כשהחלטתי לעשות את פוסט הדוקטורט שלי במדעי החיים בגרמניה, רוב הפרופסורים שהכרתי הרימו גבה. לכולם היה מה להגיד ורובם טענו שבכדי להצליח בפוסט-דוקטורט, צריך לנסוע לארה”ב – ועדיף לאחת האוניברסיטאות המובילות בניו אינגלנד או קליפורניה. מצד בני-משפחה וחברים התגובות היו אוהדות אך מהולות בספקות, בין היתר לאור ההיסטוריה המשותפת לעם היהודי ולגרמנים. היום, אחרי 3 שנים כפוסט דוקטורנט במכון הלמהולץ במינכן בירת בוואריה, אני מרגיש שלם עם ההחלטה שעשיתי לעבור לגרמניה. אמנם הגעתי למסקנה שהעתיד המקצועי שלי כמדען וחוקר אינו בגרמניה, אך החוויה הזו פתחה בפני דלתות, אפשרה לי להכיר תרבות מרתקת, ללמוד שפה חדשה ולהכיר חברים וקולגות ממדינות שונות. למדתי כי גרמניה הטרוגנית יותר משציפיתי וכי השוני התרבותי, המנהלתי והמשפטי בין המדינות בתוך הפדרציה של גרמניה גדול. משמעו של השוני שיתכן וקיים פער בין חוויותי כפוסט דוקטורנט במינכן שבבואריה לבין חוויותיו של פוסט דוקטורנט בברלין או פוסט דוקטורנטית בהידלברג. ישנם יתרונות רבים במעבר לאירופה ולגרמניה בפרט, לצד קשיים אשר חלקם יחודיים לגרמניה וחלקם מאפיינים הגירה למדינה זרה באופן כללי. אנסה לסקור בקצרה את השיקולים שהביאו אותי להחלטה לעבור לגרמניה, את היתרונות והחסרונות שגיליתי במהלך הדרך, מנסיוני האישי ומנסיונם של עמיתים, חברים ואף בני הזוג שלהם, שגם הם חלק בלתי נפרד מהמשוואה.

ראשית, במעבר עם בן/בת–זוג, אזרחות זרה – וספציפית אזרחות אירופאית, יכולים להוות את לשון המאזניים בהחלטה לאיזו מדינה כדאי לעבור. האזרחות מקלה על הבירוקרטיה המקומית, מאפשרת תעסוקה חוקית והשתלבות מהירה וקלה יותר של המשפחה במדינת היעד. עוד שיקול הינו המרחק מהארץ והפרש השעות אשר במדינות אירופה מאפשר לשמור על קשר רציף עם המשפחה והחברים בארץ ולמי שנותר בקשרים עסקיים עם שותפים בישראל, לממש שגרת עבודה נורמטיבית. בכל הנוגע לתנאים סוציאליים, התנאים בגרמניה נוחים, יוקר המחיה נמוך והביטוח הרפואי ציבורי (אם כי לא זול בהשוואה לישראל). המדע בגרמניה מצויין ומאופיין בחוקרים בעלי שם עולמי, תשתיות מחקר מעולות, קשרים אירופאים ובינלאומים ענפים והזדמנויות רבות למימון אירופאי וגרמני. הנקודות הללו היו ידועות לי ערב המעבר שלי ושל בן-זוגי והיוו אלמנט מכריע בעת הבחירה שלנו בגרמניה כיעד לפוסט דוקטורט. בהמשך ארחיב את הדיון על נקודות אלו לאור חוויותי וניסיוני מהשנים האחרונות.

