חוקרות ותיקות בעולם המחקר

[fusion_builder_container hundred_percent=”no” hundred_percent_height=”no” hundred_percent_height_scroll=”no” hundred_percent_height_center_content=”yes” equal_height_columns=”no” menu_anchor=”” hide_on_mobile=”small-visibility,medium-visibility,large-visibility” class=”” id=”” background_color=”” background_image=”” background_position=”center center” background_repeat=”no-repeat” fade=”no” background_parallax=”none” enable_mobile=”no” parallax_speed=”0.3″ video_mp4=”” video_webm=”” video_ogv=”” video_url=”” video_aspect_ratio=”16:9″ video_loop=”yes” video_mute=”yes” video_preview_image=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” margin_top=”” margin_bottom=”” padding_top=”” padding_right=”” padding_bottom=”” padding_left=””][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ layout=”1_1″ spacing=”” center_content=”no” link=”” target=”_self” min_height=”” hide_on_mobile=”small-visibility,medium-visibility,large-visibility” class=”” id=”” background_color=”” background_image=”” background_position=”left top” background_repeat=”no-repeat” hover_type=”none” border_size=”0″ border_color=”” border_style=”solid” border_position=”all” padding_top=”” padding_right=”” padding_bottom=”” padding_left=”” dimension_margin=”” animation_type=”” animation_direction=”left” animation_speed=”0.3″ animation_offset=”” last=”no”][fusion_title margin_top=”” margin_bottom=”” hide_on_mobile=”small-visibility,medium-visibility,large-visibility” class=”” id=”” size=”1″ content_align=”left” style_type=”default” sep_color=”#ff9800″]

חוקרות ותיקות בעולם המחקר

[/fusion_title][fusion_text]

בכתבה הקודמת עסקנו בחוקרות חוזרות, בתחילת דרכן המקצועית ששיקפו לנו תמונה רחבה מנקודת מבט של ההווה ומספר שנים אחורה. למרביתן ישנן ציפיות לעתיד ואנו מאחלים להן הצלחה רבה בכל אשר יפנו.

כעת, נרצה לתת התייחסות מנקודת מבט מאוחרת יותר בקריירה. הצגנו 3 שאלות מנחות לנשים חוקרות  הממלאות תפקידים בכירים שונים, חלקן נושאות בתואר של פרופסור אמריטוס, על מנת לשמוע מה יש להן לומרעל מקומן של נשים במחקר, ומהי עצתן לנשים חוקרות.

קריאה מהנה ומועילה

בחרנו לפתוח עם דבריה של פרפ’ כרמי והתייחסותה הנרחבת לשאלות.

[/fusion_text][fusion_accordion type=”” boxed_mode=”” border_size=”1″ border_color=”” background_color=”” hover_color=”” divider_line=”” icon_size=”” icon_color=”” icon_boxed_mode=”” icon_alignment=”” hide_on_mobile=”small-visibility,medium-visibility,large-visibility” class=”” id=””][fusion_toggle title=”פרופ’ רבקה כרמי” open=”no”]

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון(עדיין בתפקיד, לקראת פרישה)

רק בתחילת המאה הקודמת הוכרה זכותן של נשים לרכוש השכלה גבוהה, ואף שהן ניצלו זאת באופן מרשים ביותר עד כדי שוויון מגדרי בכל התארים וברוב שטחי הלימוד, כניסתן לעולם המחקר האקדמי והישרדותן המוצלחת בו מהוות עד היום אתגר רציני ביותר.

התחרות בעולם הזה קשה לגברים ונשים כאחד, אבל ישנם חסמים במערכת שגורמים לאי שוויון מובנה בהזדמנויות לנשים חוקרות.

לא רק סוגית האיזון קריירה -משפחה מציגה אבן נגף משמעותית אלא, עצם ״מגרש המשחקים״ שעוצב מלכתחילה ע׳י גברים, מעלה בפני החוקרת את הצורך לרכוש ״ארגז כלים״ שאיננו מצוי ברשותה באופן ספונטני ואינסטינקטיבי.

את ״מגרש המשחקים״ יש לשנות כך שיאפשר התמודדות שווה לנשים, אבל עד שישתנה, עליהן לרכוש את הכלים הספציפיים הנחוצים להן, מעבר לאלה הדרושים לכל חוקר וחוקרת בתחילת הדרך וגם בהמשכה.

