ביקורת היא חלק יומיומי בחייהם של סטודנטים ומדענים. קבלת הביקורת מתחילה בתואר הראשון עם ציונים והערות על עבודות הגשה, ממשיכה להערות על סמינרים בקורסים שונים ומשם הופכת למשהו שבשגרה – במהלך הרצאות והצגת פוסטרים, בעבודת המחקר השוטפת, וכן בכתיבת מאמרים ובקשות למענקי מחקר. קבלת והעברת ביקורת מהווים מרכיב בסיסי בהתנהלות שלנו כחוקרים.

לא מעט מכם הרגישו ודאי לא פעם נרמסים על ידי ביקורת קשה, בין אם מהמנחה, משותפים למחקר או ממבקרים של המאמר ששלחתם. לכל אחד ואחת קשה לקבל ביקורת, יש את אלו חסרי הביטחון שמיד לוקחים את הביקורת באופן אישי ויש את אלו עם עודף ביטחון שמיד מזלזלים בכל מה שנאמר להם; וגם מי שאינם נמנים על אחת הקבוצות האלו בדרך כלל לא יודעים להפיק את המירב מביקורת או משוב שניתן להם. קשה גם להעביר ביקורת באופן חיובי, ועל כן חלק גדול מאיתנו ימנע מכך על מנת לא לפגוע או יפגע שלא במכוון.

ביקורת או משוב זוהי תקשורת דו-סטרית בין המבקר למבוקר. מתן ביקורת זוהי הזדמנות לתרום להתפתחות של אדם אחר באמצעות הצבת אתגרים ושאלות מנחות מפורטות שיציבו בפני המבוקר רף גבוה לשאוף אליו. בתגובה לביקורת על האדם שמקבל אותה להיות קשוב ולשאול שאלות הבהרה בכדי להפיק ממנה את המירב.

חשוב לזכור – אם נתייחס לביקורת בונה כאמצעי להתפתחות וצמיחה נפיק ממנה את המיטב.

לאור החשיבות הרבה שיש לביקורת כחלק מכישורי החיים בכלל, ולחוקרים בפרט, מצאנו לנכון לרכז מספר טיפים חשובים למתן ולקבלת ביקורת בונה.

העברת ביקורת:

1. חישבו מה מטרת הביקורת? מה אתם מקווים להשיג כתוצאה מהעברת הביקורת? (האם רק להראות את הידע הרב שלכם, או שמא באמת לקדם את המחקר של האדם שעומד מולכם?)
2. השתדלו להעיר בעיקר לגבי דברים שיש אפשרות לתקן או לשפר ופחות לגבי דברים שאין לאדם שליטה עליהם.
3. קצר ולעניין – על מנת שמושא הביקורת שמולך יוכל לזכור את הנקודות החשובות של המשוב יש לקצר בדברים ולדבר לעניין.
4. ספציפיות – היכנסו לפרטים בנוגע לבעיות (לדוגמא: ביקורת לא טובה – הניסוי שעשית לא עונה על השאלה; ביקורת טובה – הניסוי שעשית לא עונה על שאלת המחקר שהצגת מאחר ו…).
5. הצעות לשיפור – הציעו פתרונות לתיקון הבעיות שהעליתם. אם באמת ברצונכם להועיל לא מספיק לומר שמשהו אינו טוב, הציעו דרכים מפורטות כיצד לשפר. (דוגמא: הצעה לא טובה – המצגת ארוכה מדי – קצר אותה; הצעה טובה: על מנת לקצר את המצגת הייתי משאירה רק דוגמא אחת לכל נקודה שהעלית ומקצרת את החלק הראשון של המבוא).
6. נסו לבנות את הביקורת כשאלות מכוונות על מנת שהמבוקרים יגיעו למסקנות לבד.
7. המנעו מהצהרות תוקפניות והשתדלו לדבר בנימה אישית, מהניסיון האישי שלכם (ניתן להשתמש בהומור ודוגמאות על טעויות דומות שאתם עשיתם על מנת לחשוף את הפן האנושי שלכם לפני העברת הביקורת).
8. הסבירו כיצד הביקורת שלכם תועיל למבוקרים.
9. היו מודעים לסובייקטיביות שבה אתם בוחנים את הדברים.

שיטת הסנדוויץ’ למתן משוב –על פי שיטה זו מחלקים את מתן המשוב לשלושה חלקים:

• חלק ראשון חיובי בו מתמקדים בחוזקות ומה אהבת בעבודה/הרצאה וכד’ – שלב זה נועד להראות שאתה בצד שלהם ולא יוצא בהתקפה.
• חלק שני – המשוב – מה ניתן לשפר, מה לא מוצא חן בעיניך.
• חלק שלישי חיובי – כיצד היית משנה/משפר/ת בדגש על התוצאות החיוביות במידה ותהיה הענות לביקורת.

יש רבים המאמינים בשיטה זו למתן משוב בונה בקרב ספורטאים, תלמידים ועובדים, אך יש את אלו שמאמינים כי השיטה אינה יעילה (בעיקר בעסקים) מאחר ושלבי החוזקות ממסכים את שלב המשוב ויש שיתפסו את שלב החוזקות כצביעות. לדעתי בסביבה האקדמית יש לבחון התאמה של השיטה לסיטואציה ולמקבל המשוב (חוקר או חוקרת) ולפעול בהתאם (כאשר מישהו מעביר הרצאה אין שום סיבה לא להחמיא לו על הדברים הטובים מאחר ואנו יודעים כמה הוא מתרגש וכמה עבד קשה לפני שמעירים לו ומציעים לו הצעות לשיפור).

קבלת ביקורת

1. קבלו את הביקורת ושקול אותה – אל תשללו על הסף, אל תתקפו ואל תתווכחו מיידית על מנת לא להראות מתגוננים ואטומים לקבלת ביקורת. קחו זמן לחשוב ולענות תשובה מקיפה ועניינית.
2. נסו לקבל את הביקורת באופן אובייקטיבי.
3. הקשיבו עד הסוף ונסו להבין מה המבקר/ת רוצה לומר וכיצד זה יכול להועיל לכם.
4. במידה ואתם מרגישים אי נוחות או לחץ בקשו לשוחח בפרטיות.
5. שאלו שאלות – השאלה החשובה ביותר: מה אתם מציעים?
6. נסו להעריך מראש היכן נקודות התורפה שעליהן תהיה ביקורת – אם תמנו את החולשות הללו מראש זה יוריד חלק מהביקורת המצופה.
7. אמרו תודה.

כולנו יכולים ללמוד אחד מהשנייה ולשפר זה את זו. ענווה, הקשבה ואמפתיה הם המפתח לשילוב של ביקורת ומשוב חיובי באופן קונסטרוקטיבי ופורה בחיינו ובמחקר.