פוסט דוקטורט שני בישראל ומלגת שמיר

בחודש האחרון קיבלו (מספר) פוסט דוקטורנטים מצטיינים את מלגת שמיר – מענק כספי שניתן להם על בסיס הצטיינותם בפוסט הדוקטורט השני שהם עושים בישראל. מדובר במסלול פחות מוכר ופופולארי ולכן החלטנו שאנחנו רוצים לשפוך עליו יותר אור.

מאחר ופוסט דוקטורט במדעי החיים אורך בין 4-6 שנים, ברור לכל שזוהי תקופה שיכולים להתחולל בה שינויים רבים בחייו של כל חוקר. החל באילוצים משפחתיים וכלה במניעים מקצועיים שיש בהם כדי להשפיע על סיומו או אי סיומו של פוסט הדוקטורט. ההחלטה להתחיל פוסט דוקטורט שני בישראל היא איננה החלטה של מה בכך. יש לשקול אותה בכובד ראש ולהחליט שזהו הצעד הנכון להשקיע בו את מלוא המרץ והמאמצים.

חשיבותה הגדולה של מלגת שמיר שהיא מקלה על הבכחירה במסלול זה ואנו גאים בעובדה שהיה לנו חלק בקידום וייזום המלגה. גאים על כך שמפגישה משותפת של חברינו עם כבוד שר המדע מר אופיר אקוניס ונימוקינו אודות הצדקתה של המלגה, הובילה להבשלת הרעיון ולהוצאתו לפועל.

על מנת לתת לכם הקוראים תמונה רחבה ומעמיקה יותר של המסלול, שתוכלו לגבש דעתכם טוב יותר, ריכזנו עבורכם את תשובותיהם של שלושה מזוכי המלגה שנענו באדיבות לשאלותינו ולרצוננו להביא את הדברים מהשטח כהווייתם.

מחוויותיו של אור שפיגל

היכן בחו”ל עשית פוסט דוקטורט? מה היה נושא המחקר של הפוסט בחו”ל?
עשיתי את פוסט הדוקטורט שלי ב University of California Davis. אני חוקר בתחום האקולוגיה והתנהגות בעלי חיים. בפוסט התמקדתי בקשרים בין דגמי תנועה והעברת פרזיטים ובתרומה של הבדלים התנהגותיים לתהליך. שילבתי מודלים במחשב עם עבודת שדה על מערכת של לטאות וקרציות.

כמה שנים היית בחו”ל? האם השלמת את פוסט הדוקטורט לפני שחזרת לישראל? אם לא, למה החלטת לחזור עכשיו?
שהינו בחו”ל 4 שנים. אמנם בגרנט שממנו עבדתי נשאר עוד כסף שהיה מספיק לעוד מספר חודשים, אבל לא להרבה. יכולתי לבחור לעשות פוסט נוסף בדיוויס (היתה הצעה קונקרטית), או במקום אחר בחו”ל (דרש חיפוש, למרות שאני מניח שהייתי מוצא, אך פירוש הדבר הוא לעבור עם כל המשפחה שוב למקום חדש). כיוון שהיתה לי כבר משפחה,  לא רצינו  להישאר לתקופה קצרה, והעדפנו לתזמן את המעבר לקיץ ולא באמצע שנת הלימודים בבית הספר.

הדילמה האם להישאר או לחזור היתה קשה יותר, והחלטנו לחזור לטובת המשפחה. בנוסף, ברמה המקצועית כבר היו לי מספיק פרסומים וחשבתי שלהיות במקום ולהתחכך באנשים יתרום יותר לסיכויי קבלת משרה באקדמיה, מאשר להוציא עוד פרסומים.  

מדוע בחרת להמשיך לפוסט דוקטורט שני בארץ?
בתחום שלי יש מעט עבודות “בתעשיה” ואני עדיין מעוניין להשיג משרה אקדמית. לכן המשכתי לפוסט נוסף. הגורם המגביל בתחום הוא היצע משרות נמוך מאד (2-3 משרות אקדמיות רלוונטיות בשנה) והמחשבה היתה “לקנות עוד זמן” שיאפשר לי עוד סבב או שניים. בנוסף, כמו שהזכרתי, ההערכה שלי היתה שפרסומים לא היו הגורם המגביל יותר, אלא שהיתרון יהיה בהתחכחות במילייה המקצועי בארץ.