תחנה קריטית בתחילתה של הדרך בתחום המחקר הניסויי, היא המשא והמתן בקשר לחבילת הקליטה. נשים אינן מרגישות בנוח לעמוד על המקח ככל שהדבר נוגע לזכויותיהן וצורכיהן. חשוב מאד לגבש מראש חבילה ראויה וריאלית ולא לוותר במקומות שעלולים בעליל לפגוע ביכולת המחקר.

מאידך, חשוב לוודא אפשרות להתחיל את המחקר קרוב ככל שניתן לעת הקליטה ולצורך כך, רצוי לא להתעקש על האופטימום והסטנדרט של אוניברסיטת הקיסוס של תקופת בתר הדוקטורט. את הזמן הדרוש בכל זאת להקמת המעבדה חובה להקדיש לכתיבת בקשות למענקי מחקר.

חשוב מאד לאתר חוקרות וחוקרים קרובים לתחום המחקר בין אם במחלקה הקולטת או מחוצה לה. הקשר הזה נחוץ על מנת לזהות אפשרויות  שימוש בתשתיות מחקר קיימות ושיתופי פעולה מדעיים, ואולי יותר מכל, הוא נחוץ ללימוד המערכת ואופן ההתנהלות בה ממי שכבר חווה או חוותה אישית את הנושא.

ברוב האוניברסיטאות קיים מוסד החונך/ת (מנטור/ית) הממונה על ידי המערכת לכל חוקר/ת חדש/ה. הקשר הזה הוא קריטי לתחילת הדרך אבל גם להמשכה. במקומות בהם ממונה חונך/ת, חיוני להיווכח שהוא/היא אכן זמינים ופתוחים לסייע בעצה, הכוונה, ייצוג, תיווך מתוך תחושת מחויבות ושליחות ולא כ״מצוות אנשים מלומדה״ דהיינו, כורח שמטילה המערכת. ואם אין הדברים כך, יש לפנות באסרטיביות קולגיאלית בבקשה להחליף חונך/ת. בעקרון עדיפה חונכת נכונה ומחויבת כי היא יכולה גם לסייע בעצה בנושאי איזון קריירה – משפחה אם מתוך נסיון אישי או מתוך הבנה ואמפטיה.

אם לא קיים נוהג פורמלי של חונכות, חיוני מאד לאתר דמות מתאימה ולאמץ אותה לצורך זה. כאמור, אין תחליף לליווי כזה בתחילת הדרך ובהמשכה, בעיקר בנוגע לכל מה שקשור לנושאי הקידום והקביעות.

ובמקרה הלא שכיח של רווקות (שם עצם), ובהנחה של תוכניות להקמת תא משפחתי, חשוב להכניס לשיקולי הקשר גם מחויבות הדדית להתפתחות אישית שוויונית תוך הסכמה לשוויון בנטל. זה בעיני היבט קריטי של אהבה ושותפות.

מעבר מוצלח של שלב הקביעות במערכת האקדמית איננו מבטיח בהכרח המשך חלק ונטול משברים. זה נכון לחוקרים וחוקרות כאחד אבל, כפי שכבר הוצג במחקרים שונים, נשים חוות לעתים קרובות סוג של אפליה סמויה ובלתי מכוונת בשוויון הזדמנויות, בין אם המדובר בשיעורי הצלחה בהשגת מענקי מחקר או בחירה / מינוי למשרה אקדמית בכירה, כמו גם בנושאים ותחומים אחרים.

בשנים האחרונות, ללא ספק, חל שיפור ברמה הפרקטית הן לנוכח העליה במספר הכללי של נשים באקדמיה ולפיכך בזמינותן, והן לאור עליה במודעות  להגינות הפוליטית הדורשת גם נראות של נוכחות נשים בוועדות חשובות ומשרות בכירות.

עם זאת, השינוי התפיסתי עדין בחיתוליו. מה שכבר ברור וידוע לעולם העסקי, דהיינו, שנוכחות נשים בעמדות ניהול בכירות משפרת ביצועים ומעלה רווחיות, עדיין לא הגיע לעולם האקדמיה. נראה שקיים צורך לבדוק, כפי שנעשה בחברות פורצ׳ן 500, את ביצועי האוניברסיטאות המובילות  על פי שיעור הנשים במשרות ניהול בכירות, ולהיווכח אם גם במונחים אקדמיים הרווחיות גבוהה יותר ככל שעולה נוכחות נשים בעמדות ניהול בכירות. יש להניח שתוצאה דומה לזו שנצפתה בעולם העסקים תהווה זרז אפקטיבי  יותר מסתם מאמץ לקדם צדק מוסרי של שוויון זכויות והזדמנויות.

