הייתי רוצה לחשוב שאין קשר בין היותי אישה לשום פרמטר בעולם התעסוקה. הייתי רוצה לחשוב שהעובדה שאני אישה באה לידי ביטוי רק בהקשרים בריאותיים או פיזיולוגיים, אבל המצב אינו כזה.
בעולמינו, נשים הן עדיין הכוח המרכזי בניהול הבית וגידול הילדים ברוב הבתים. יחד עם היותנו הכוח הזה אנחנו נדרשות וגם רוצות להגשים את עצמנו במישור המקצועי והעסקי. ה-שאלה שתמיד שואלים אותי היא – איך יוצרים נקודת איזון – או בז’רגון – work life balance.
ראשית, אכתוב משהו לגבי איזון באופן כללי. נקודת איזון היא סובייקטיבית ודינאמית מאד, או כמו שאמר מוני מושונוב ב”זהו זה” המיתולוגית “שקע חמקמק”. נקודת האיזון עשויה להשתנות משנה לשנה (הילדים גדלים, הצרכים משתנים, אנחנו עוברות ממקום עבודה אחד לאחר, ממדינה אחת לאחרת) ולעיתים מחודש לחודש ומיום ליום. משכך, אנחנו נדרשות להתבונן על נקודת האיזון באופן מתמשך ולבחון מחדש מהי נקודת האיזון הנכונה עבורנו ברגע השאלה.
שנית, על מנת ליצור נקודת איזון נכונה נדרשת מודעות גבוהה. יש לשים את הפוקוס, האנרגיה ותשומת הלב על תחום או נושא כלשהו יוצר שינוי – בין אם זה הרגל, התנהלות מסוימת, הסכם עם הפרטנר שלנו או הילדים שלנו.
מכאן נשאלת השאלה איך עושים את זה בפועל, אז הינה מספר נקודות ועצות פרקטיות בעניין:
- שעות שינה. רבות דובר וסופר על חשיבות שינה מספקת ואיכותית לתפקוד שלנו, לזכרון שלנו, ליחסים שלנו עם הסובבים אותנו (אמא עצבנית, היא לא ישנה בשנה האחרונה) ואפילו לבריאות שלנו. אם יש לך תינוקות קטנים בבית שעוד לא ישנים לילה שלם, ברור שהאתגר גדול יותר. מעבר להיוועצות ביועצת שינה, הכרה בחשיבות המכרעת, דרמטית, משנת חיים יכולה לעודד אותך להיערך לוגיסטית להבטחת איזשהו מינימום – הסכמה עם בן הזוג, בייביסיטר, משמרות עם חברות (פעם אני ופעם את). אם הילדים שלך כבר ישנים שנת לילה שלמה ויש לך אפשרות לבחור לישון שנה לילה טובה – תעשי את זה!
תכניסי קוביה קבועה ביומן reoccurring meeting שתגדיר את שעות השינה. נכון, יש הרבה פעמים פער בין תכנון לביצוע, אבל עצם התכנון מגביר את הסיכוי לביצוע. אני ממליצה אפילו לשים התרעה בטלפון שעה לפני שעת השינה המיועדת – כדי להזכיר לך להתחיל לקפל את הבאסטה ולהיערך לשינה.
אם תזכורות ויומן לא מספיקים – צרי תמיכה מהסביבה. כמו בכל מקרה שאנחנו לא מוציאים לפועל משהו שאנחנו מתכננים, עזרה מחבר (ובפרט חברה) נודניקית ואוהבת יכולה להועיל.
- הגדר בין הבית לעבודה. כולנו מכירות היטב את הנזילה הזאת בין הבית לעבודה ובשני הכיוונים. השלב הראשון הוא להגדיר את גבולות הגזרה. באופן אופטימלי אך ריאלי – מה יהיו שעות העבודה שלך? נכון, לפעמים זה ישתנה, אבל יש איזושהי קביעת בסיס אפילו אם היא שונה בימי שני ורביעי לעומת שלישי וחמישי. לאחר שהגדרת – שימי את המעבר בין בית לעבודה כפגישה קבועה ביומן. לדוגמא: אם את יוצאת לעבודה ב-9 ומגיעה ב-10 הכניסי קוביה קבועה ליומן 8-9 התארגנות, 9-10 נסיעה לעבודה וכך גם בסוף יום העבודה.
- ביפ ביפ ביפ. את בדיוק עם הילדים והטלפון, וואטסאפ, התרעת מייל מצפצפים ללא הפסקה ומאיימים על הגבול שהצבת בין בית לעבודה. גם במקרה הזה את צריכה לקבל החלטה ולתקשר אותה מול מקום העבודה. האם את מוכנה לענות לתקשורת נכנסת בזמן משפחה? אולי רק לאנשי קשר מסוימים? אולי רק בנסיבות מסוימות? כללים ברורים יותר לעצמך יעזרו לך לתקשר אותם לסביבה ובפרט לחברים לעבודה ויבנו גבולות בריאים.
חייבת לומר, שעם כל האתגר בלהיות אמא ובעלת עסק, אני, מרגישה שיש יתרונות רבים להיותי אישה. יש משהו באנרגיה נשית שעושה קסמים. ברוך שעשני אישה!
נילי רותם היא יועצת, מאמנת עסקית ומנחה. בהשכלתה עורכת דין ובעלת תואר שני בשיווק במסגרת התכנית לתלמידים מצטיינים באוניברסיטה העברית ובוגרת התכניות של חברת לנדמרק אדיוקיישן ושל חברת EMOTION לאימון ופיתוח אישי. לאתר של נילי רותם.
English