כיצד בחרת את מעבדת ונושא המחקר של פוסט הדוקטורט השני? ומדוע?
היה ברור לי שאני צריך לחזור לאוניברסיטה שונה מזו שעשיתי בה את המאסטר והדוקטורט (האוניברסיטה העברית). מבין האוניברסיטאות האחרות, בחרתי מעבדה שעסקה בתחום קרוב לתחום המעניין אותי, אך לא קרוב מדי במטרה להיחשף לדברים חדשים. העדפתי גם להצטרף לפרוייקט שכבר רץ, כיוון שהקמת מערכת חדשה בתחום שלנו היא תהליך ארוך שייקח זמן עד שיניב תוצאות, במיוחד לאור העובדה שאני מגיע עם מספיק חומרים לעבוד עליהם מהפוסט הקודם.

מעבר למחלקה ולנושא, זהות המנחה היתה גורם מכריע – בחרתי מישהי שהכרתי מספיק טוב, שידעתי שאסתדר איתה ברמה האישית, ושתדע לתמוך בי ולאפשר לי את העצמאות הנדרשת בשלב הזה.

מהן שאיפות הקריירה שלך לאחר סיום פוסט הדוקטורט השני בארץ?
לפתוח מעבדה משלי באחת האוניברסיטאות. להמשיך לחקור ולקדם את ההבנה שלנו על דגמי תנועה של בעלי חיים והחשיבות האקולוגית שלהם.

איך אתה מסכם את חוויותיך מהמסלול החדש עד כה? מה יש לך לומר לחוקרים וחוקרות הנמצאים בצומת דומה ומתלבטים?

החסרונות: הקליטה בארץ לא קלה, וחוסר הוודאות מקשה מאוד. לדוגמא איננו יודעים אם נישאר באותו אזור מגורים (שדה בוקר) או שנצטרך לעבור עוד שנה שנתיים שוב לאזור אחר בארץ, במידה ואמצא משרה באוניברסיטה אחרת.

ההתרחקות מהמרכזים המדעיים הגדולים של ארה”ב מורגשת מבחינה אקדמית, ואני מניח שגם תקשה יותר הגשת מועמדות למשרות בחו”ל, במקרה ואתייאש מהיצע המשרות בארץ.

היתרונות: אני חושב שגם לקרבה לקהילה המקומית יש יתרון מסוים שאולי מפצה על “המחיר המדעי” של החזרה. היתרון הגדול הוא היבטים המשפחתיים – עבורנו לפחות זה מאפשר לבת הזוג להשתלב בחזרה בקריירה שלה, ומקל על הילדים את החזרה, בהשוואה לגיל מאוחר יותר בו ייווצרו אצלם פערי שפה ופערי לימוד משמעותיים יותר. 

אני חושב שחלק גדול מהחוויות והתובנות שכתבתי הן אישיות ולא בהכרח תקפות לכולם. אין לי לקחים קונקרטיים שהייתי עושה אחרת, אבל בסה”כ חווית החזרה היא חיובית, אם כי צריך לשפוט את הדברים ברטרוספקטיבה בעוד מספר חודשים.
בהצלחה לכולכם.

מחוויותיו של יונתן הורוביץ

היכן בחו”ל עשית פוסט דוקטורט? מה היה נושא המחקר של הפוסט בחו”ל? 
את מחקרי שעסק באפיון תופעות פני שטח בסוללות יון – ליתיום, עשיתי בברקלי, קליפורניה, ארה”ב.

כמה שנים היית בחו”ל? האם השלמת את פוסט הדוקטורט לפני שחזרת לישראל? אם לא, למה החלטת לחזור עכשיו?
משך השהות שלנו היה כארבע שנים. מכיוון שלפוסט דוקטורט אין תעודת סיום או הישג נדרש, ולסקרנות שלי אין סוף, קשה לי להשיב על שאלה זו. כחוקר הרגשתי שאני בהחלט רוצה ויכול לחקור כיווני מחקר מרתקים גם בארץ.

ההחלטה לחזור לא הייתה שלי. תקציב המחקר נגמר ומכיוון שתקציב ארה״ב, באופן  כללי, לא הוסדר, לא הייתה אפשרות להמשיך להעסיק אותי.