אבל בהקשר זה יש  לנשים עצמן תפקיד מכריע. לא מספיק נשים מעוניינות ומוכנות לצאת מאזור הנוחות שלהן ולהתמודד על משרות ניהול בכירות באקדמיה. מחקרים מראים גם שנשים נוטות להמעיט מערכן ויכולותיהן לשרת בתפקידי ניהול בכירים, ולכן מלכתחילה אינן רואות עצמן מועמדות ראויות. ארגז הכלים שיש לצייד בו נשים חוקרות חייב לכלול גם כישורי ניהול ומנהיגות ובעיקר אסרטיביות אישית ומקצועית ובטחון בכשרונן וביכולותיהן.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ חגית מסר ירון ” open=”no”]

חוקרת בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. בעברה שימשה סגן יו”ר המל”ג, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, סגנית הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, והמדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=” מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

העיסוק במחקר מכיל ארבעה רכיבים:

  1. להכיר ולהיות מעודכנים בתחום המחקר, ולדעת להגדיר בעיית מחקר עכשוית ורלוונטית.
  2. לבצע המחקר במקצועיות, תוך הקפדה על שיטות המחקר והאתיקה, ולא להתייאש אם התוצאות מבוששות להגיע.
  3. לכתוב מאמרים.
  4. להציג התוצאות בכנסים, בסמינרים, במפגשים עם עמיתים ועוד.

הצלחה מחייבת שילוב בין כל המרכיבים.

Your Content Goes Here

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”האם לדעתך חל שינוי תפיסתי / פרקטי בנוגע למקומן של חוקרות במשרות בכירות?” open=”no”]

לצערי הרב – לא.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ אמריטה שושנה בר-נון ” open=”no”]

אמריטה בביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, הפקולטה למדעי החיים

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

החשוב ביותר הוא לעסוק במחקר מתוך תשוקה ורעב, לבחור את כווני המחקר תוך הקשבה לתוצאות, להיות נועזים, לטפח את התלמידים ולעודד אותם למחשבה עצמאית ומאתגרת.

באשר למקומן של חוקרות במשרות בכירות, זה כאמור תלוי מאד גם בנו.

אין ספק שהיו רקטוריות גם באוניברסיטה העברית, גם באוניברסיטת תל אביב ואפילו בבר אילן, יש נשיאות במכללות רבות וגם בבן גוריון, נשים כיהנו ומכהנות כנשיאה הקודמת והנוכחית של האקדמיה למדעים, ויש דיקאניות רבות.

אז שיהיה  לכולכם, לכן ולכם, מדע מרתק וקריירה מתגמלת בכל אשר תפנו.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ רחל ארהרד ” open=”no”]

חוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ויועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית היוצאת.

“העצות” מבוססות ממצאי מחקר שערכנו על בוגרות חמישה מחזורי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב (829 בוגרות).

שלב סיום הדוקטורט הינו קריטי לברור השיקולים והמוכנות לפשרות המנחים את קבלת ההחלטה על נתיב הקריירה.

מצאנו כי רבע מהבוגרות בחרו במסלול האקדמי והן מאופיינות באופן מובהק בהשוואה לעמיתותיהן ב”תשוקה לעסוק במחקר וליצור ידע חדש”.

יתר על כן, רמת הפשרה של הבוגרות על “הפנטזיה” שלהן נמוכה באופן מובהק מזו של האחרות.

בה בעת, רמת הקונפליקט משפחה – קריירה גבוהה יותר אצל החוקרות הצעירות.

אך העיקר: רמת הרווחה הנפשית של החוקרות הצעירות אינה נמוכה מזו של הבוחרות בנתיב קריירה שונה.

והעצה? ממשי את התשוקה שלך למחקר ופיתוח ידע חדש. התחושה של העדר פשרה כמו גם מאפיינים נוספים כעצמאות, גיוון, גמישות בשעות העבודה ועוד’ מקנים “עמידות” ורווחה נפשית. ההשקעה בשנים הראשונות – הקשות עד קבלת הקביעות תלבלב ותישא את פירותיה לחוקרת ולמשפחתה.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ אמריטה עדינה ברימן ” open=”no”]

חוקרת ביולוגיה מולקולרית ואקולוגית צמחים, בפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

חשוב מאד להאמין בדרך שבחרת ובשילוב חיי משפחה וקריירה. חשוב מאד לארגן היטב את הזמן ולהאציל סמכויות  לאנשים שיכולים לעזור.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”האם ישנן תחנות חשובות או “הכרחיות” בדרך?” open=”no”]