בירוקרטיה. זכויות וחובות

הבירוקרטיה הגרמנית נודעת לשמצה ובמידה רבה של צדק. למרות זאת, מכמה בחינות הדברים עברו חלק. מהרגע שבו קיבלתי אישור ממכון המחקר כי בכוונתם להעסיק אותי כמדען, קיבלתי את ויזת העבודה משגרירות גרמניה בארץ בתוך שבוע ימים ויכולתי לתכנן את המעבר בהתאם. לבן-זוגי אזרחות אירופאית ולכן המעבר שלו גם כן היה קל ומהיר ולא הזדקקנו לאישורים מיוחדים על מנת שיוכל להשאר בגרמניה ולהיות מועסק בה כחוק. מעבר לצעד ראשון זה, הבירוקרטיה בגרמניה הוכיחה עצמה כקשה, מסורבלת ולפרקים חלמאית. הבדלי המנטליות והרישמיות המוגזמת אמנם מצריכים הסתגלות מסוימת, אך הקושי העיקרי נעוץ בעובדה שההתנהלות כולה היא אך ורק בגרמנית, כך שהשליטה הבסיסית שלנו בשפה בחודשים הראשונים למעבר לא תמיד הספיקה בכדי לגשר על הפערים הקיימים ממילא. המעבר עצמו, לכל מדינה שהיא, דורש לא מעט סידורים כגון הסדרת ביטוח רפואי, רישום בעירייה, פתיחת חשבון בנק, מציאת דירה והתחברות לספקי שירותים שונים (חשמל, חימום, אינטרנט וכו’), במקביל להסדרת המעמד בביטוח לאומי וביטול ספקי השירות בישראל. כאשר אינכם שולטים בשפה ובמנטליות הארגונית במדינת היעד, התחושה המלווה את השבועות הראשונים היא של תסכול מתמשך בהתמודדות חסרת טעם מול פקידים שכלל אינם ששים לעזור או ללכת לקראתך. שליטה בשפה או הבאת חבר/מתרגם דובר גרמנית יקלו על השלבים הראשונים בהתמודדות עם הממשל הגרמני.

בהקשר הבירוקרטי יש לציין כי במידה ונדרשת הכרה רשמית של השלטונות הגרמנים בלימודים או הסמכה מקצועית של בן/בת–הזוג, ההבדל בין מדינות הפדרציה גדול ובוואריה מתגלה כנוקשה במיוחד ביחסה לזרים. מידע שמצאנו ברשת לגבי קבלת הכרה במקצועות שונים בגרמניה לא תמיד רלוונטי לכל מדינה בפדרציה ובפרט גילינו שלא תמיד רלוונטי לבוואריה. אעיר כי אפילו כלפי גרמנים בוואריה נוקשה במיוחד ואינה מאשרת למי שלמדו מקצועות מסויימים במדינה אחרת בגרמניה לעבוד במקצוע זה בתחומה.

שכר

כפוסט דוקטורנט במכון המחקר הלמהולץ, המשכורת שלי והתנאים הסוציאליים מוכתבים על ידי הסכמים של איגוד העובדים מול הממשלה. השכר, שעות העבודה, ימי החופשה, הביטוח הפנסיוני, הביטוח הסיעודי ודמי האבטלה, כולם מקובעים בהסכמים מול הממשלה ואין גמישות בעניינם לטוב ולרע. תיאור המצב הזה נכון למעשה לכל החוקרים שעובדים באקדמיה בגרמניה. הסכמים אלו מתעדכנים אחת למספר שנים לאחר משא ומתן בין נציגי העובדים לממשלה. נכון לשנת 2019, בשנה הראשונה לעבודה, משכורת פוסט דוקטורנט מסתכמת בכ-3,400 יורו ברוטו לחודש והיא עולה עם הוותק והניסיון עד לכ-5,000 יורו ברוטו בחודש לאחר מספר שנים (הסכום המדוייק משתנה במקצת ממדינה למדינה). המשכורת נטו תלויה בכמה גורמים כגון המצב המשפחתי והמשכורת של בן/בת הזוג. יש לציין כי ע”פ נתוני לשכת הסטטיסטיקה הגרמנית השכר הממוצע במשק (נכון ל – 2017) הוא 3,771 יורו ברוטו לחודש. בנוסף למשכורת מקבלים בונוסים. חלק מהבונוסים קבועים כגון משכורת 13 וחלקם תלויי “ביצועים” – פרסומים, הערכות שנתיות וכו’. אומנם על פניו נראה שאין הבדל משמעותי בין המשכורת של פוסט דוקטורנט בארה”ב למשכורתו בגרמניה, אך יוקר המחיה הנמוך משמעותית בגרמניה (ופערי ההכנסות קטנים יותר מבארה”ב) מאפשר איכות חיים גבוהה יותר ואף צבירת חסכונות ממשכורת זו.

מינכן היא העיר היקרה בגרמניה ולמרות זאת עם משכורת של פוסטדוקטורנט אפשר לחיות ברמת חיים טובה. רוב הדירות מושכרות בחוזה ללא הגבלת זמן, ולרוב המשכירים לא יאפשרו לשכור את הדירה אם שכר הדירה הוא יותר ממחצית המשכורת. השכירות הממוצעת נעה בין 14 יורו למטר רבוע בפרברי העיר ועד לכ-20 יורו למטר רבוע באזורים מרכזיים (נכון ל – 2017). הוצאות נוספות כגון חימום, חשמל, אינטרנט, ניהול בית ועוד מסתכמות בכ – 200 יורו לחודש או יותר. כידוע, מצרכי מזון זולים בצורה מעוררת קנאה בגרמניה, אך התחבורה ציבורית יקרה. נסיעה חד פעמית עולה כ-3 יורו וכרטיס חודשי לאזור העירוני עולה כ-80 יורו נכון ל-2019. הניידות באופניים חינמית, קלה ומומלצת לאורך כל השנה (עם ביגוד מתאים).

