במאי 2021 בישרנו לכן ולכם שד״ר לירון רבני, מדענית ראשית בחברת Theranica וד״ר נטע קלע-מדר – מנכ״לית חברת Precise X Med הצטרפו כחברות מטעם סיינס אברוד למועצה לקידום נשים במדע של משרד המדע והטכנולוגיה, לועדת התעשייה ושד״ר מיכל ארד, אז פוסטדוקטורנטית במעבדה של פרופ’ מיכל שוורץ, במחלקה לניורוביולוגיה במכון ויצמן ופרופ’ חבר שרה אייל, ביה״ס לרוקחות, האוניברסיטה העברית,  הצטרפו כחברות מטעם סיינס אברוד למועצה לקידום נשים במדע של משרד המדע והטכנולוגיה, לועדת האקדמיה. כמעט שנה אחרי, ביקשנו מהן לספר לכם.ן על פעילותן למענכן.ם בועדות.

 

ד”ר מיכל ארד

אי שיוויון מגדרי אינו נחלתה הבלעדית של האקדמיה, גם לא האקדמיה הישראלית. ועדיין, כאישה המשתייכת לעולם האקדמיה, קיימת בי ציפייה לעולם מקצועי פלורליסטי ששם לנגד עיניו יצירתיות וחדשנות לפני כל דבר אחר. מפתיע שבעולם כזה, נשים המהוות 50% ממחזיקי תואר שלישי אינן נוכחות באותו אחוז במסלול לקביעות. כדי להתמודד עם המצב האבסורדי הזה, החליטה ממשלת ישראל להקים בדצמבר 2000 את ‘המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה’. בשנה האחרונה זכיתי לקחת חלק בדיוני ‘ועדת אקדמיה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה’ בראשות פרופ’ ברכה שפירא. הדבר המרכזי שאני לקחתי מהדיונים השנה אינו נוגע במצב הקיים, אלא בצעדים הדרושים ליצירת שינוי. עולה השאלה היכן עלינו להתחיל? האם עלינו לחזק פוסטדוקטרנטיות, כדי שתהיינה נוכחות יותר עבור ועדות החיפוש? האם עלינו לחזק דוקטורנטיות כדי שתצאנה לפוסטדוקטורט? האם עלינו לחזק סטודנטיות לתואר ראשון? האם בכלל חשוב לחזק תלמידות תיכון בבחירת מקצוע מרכזי לבחינות הבגרות או שמא כדי להגיע למקום הזה יש לחזק נערות וילדות צעירות יותר? 

כמובן שהתשובה המתבקשת היא all of the above, אבל מאחר ומדובר בועדה אקדמית, אם לא נתמקד במשהו מתוך האקדמיה אנו עלולות לאבד מיקוד. הועדה בחרה השנה להתמקד בנשים אשר מחזיקות משרות באקדמיה, וכבר נמצאות במסלולים לקביעות, מתוך מטרה להעלות את אחוז הנשים שמגיעות לקביעות. כפועל יוצא מזה, הן תוכלנה להגיש מועמדות לתפקידים בכירים באקדמיה. כאשר מדובר בראש הפירמידה, בתפקידי נשיא, מנכ”ל או רקטור של מוסד אקדמי, המספרים כ”כ נמוכים עד שכמעט ולא קיימותrole models. את זה אפשר לייצר מהר, מבלי לחכות לדור או שניים קדימה. שינוי התפישה יבוא משינוי מציאות; דבר שניתן וצריך לייצר עכשיו.

ד”ר נטע קלע-מדר

במהלך השנה התקיימו דיונים להגדרת האתגרים ביזמות נשית וכן מהם מטרות הפעולה של צות יזמות נשית.

מטרות הפעילות:

• הובלת חקיקה ו/או מסגרת מדיניות לקידום יזמות נשית
• ללמוד מדינות אחרות איך מיצרים יזמות נשית

במהלך השנה התקיים וובינר עם מספר מדינות ביניהם משרד החדשנות השוודית שדרכו נלמדו מודלים אפקטיביים להנעת יזמות נשית וכן כנס משותף עם רשות החדשנות (מופיע מטה).

התקיים מיפגש פיזי של צוות יזמות נשית במשרד של ארנסט אנד יונג בחודש הקודם (פברואר 2022).

פרופ’ שרה אייל

 

ד”ר לירון רבני