להתמיד בקשרים ושיתופי פעולה עם חוקרים בארץ ובחו”ל. לצאת לכנסים ושבתונים על מנת לשמור על אתגרים מקצועיים. קשרים ושיתופי פעולה הם מאוד מפרים.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”האם לדעתך חל שינוי תפיסתי / פרקטי בנוגע למקומן של חוקרות במשרות בכירות?” open=”no”]

לדעתי לא חל שינוי ממשי בנוגע למקומן של חוקרות, למרות שהשיח הנוכחי, הפוליטיקלי-קורט, נשמע יותר מבטיח.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ אמריטה אליאורה רון ” open=”no”]

נשיאת איחוד האגודות הבינלאומי למיקרוביולוגיה (IUMS) לשעבר המנהלת המדעית של מיג“ל, חוקרת במיקרוביולוגיה מולקולרית, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

מציעה פשוט להתקדם בדרך הטובה ביותר והמהירה ביותר. לדעתי אין עדיפות לחוקרים במשרות הבכירות, לפחות במדעי החיים. העובדה שיש יותר חוקרים מחוקרות, היא בדרך כלל תוצאה של ההחלטות האישיות של החוקרות שמעדיפות ללכת בכיוונים פחות תחרותיים. בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב יש בכל שנה יותר מועמדים מאשר מועמדות!  ואני אף פעם לא נתקלתי במצב שהייתה העדפה מגדרית לגברים. אי לכך – עשו כמיטב יכולתכן להגיע להישגים הדרושים. ההצלחה תלויה רק בכן – ביכולתכן ובהישגכן.  בהצלחה!!

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ אמריטה אילנה גוזס” open=”no”]

חוקרת בביה”ס לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.

Your Content Goes Here

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

אם המדע זורם בדמך- אז את אף פעם לא אמריטה – המחקר הוא המקצוע והתחביב. עצתי, עשי את האהוב עליך ביותר, התגברי על כל המהמורות שבדרך. היי ישרה ושלמה עם עצמך ועם הסובבים אותך ושאפי תמיד לטוב ביותר. מקומה של החוקרת הטובה זהה למקומו של החוקר הטוב – אנו חיים ושואפים לחיות בעולם של שוויון הזדמנויות, הן בטיפול בילדים ובמשפחה, והן במקום העבודה ואין כל סיבה להעדפת מין אחד על משנהו.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ אמריטה אילה כהן ” open=”no”]

בעבר חברת סגל בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון ועתה ממשיכה כראש המעבדה לסטטיסטיקה בטכניון.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”האם לדעתך חל שינוי תפיסתי / פרקטי בנוגע למקומן של חוקרות במשרות בכירות?” open=”no”]

בשנים האחרונות אני רואה שינוי מבורך בגישה לשילוב נשים באקדמיה בעולם כולו. בפרט בולט השינוי בהשוואה לגישה שהייתה בעבר כשהנושא אפילו לא הועלה לדיון. ישנם מקצועות שאפילו נראה שיש רוב לנשים, בפרט במדעים היותר “רכים”.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ אמריטה מלכה שפס ” open=”no”]

חוקרת במחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר אילן.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

עבור המדע, טוב שיש תחרות  על משרות בכירות באוניברסיטאות. פחות ברור לי שזה טוב למדענים, ובמיוחד למדעניות.  מדענית צעירה צריכה למצוא לעצמה קבוצת תמיכה או מנטור שיעזרו לה לנתב דרך בין המכשולים השונים.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ קלרה קדם ” open=”no”]

חוקרת במחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בן גוריון.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

אני מציעה לחוקרות צעירות לקדם מחקר פורץ דרך ולפרסם במרץ בכנסים ובכתבי עת. להסכים לרוב ההזמנות להרצות או לשתף פעולה בארץ ובחו”ל, להסכים לשפוט מאמרים בכנסים וכתבי עת יוקרתיים, ולהגיש הרבה הצעות מחקר לקרנות תחרותיות. לא להסכים למשימות אדמיניסטרטיביות בשלוש השנים הראשונות, ולנסות לקבל מספר מינימלי של משימות הוראה.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=” האם לדעתך חל שינוי תפיסתי / פרקטי בנוגע למקומן של חוקרות במשרות בכירות?” open=”no”]

לדעתי חל שינוי תפיסתי לאור העובדה שמחלקות מחפשות היום חוקרות מצטיינות (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והמחשבים ששם ממש יש חסר).