תנאים סוציאליים

התנאים הסוציאליים בגרמניה כוללים ביטוח רפואי ציבורי חובה, ביטוח סיעודי חובה, פנסיה חובה, דמי אבטלה חובה ו-31 ימי חופשה שנתיים (בנוסף לחגים שאינם נמנים על ימי החופשה). ההפרשות לביטוח רפואי מגיעות לכ -7% מהשכר החודשי. תשלום דמי הביטוח של אחד מבני הזוג יבטח גם את משפחתו הגרעינית, וזאת בניגוד לביטוח רפואי פרטי (שגם הוא קיים בגרמניה בתנאי שכר מסויימים) בו כל מבוטח נדרש לשלם פרמיה עצמאית. הביטוח הרפואי והסיעודי מבטיחים כי במידה של אובדן זמני או קבוע של כושר העבודה כתוצאה מתאונה או מחלה ממושכת לא פושטים רגל. ההפרשה לפנסיה היא כ-7% מהשכר בתוספת שווה של המעביד. במידה ובעל הפנסיה עבד מעל חמש שנים באיחוד האירופי, הוא זכאי להפרשות מקרן הפנסיה עם הגיעו לגיל הפנסיה (שצפוי לעמוד על 67 לגברים ונשים כאחד) ללא תלות במדינה בה הוא חי. במידה והוא עבד פחות מחמש שנים באיחוד הוא זכאי להפרשותיו בלבד (ללא חלק המעביד) כמענק חד פעמי.

מעבר לפן הכלכלי, 31 ימי חופשה שנתיים, חגים לרוב, ושבוע עבודה המוגבל ל – 39 שעות מאפשרים איזון נאה בין החיים המקצועיים לחיי משפחה, חברה ופנאי. הקושי העיקרי בהיבט זה נובע מכך שכפוסט דוקטורנט אתה נאלץ מבחירה לעבוד שעות נוספות וסופי שבוע. מנסיוני, השגת אישורים רשמיים לכך באמצעות אגף כח אדם הינה מסובכת ולכן בסופו של דבר יוצא שאיני מדווח על כל שעות העבודה בפועל. וזה לא רק אני, נתקלתי כבר במקרה שבו פוסט דוקטורנטית אולצה לקחת חופש כנגד כל השעות הנוספות שהיא צברה (ואשר הסתכמו בעשרות ימי עבודה) כאשר הדיווח על שעות העבודה החריגות שלה הגיע לכוח אדם. זאת ועוד, במקרה של תאונת עבודה במהלך שעות חריגות שלא קיבלו אישור אתם עלולים למצוא עצמכם ללא כיסוי ביטוחי נוסף מהמעביד ותחת סנקציות שונות.

יש לציין כי כל האמור לעיל נכון כאשר הינכם מועסקים בחוזה מול מכון המחקר/אוניברסיטה. במידה ואתם נמצאים על מלגת מחקר, מעמדכם החוקי יכול להיות שונה לחלוטין בהתאם לתנאי המלגה והמכון. בהחלט יתכן מצב ובו תמצאו עצמם בגרמניה בלי אף אחת מהזכויות הסוציאליות המצויינות לעיל ותאלצו אף לרכוש ביטוח בריאות פרטי. לקבלת מלגה יתרונות אחרים עליהם לא ארחיב את הדיון פה.

חברה

הערים באירופה מככבות באופן קבוע ברשימות העולמיות המדרגות איכות חיים – מינכן, וינה, ציריך, קופנהגן ואמסטרדם מופיעות פעם אחר פעם בראש רשימות הערים הטובות בעולם למחיה. התשתית העירונית בערים הגדולות של גרמניה ואירופה מעולה וכוללת תחבורה ציבורית טובה ואמינה (יחסית), מגוון שטחים ירוקים, רשת שבילי אופניים, נקיון, מיחזור ועוד. אין צורך ברכב צמוד, וכשחיים ממש במרכז אירופה אפשר במחיר של נסיעת רכבת או טיסה קצרה לגלות תרבויות שונות ומשונות. האוכלוסיה בערים הגדולות בגרמניה – קרי מינכן, ברלין, פרנקפורט והמבורג רבגונית ובינלאומית. עובדה זו מקלה על יצירת מעגלים חברתיים עם דוברי אנגלית אחרים והתאקלמות מהירה. יחידים, זוגות ומשפחות מכל העולם שעברו תהליך דומה והגיעו קצת לפניכם יכולים להקל מאוד על המעבר ולתת טיפים על תחומים כמו דיור, ביורוקרטיה, מוסדות חינוך ופאבים מומלצים בשכונה.