מדוע בחרת להמשיך לפוסט דוקטורט שני בארץ?
בחרתי להמשיך לפוסט דוקטורט שני בארץ כדי להמשיך לחקור תופעות פני שטח בסוללות יון-ליתיום, בזמן שמאמרים נוספים שלי מפוסט הדוקטורט בברקלי ממתינים לפרסום.

כיצד בחרת את מעבדת ונושא המחקר של פוסט הדוקטורט השני? ומדוע?
כשנה לפני שחזרנו לישראל ערכנו ביקור משפחתי בארץ. במהלך אותו ביקור פגשתי חוקרים שונים במחלקות הכימיה,  כדי להבין אם נושא המחקר שלי רלוונטי לאותו מכון / בית ספר. כך נפלה בחלקי הזדמנות פז לפגוש את פרופ׳ פלד ופרופ׳ גולודניסקי, חוקרים בעלי שם עולמי מביה״ס לכימיה, שבאוניברסיטת תל אביב.

לשאלה מדוע – ובכן מה טוב יותר מאשר לפגוש את החוקר (פרופ׳ פלד) שטבע את המונח שחקרתי בברקלי במשך ארבע שנים? מבחינתי ההמשך המחקר שלי במעבדתם של פרופ׳ פלד ופרופ׳ גולודניסקי הוא הזדמנות יוצאת דופן.

מהן שאיפות הקריירה שלך לאחר סיום פוסט הדוקטורט השני בארץ?
ברצוני להגיש מועמדות למשרה אקדמית בארץ.

איך אתה מסכם את חוויותיך מהמסלול החדש עד כה? מה יש לך לומר לחוקרים וחוקרות הנמצאים בצומת דומה ומתלבטים?
בראש ובראשונה אני מציע לחוקרים וחוקרות בכל תחום, דהיינו ממדעי הטבע ועד למדעי החברה הצופים  שהם עתידים להימצא במצב של חוסר ודאות בקריירה שלהם (בין אם פניהם לאקדמיה או לתעשייה) להגיש מועמדות למלגת שמיר.

מלגת שמיר מאפשרת לחוקרת או לחוקר מרווח נשימה בתקופה בה הם זקוקים לו ביותר.

בנוסף, בבואכם לבחור מנחה וכאשר אתם כותבים את הצעת המחקר, שימו לב כי מלגת שמיר מממנת רק את משכורתכם. נכון ל-2018 מלגת שמיר אינה מממנת ציוד מדעי או שימוש במתקנים ייעודיים (מרכזי ננו, חישוב וכו׳).

מחוויותיה של הילה אקסלרד

היכן בחול עשית פוסט דוקטורטמה היה נושא המחקר של הפוסט בחול?
עשיתי את המחקר בבוסטון, מסאצ’וסטס, במכון המחקר  Sloan Center on Aging & Work ב Boston College, נושא המחקר (בגדול) היה תעסוקת מבוגרים. בפועל ערכתי מחקר אחד עצמאי וחמישה מחקרים משותפים עם קולגות שונים מהאוניברסיטה.

כמה שנים היית בחו”ל? האם השלמת את פוסט הדוקטורט לפני שחזרת לישראל? אם לא, למה החלטת לחזור עכשיו?
שהיתי בחו”ל שנתיים והשלמתי שם את פוסט הדוקטורט. את כל חמשת המחקרים המשותפים סיימתי לפני שובי ארצה.  יכולתי להישאר תקופה נוספת ולערוך מחקרים נוספים, אבל החלטתי שזה יהיה more of the same וכדאי להמשיך הלאה.

מדוע בחרת להמשיך לפוסט דוקטורט שני בארץ? 
ההחלטה המשפחתית היתה לחזור לארץ – עסק של בן הזוג, גילאי הילדים וכו’, כך שידעתי שאני רוצה לחזור וחיפשתי איך. העדיפות היתה למצוא תקן באחת האוניברסיטאות בארץ, אך מאחר וזה לא הסתייע, פוסט נוסף היה הזדמנות לחזור לארץ, ולהיות קרובה לשוק העבודה שבו אני רוצה להשתלב. סוג של “תקופת גישור” בין הפוסט בחו”ל והתקן באוניברסיטה בארץ.  

כיצד בחרת את מיקום ונושא המחקר של פוסט הדוקטורט השני? ומדוע? 
בחרתי מיקום בהתאם לחוקרים שאיתם רציתי לעבוד. המחקר בפוסט השני הוא סוג של המשך למחקרים שערכתי בארה”ב, והוא חלק משיתוף פעולה בינלאומי עם חוקרים מארה”ב ומאירופה שהכרתי במהלך הפוסט.

