מה בין עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה ולקיימות? / תמרה שרון רוס

ממש

 

antibiotics
מה למרכז השל ולחיידקים? יכול מאן דאו להרים גבה… אבל מסתבר שאנטיביוטיקה היא משאב מוגבל שסובל מהטרגדיה של נחלת הכלל. ההשפעות החברתיות והבריאותיות של סוגייה נבזית (באנגלית: wicked) זו עומדות תוך זמן קצר להיות אכזריות יותר מסרטן. למרות ההתקדמות העצומה במדע, פיתוח של אנטיביוטיקות חדשות גורר שינויים אבולוציוניים בקרב חיידקים ופיתוח עמידות לאנטיביוטיקה. לצערנו הנושא הוא קריטי: ההערכות עד שנת 2050 תגיע התמותה העולמית הקשורה בעמידות חיידקים לכ-10 מיליון נפש בשנה ומהווה אתגר גלובלי בעל השפעות כלכליות בלתי נתפסות.

 

במסגרת ההאקתון שנערך בשיתוף פעולה הדוק של תכנית העמיתים של מרכז השל ותכנית ממשק של האגודה לאקולוגיה וסביבה, למדנו שעמידות לחיידקים נגרמת מסיבות רבות שאינן יושבות דווקא בגזרה הבריאותית, אלא במקומות כמו נתינת אנטיביוטיקה מופרזת לעופות במשק החי, אי טיפול בשפכים של בתי חולים ומשקי בית, תזונה לא נכונה, אי בקרה על מינון והתאמה של תרופות ואפילו בממשק שבין החולה לרופא.

 

במשך 36 שעות ישבו תשעה צוותים מגוונים ורב-מגזריים שבאו להתמודד עם הבעיה הקריטית ולהציע פתרונות ישימים, מערכתיים, חדשניים ומקיימים, עם מעט מאוד שינה והרבה אוכל טעים ובריא באוניברסיטת בן גוריון.

 

הפתרונות שהוצעו אף הם הגיעו מעולמות שונים – טכנולוגיים בצורה של אפליקציה או מערכת מחשבים, אינדקס לאומי, טבליה שזורקים בשירותים, מערכת אוורור מתוחכמת, ואף שינוי בתפריט המוצע למאושפזים בבתי חולים.

 

כל המיזמים הציגו חשיבה מערכתית, פתרונות במעלה הזרם ויצירתיות רבה. שלושת המיזמים שזכו הציגו לשופטים מהלך שלם של זיהוי הבעיה, סיעור מוחות של פתרונות אפשריים, התמקדות בפתרון אחד ופיתוחו, בדיקת היתכנות, ומציאת דוגמאות בארץ ובעולם.

 

ניר גולדשטיין, עמית במחזור הנוכחי של תכנית העמיתים של מרכז השל השתתף באחת הקבוצות הזוכות. “הבנו די מהר שהבעיה היא ש-80 אחוז מהאנטיביוטיקה ניתנת בתעשיית בעלי החיים. אחרי מספר שיחות הבנו שיש המון רגולציה שעוסקת בנושא, אבל אף גורם במגזר הציבורי לא נגיש למידע בשטח ולכן לא ניתן לפקח על קיום הרגולציה,” הוא מסביר. “לשמחתי, מספר גורמים בכירים בתעשייה ובממשלה שיתפו איתנו פעולה ואפשרו לנו להבין בדיוק מה הם צריכים כדי לשפר את המצב.” הקבוצה של ניר הציעה פתרון של הסדרת הפיקוח על נתינת תרופות במרשם למשקים החי ע”י מעבר למערכת טכנולוגית שיכולה להתריע למשרד החקלאות אם יש חריגה ומאפשרת לבצע בקרה על בסיס קבוע ואף הראו דוגמאות של מערכות כאלה מהעולם.

 

“ההאקתון יצר חיבורים של מומחים מרקעים שונים, שאפשרו לנו להבין את עומק הבעיה ולתקוף אותה מזוויות חדשות. מאז ההאקתון אנחנו בשיחות מול מספר גורמים במשרדי הבריאות ואיכות הסביבה בניסיון להוציא את היוזמה לפועל”, הוא מוסיף. “באופן כללי האירוע ייצר תחושת מסוגלות לבצע שינוי גם אצל מי שלא הגיע מרקע של יזמות”, מסכם ניר.