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ אמריטה מרים כהן ” open=”no”]

חוקרת במחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בן גוריון.

Your Content Goes Here

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

מנסיוני כחוקרת במתמטיקה אני יכולה לתרום בעיקר המלצה אחת שנוגעת לכל שלבי הקריירה האקדמית. אני ממליצה לעבוד קשה ולא להסתמך על קבלת הקלות כלשהן בשל היותי אישה. אני אומרת זאת גם כאם לארבעה ילדים שנולדו בשלבים שונים של הקריירה האקדמית שלי.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”פרופ’ אמריטה אורה אנטין-וולמן” open=”no”]

חוקרת במחלקה לפיסיקה, אוניברסיטת בן גוריון

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”מה עצתך לחוקרות בתחילת דרכן?” open=”no”]

לצערי הרב, אין לי עצות מעשיות ומועילות לחוקרות הצעירות. הארוכה בה בחרו ללכת, שבסופה מחכה  תגלית חשובה, או פריצת דרך מדעית, או אולי תובנה חדשה, נראית לעיתים קשה ומפרכת, אבל לאורכה חווים לפרקים הצלחות קטנות של יומיום, שמביאות איתן הרבה סיפוק ושמחה. הדרך עצמה היא ליבו של העניין, למרות שלעיתים היא מתסכלת.

[/fusion_toggle][fusion_toggle title=”האם לדעתך חל שינוי תפיסתי / פרקטי בנוגע למקומן של חוקרות במשרות בכירות?” open=”no”]

לעניות דעתי, חל שינוי מהותי בשני העשורים האחרונים ביחס אל הנשים החוקרות בפרט, ואל הנשים בכלל. התקופה התובענית בראשית הקריירה בחיי החוקרות הצעירות היא גם הזמן בו (בדרך כלל) הן יולדות ומגדלות את ילדיהן. לשמחתנו, המערכת האקדמית מכירה לאחרונה בעומס הכפול הזה המוטל על שכמן של החוקרות בראשית דרכן, ומתאמצת ללכת לקראתן.  החברה בכללותה, ובעיקר בני הזוג, מקבלת בחיוב רב מאשר בעבר את הנשים הצעירות המסורות לעבודתן, ומנסה לאפשר להן להשיג את המטרות שהציבו לעצמן. הגישות החיוביות האלו משמחות מאד ואני מקוה שהן  יגרמו לכך שנראה חוקרות רבות יותר, בעיקר במקצועות שבעבר נחשבו לגבריים.

[/fusion_toggle][/fusion_accordion][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

כתבות דומות

ראיון עם מדען חוזר, עם ד”ר אהרון (רוני) אזגורי

משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל. באילו...

מסר ליום האשה מיו”ר הארגון, פרופ’ רבקה כרמי

לכל מדעניות רשת סיינס אברוד באשר הינכן, שלום וברכה. יום האשה השנה...

ראיון עם מדענית חוזרת, עם ד”ר מיכל ארד

משרה נוכחית – VP Academia and Science, Awz Ventures באילו תחומים עסקו...

אירוע הפתיחה של Synergy Innovate של את”א יוצא לדרך!

האם תהיתם איך חדשנות ברפואה באה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל? איך...

התפרסם הקול הקורא השני לתוכנית לתמיכה בהעסקת חוקרים מצטיינים במעמד חוקר בשיתוף עם המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה

***שימו לב, מועד ההגשה נדחה ל 12.5.24*** הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה...

הכירו את מרכז הסרטן המשולב הטכניוני – ראיון עם מנהל המרכז (שמגייס!)

שלום פרופ’ אמיר אורין, ראש מרכז הסרטן המשולב הטכניוני ספר על המרכז: מרכז...

יש לך דוקטורט, או עד שנה לסיומו? זה הזמן להוביל את השינוי

נפתחה ההרשמה להגשת מועמדות למחזור י”ד של תוכנית ממשק – ממדע למדיניות, מבית...

התפרסם קול קורא למתן מלגות למדענים חוזרים ע”ש יצחק שמיר למשתלמים במחקר לשנת 2024

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המשרד) מפרסם בזאת קול קורא לקבלת...

סדרת וובינרים חדשה בהשתתפות אוניברסיטאות המחקר בארץ

קול קורא למדענים ישראלים בצפון אמריקה: הקימו מעבדה מתקדמת משלכם באחת מהאוניברסיטאות...