מהן שאיפות הקריירה שלך לאחר סיום פוסט הדוקטורט השני בארץ? 
למצוא משרת תקן באוניברסיטה מובילה בישראל.

איך את מסכמת את חוויותיך מהמסלול החדש עד כה?  מה יש לך לומר לחוקרים וחוקרות הנמצאים בצומת דומה ומתלבטים?
כל התחלה היא קשה, ותמיד יש מהמורות בדרך, אבל בסה”כ אני מרוצה. אני עורכת את המחקר שרציתי לערוך ומקווה לתוצאות טובות ופרסומים מעולים.

המלצתי למתלבטים – תלוי מה המטרה שאליה שואפים להגיע בסופו של דבר. אבל אם רוצים למצוא דרך לחזור לארץ, אני חושבת שזו אפשרות טובה ומומלצת. היא מאפשרת להתמקד במחקר בלי הסחות דעת של הוראה או ענייני פרנסה.

בחרנו לסכם את הנושא במקבץ יתרונות וחסרונות לבחירת מסלול של פוסט דוקטורנט שני בארץ. מקווים שתשובותיהם המפורטות והנרחבות של זוכי מלגת שמיר נתנו לכם חומר למחשבה בנושא.

יתרונות מסלול פוסט דוקטורט שני בישראל

  • ניצול  פרק הזמן שבין החזרה ארצה ועד למציאת עבודה, או להחלטה על כיוון הקריירה הרצוי.
  • במקרה של חזרה ארצה לפני סיום מטלות הפוסט, ניתן להשלימן במסגרת פוסט דוק שני.
  • זוהי הזדמנות ללמוד שיטות ותחומי מחקר רלוונטיים להשתלבות בתעשייה.
  • זוהי הזדמנות למקצה שיפורים, עיבוי קורות החיים ופרסום מאמרים שעשויים לקדם אתכם לעבר משרה באקדמיה.
  • זוהי הזדמנות טובה ליצירת קשרים שעשויים לסייע במציאת תעסוקה ארוכת טווח.

חסרונות מסלול פוסט דוקטורט שני בישראל

  • אילוצי מחיה על בסיס מלגה שיכולים להוות קושי כלכלי.
  • אין הבטחת מקום עבודה בתום תקופת הפוסט.

כתבות דומות

ראיון עם מדען חוזר, עם ד”ר אהרון (רוני) אזגורי

משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל. באילו...

מסר ליום האשה מיו”ר הארגון, פרופ’ רבקה כרמי

לכל מדעניות רשת סיינס אברוד באשר הינכן, שלום וברכה. יום האשה השנה...

ראיון עם מדענית חוזרת, עם ד”ר מיכל ארד

משרה נוכחית – VP Academia and Science, Awz Ventures באילו תחומים עסקו...

אירוע הפתיחה של Synergy Innovate של את”א יוצא לדרך!

האם תהיתם איך חדשנות ברפואה באה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל? איך...

התפרסם הקול הקורא השני לתוכנית לתמיכה בהעסקת חוקרים מצטיינים במעמד חוקר בשיתוף עם המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה

***שימו לב, מועד ההגשה נדחה ל 12.5.24*** הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה...

הכירו את מרכז הסרטן המשולב הטכניוני – ראיון עם מנהל המרכז (שמגייס!)

שלום פרופ’ אמיר אורין, ראש מרכז הסרטן המשולב הטכניוני ספר על המרכז: מרכז...

יש לך דוקטורט, או עד שנה לסיומו? זה הזמן להוביל את השינוי

נפתחה ההרשמה להגשת מועמדות למחזור י”ד של תוכנית ממשק – ממדע למדיניות, מבית...

התפרסם קול קורא למתן מלגות למדענים חוזרים ע”ש יצחק שמיר למשתלמים במחקר לשנת 2024

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המשרד) מפרסם בזאת קול קורא לקבלת...

סדרת וובינרים חדשה בהשתתפות אוניברסיטאות המחקר בארץ

קול קורא למדענים ישראלים בצפון אמריקה: הקימו מעבדה מתקדמת משלכם באחת מהאוניברסיטאות...