה לראות מעבדה פועלת ומצוידת בצורה ייחודית ומשוכללת שתאפשר פריצות דרך במחקר הוירולוגי והכשרת דור חדש של וירולוגים מעולים בארץ.

מה תהיה סביבת העבודה של המועמד/ת מעבר למעבדה החדשה

הוא/היא יהיו חלק מסגל הפקולטה לרפואה קרוב לוודאי במחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית המורכבת ממעבדות העוסקות במחקר בסיסי בוירוסים, חיידקים ופרזיטים ומעבדות העוסקות בגנומיקה. מדובר בקבוצת חוקרים איכותית, ברמה הלאומית והבין לאומית.

לגבי תהליך הגיוס – האם תרצו מועמדים מנוסים שאינם ישראלים (או יהודים, כלומר כאילו שיש צורך באישור המדינה להעסקתם ושהותם בישראל)? 

כמובן שנעדיף מדענים חוזרים ישראלים, אך לאור החשיבות הלאומית של הפרויקט נשמח עם כל מדען בעל שיעור קומה. אולי זה המקום לבקש מקהל הקוראים לחשוב על אנשים בסביבתם שעשויים להתעניין במשרה כזו. אם תעבירו להם את המסר יהיה מצוין.

האם הדד ליין שהתפרסם בקול קורא (22 באוק’) קשיח?

קשיח כמו כל דד ליין באקדמיה. אם להיות רציני – אם בין המועמדים שייגשו יימצא מועמד ראוי הוא יזכה במשרה.

האם חוקרים וירולוגים לקראת סיום פוסט דוקטור עשויים להתאים? איזה ניסיון שהם עשויים להגיע איתו יהווה יתרון מבחינתכם או סיבה לשקול אותם על פני פרופ’ חבר?

אנחנו מחפשים מדענים בעלי שיעור קומה, שמתאימים להיות חברי סגל אקדמיים בפקולטה לרפואה. הקריטריון החשוב ביותר של ועדת החיפוש הוא מצוינות אקדמית. זאת אומרת שאנחנו מחפשים קודם כל יצירתיות ומצויינות.

האם חובה להגיע לג’וב טוק בישראל?

ג’וב טוק מחויב המציאות, אבל לאחרונה אנחנו מקיימים את כל הביקורים של מועמדים לפקולטה בזום.

למען קוראינו הצעירים יותר ואולי מתחומי ידע שונים, האם אתם כבר מגייסים גם עובדים וסטודנטים למתקן? איך / למי יש לפנות?

תהליך הגיוס יבוצע על ידי המדען/נית שנגייס. הוא זה שיעבוד איתם.

האם יש לך טיפ / המלצה שיסייעו לנו לשמור על בריאותנו?

כרגיל – שטיפת ידיים, ריחוק, מסכה.

תודה רבה, שנה טובה ובריאות לכל