במעבר עם ילדים לגרמניה, ובמיוחד מעבר לתקופה קצובה כמו לפוסט דוקטורט, קיימים קשיים אינהרטים נוספים. מבנה מערכת החינוך הציבורי בגרמניה שונה מהותית ממערכת החינוך בארץ, לטוב ולרע. ישראלים רבים מספרים כי הגישה מצד הצוות החינוכי מתגלה מהרגע הראשון כחסרת פשרות כלפי הילדים וההורים כאחד. הורים רבים נתקלים בחוסר גמישות ואפילו יחס המתפרש לישראלים כעוינות מצד הצוות החינוכי. לחלק מההורים תחושה כי הצוות החינוכי מחסיר מהם מידע בנוגע להתקדמות הילדים (במיוחד כאשר ההורים אינם דוברי גרמנית) ומקשה בצורה בלתי סבירה על השתלבות הילדים במערכת החינוך וביצירת קשרים חברתיים בבית הספר. בשל חוסר הגמישות והיחס הורים רבים יעדיפו לשלב את ילדיהם בחינוך הפרטי במידת האפשר על מנת להקל על הילדים.

מרשמי ומתובנות חברים ועמיתים, עולה כי הניידות החברתית בגרמניה מוגבלת ככל שהדבר נוגע למהגרים ובני משפחותיהם, אך גם בקרב גרמנים ממעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים ואלו המגיעים מאזורים כפריים. מבחינה זו, גרמניה מתגלה כאנטיתזה של החלום האמריקאי. ניפוץ תקרות זכוכית ושבירת מגבלות חברתיות ואתניות אינה דבר של מה בכך בגרמניה של היום. בנוסף, העברת ביקורת על אלמנטים מסוימים בתרבות או ההתנהלות הגרמנית אינה מתקבלת בעין יפה. שמעתי כבר מספר פעמים מגרמנים על ההבדל בין מהגרים “טובים” אשר דוברים גרמנית רהוטה, השילו מעל עצמם את זהותם הקודמת ואימצו לחיקם את ערכי התרבות הגרמנית, למהגרים “רעים” המדברים גרמנית קלוקלת, מתעקשים להתגאות בזהות שלהם ואף מעיזים להעביר ביקורת על התרבות וההתנהלות הגרמנית.

מדע

הסביבה המדעית עצמה תלויה במידה רבה בבחירת המעבדה והמוסד האקדמי. נקודה זו תקפה עבור כל מדינה בה תבחרו לעשות פוסט דוקטורט. השתלבות במעבדה שרוב או כל חבריה גרמנים עשויה להוות אתגר שעדיף יהיה להמנע ממנו. תרבות העבודה והמוסכמויות החברתיות בגרמניה שונות מהנהוג בארץ ולעיתים יקשו על ההשתלבות בסביבה עבודה זו. החלוקה ההיררכית נוכחת ברוב עולם התעסוקה הגרמני והדבר תקף גם בסביבת העבודה המדעית. הדבר מתבטא בין היתר בחשיבות שמייחסים בגרמניה לתארים אקדמים. כל פרופסור ישתמש בכל תאריו בכל מסמך רשמי וידרוש כי יפנו אליו כך. לעיתים יוצר הדבר שרשרת ארוכה כאורך הגלות של תארים שונים. לאור ההבדלים המנטלים הייתי ממליץ לחפש מעבדה בינלאומית שבה הסיכויים כי תצליחו להשתלב ולהרגיש שייכים במהלך עבודת המעבדה היום-יומית ובפן החברתי גדול יותר. באופן כללי ניתן לומר כי ככל שהסביבה המדעית מגוונת יותר, בינלאומית ועשירה יותר, יהיה קל יותר להשתלב בה והערך המוסף שתפיקו ממנה יהיה גבוה יותר.