 

ד”ר נדב דוידוביץ’, ראש הבי”ס לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון, לקח חלק בוועדת ההיגוי של ההאקתון. “החיבור הייחודי בין בריאות הציבור לקיימות ובין הארגונים השונים: בית הספר לבריאות הציבור של הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, עמיתי ממשק ומרכז השל, היא הדרך הנכונה לחשוב על בעיות “עקשות” כמו עמידות לאנטיביוטיקה. ” הוא אומר. “רק כך, על ידי שבירת חומות דיסציפלינריים ומוסדיים, אפשר לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות בני קיימא לשאלות של בריאות וסביבה”.

 

צוות השיפוט בהאקתון היה מרשים. החל מיו”ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, מנכ”לית המרכז הרפואי אסף הרופא, מנהל אגף הילדים בבית החולים הדסה, סמנכ”לית בבית החולים וולפסון, חברי סגל בכירים מאוניברסיטת בן גוריון, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בבי”ח שיבא וכלה בנציגות מכובדת של המכון הישראלי לחדשנות, בצלאל, משרד הבריאות והמנהל הרפואי של חברת התרופות טבע שתרמה באופן משמעותי לאירוע.

 

“שמחנו מאוד על שיתוף הפעולה עם צוות תכנית ממשק. השילוב בין התכניות היה מעניין ומפרה ואנחנו נפעל כדי שהוא ימשיך לפרויקטים נוספים”, אומר שחר כהנוביץ’, מנהל המרכז ללימודי קיימות במרכז השל, שהיה אחד ממנהלי האירוע. “צוות השיפוט המכובד הופתע מהעומק, הרצינות ויצירתיות של המיזמים, ואנחנו משוכנעים שחלקם ימשיכו להתקדם ולהשפיע על המציאות בצורה משמעותית.”

 

תודה לשותפנו תכנית ממשק ליישום מדע בממשל של האגודה לאקולוגיה וסביבה, לאיציק לוי ולמובילי תכנית העמיתים של מרכז השל יואב אגוזי, נטי זית וליה אטינגר, לחברת טבע, אוניברסיטת בן גוריון, חברת MSD, חברת GSK, המרכז הרפואי שיב”א תל השומר, מרכז רפואי סורוקה, Science Abroad, האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, חברת ר.פ.א, אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית באר שבע, איגוד רופאי בריאות הציבור והפדרציה היהודית של מונטריאול.

 

.אנחנו מבקשים להודות להשל שהזמינו אותנו להיות שותפים בהאקתון הפורה והמרתק הזה

כתבות דומות

תחרות חדשנות למלחמה באנטישמיות // ד”ר רועי צזנה

השנה היא שנת 2024. בערים המתקדמות בעולם אפשר למצוא מכוניות אוטונומיות על...

ראיון עם מדען חוזר, עם ד”ר אהרון (רוני) אזגורי

משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל. באילו...

מסר ליום האשה מיו”ר הארגון, פרופ’ רבקה כרמי

לכל מדעניות רשת סיינס אברוד באשר הינכן, שלום וברכה. יום האשה השנה...

ראיון עם מדענית חוזרת, עם ד”ר מיכל ארד

משרה נוכחית – VP Academia and Science, Awz Ventures באילו תחומים עסקו...

אירוע הפתיחה של Synergy Innovate של את”א יוצא לדרך!

האם תהיתם איך חדשנות ברפואה באה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל? איך...

התפרסם הקול הקורא השני לתוכנית לתמיכה בהעסקת חוקרים מצטיינים במעמד חוקר בשיתוף עם המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה

***שימו לב, מועד ההגשה נדחה ל 12.5.24*** הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה...

הכירו את מרכז הסרטן המשולב הטכניוני – ראיון עם מנהל המרכז (שמגייס!)

שלום פרופ’ אמיר אורין, ראש מרכז הסרטן המשולב הטכניוני ספר על המרכז: מרכז...

יש לך דוקטורט, או עד שנה לסיומו? זה הזמן להוביל את השינוי

נפתחה ההרשמה להגשת מועמדות למחזור י”ד של תוכנית ממשק – ממדע למדיניות, מבית...

התפרסם קול קורא למתן מלגות למדענים חוזרים ע”ש יצחק שמיר למשתלמים במחקר לשנת 2024

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המשרד) מפרסם בזאת קול קורא לקבלת...