גופי המחקר

המחקר בגרמניה מתנהל באוניברסיטאות, בגופי מחקר ובתעשיה. בראש רשימת האוניברסיטאות הטובות בגרמניה ממוקמת אוניברסיטת לודוויג מקסימילאן במינכן ואחריה האוניברסיטה הטכנית של מינכן ואוניברסיטת הידלברג. מבנה הקביעות באוניברסיטאות בגרמניה דומה לזה שבארץ לטוב ולרע. ישנם ארבעה גופי מחקר עיקריים בגרמניה – מקס פלאנק, הלמהולץ, פראוונהופר ואגודת ליבניץ. בנוסף אפשר למצוא את מכון המחקר האירופאי ה-EMBL בהידלברג ובהמבורג וגופי מחקר נוספים קטנים יותר. מבנה הקביעות בגופים אלה שונה מבאקדמיה. ב-EMBL החוזים לראשי מעבדות מוגבלים לתקופה של עד  9 שנים ולמעט המנכ”לים של המכונים אין לחוקרים קביעות. משמעות הדבר היא כי רוב החוקרים במכונים אלו צעירים והמעבדות חדשות. בהלמהולץ אפילו דוקטורנט שהגיש את התיזה שלו במכון יכול לקבל קביעות כמדען מן המניין ובמקרים מסוימים אף לנהל מחקר עצמאי עם קבוצה משלו. כתוצאה מכך, לכל גוף מחקר יתרונות וחסרונות משלו עם מבנה היררכי שונה מאוד בין המעבדות והמכונים. הבדלים נוספים בין הגופים השונים נוגעים לתחומי המחקר, מקורות המימון ומידת המחקר היישומי.

מימון

מימון מדעי לא חסר בגרמניה וניתן להגיש הצעות מחקר לקרנות אירופאיות וגרמניות רבות. האתגר העיקרי בו נתקלתי כביולוג הינה נושא האתיקה בכל הנוגע למחקר בבעלי חיים ותרביות תאים. מבחינה זו הגישה האירופאית שונה מהותית מהגישה בארץ ובארה”ב. בין אם הדבר נובע ממסורת תרבותית, דתית או משפטית, חופש הפעולה קטן יותר, ההגבלות גדולות יותר. לעיתים ניסויים נדרשים אשר בישראל היו מאושרים בקלות יחסית, יתקלו במחסום בלתי ניתן לגישור ויעכבו את העבודה שלכם בחודשים ואף בשנים. לגרמנים נטיה ליישום מדקדק של תקנות אירופאיות, דבר המוביל להבנתי להגבלות חמורות יותר על מחקר מבשאר היבשת.

מחקר אחרי פוסט דוקטורט

בכל הנוגע לתעסוקה לאחר פוסט הדוקטורט, מינכן מהווה מוקד לתעשית הפארמה והביוטק ומציעה מבחר מגוון של חברות בסביבתה. בתעשיה, בדומה לאוניברסיטאות ומכוני המחקר, השפה מהווה פקטור מרכזי. שליטה מלאה בשפה הגרמנית היא ציפייה בשוק העבודה המחקרי ושליטה חלקית בשפה תקשה על קבלה לעבודה במקומות רבים ואף עשויה להוות תקרת זכוכית במהלך ההשתלבות בתעשייה. חוסר שליטה בשפה הגרמנית על בוריה מקשה על התקדמות והשתלבות ראויה גם באקדמיה, עובדה המרתיעה לפעמים זרים מלהשאר בגרמניה ולעסוק במחקר.

לסיכום

פוסט דוקטורט בגרמניה מציג מגוון קשיים ואתגרים לצד מספר יתרונות ברורים. תקופת פוסט הדוקטורט יכולה להיות חוויה מאלפת, מלמדת ובלתי נשכחת. על מנת להפיק את המירב מתקופה זו חשוב כי כל המשפחה תקבל יחד את ההחלטה הסופית בדבר המעבר, בצורה מושכלת ומתוך הבנת היתרונות והחסרונות הניצבים בפני כל אחד מהמעורבים. מעבר לביקור ההכרחי שתעשו במעבדה, ביקור של המשפחה כולה בערים פוטנציאליות ושיחה עם ישראלים וזרים המתגוררים ועובדים בהן, יספקו תמונה מלאה יותר על סביבת המגורים העתידית שלכם. כל אלו רלוונטים לא פחות להנאה ולהצלחה מתקופת פוסט הדוקטורט ויתרמו למעבר חלק ומהיר.  אני מקווה שעזרתי להבין טוב יותר לאן פניכם מועדות ובמידה ובחרתם לעבור לגרמניה, תוכלו להיעזר בהמלצותיי ולנקוט בצעדים המתאימים על מנת להקל על המעבר.