ראיון עם מדען חוזר – ד”ר אורן שריקי

ראיון עם ד”ר אורן שריקי – חוקר ישראלי שחזר למחלקה למדעי הקוגניציה באוניברסיטת בן-גוריון

ד“ר אורן שריקי השלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית, פנה להוראת מדעים בתיכון, ויצא לפוסטדוק לאחר 9 שנים, ממנו הוא חזר להיות ממקימי המחלקה למדעי הקוגניציה באוניברסיטה בן גוריון שבנגב.

ד”ר מיכל ארד ראיינה אותו על מסלול הקריירה הלא שגרתי שלו וקיבלה ממנו טיפים לפיתוח הקריירה ולקידום מדענים בישראל.

משרה נוכחית – 
Head of the Computational Psychiatry lab

Department of Cognitive and Brain Sciences, Ben-Gurion University

באילו תחומים עסקו עבודות הדוקטורט והפוסטדוקטורט שלך?   

 התחום שלי הוא חישוביות עצבית (computational neuroscience), כלומר שימוש בכלים מתמטיים חישוביים לשם הבנה של פעילות מוחית. הדוקטורט שלי (באוניברסיטה העברית בירושלים) התמקד במודלים תאורטיים של עיבוד נתונים ברשתות עצביות בקליפת המוח. בפוסטדוקטורט (NIMH, Bethesda, Maryland) שילבתי מודלים תאורטיים עם עבודה מעשית בנסיון להבין תופעה שנקראת “מפולות עצביות” (neuronal avalanches). המונח מתייחס לתבניות של פעילות עצבית המעידות כי אזורים במוח עובדים קרוב לגבול בין עיבוד מידע תקין לבין פעילות עצבית שיוצאת משליטה, כגון התקפים אפילפטיים.

מה תחום המחקר המרכזי במעבדה שלך? 

 המעבדה מתמקדת בפסיכיאטריה חישובית. המטרה היא לגשר בין הידע שקיים על תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות ברמה המולקולרית לידע הקיים ברמה ההתנהגותית ובהדמיות מוחיות באמצעות מודלים חישוביים וכלים מהתחום של מערכות עצביות (systems neuroscience). מטרת מודל כזה היא להצליח לדמות את כל הדרך ממחולל הבעיה ועד התוצר ההתנהגותי-קליני, כדי לאפשר מציאת התערבויות טיפוליות יעילות. היבט נוסף של המחקר הוא בניית כלים אבחוניים לתופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. הפרויקטים הנוכחיים שלנו מתמקדים בחולי אפילפסיה, בחולי סכיזופרניה ובמטופלים בעלי אבחנה להפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder).

מהן המטרות המדעיות שלך? 

 אחת המטרות החשובות בעיני כיום היא לגשר בין המחקר האקדמי לבין הפן היישומי. לפני כשלוש שנים, מספר חודשים אחרי שחזרתי, הקמנו קבוצה של דוקטורנטים חוקרים ומטפלים, וכן אנשים מתחומי התעשייה מכל הארץ שמתמקדת בפסיכיאטריה ומשלבת גישות בין תחומיות. אנחנו נפגשים פעם בחודש במטרה לקיים דיון מפרה שיקדם את העבודה של כל אחד מאיתנו. בנוסף, זה מקדם את התחום כאשר אפשר לסייע אחד לשני אם זה בשיתופי פעולה ואם זה בהגדרה של מה הדברים שבאמת צריך להתמקד בהן.
הרצון שלי מעבר לשאלות מחקריות גרידא הוא לסייע למטופלים – לשפר את הליכי האבחון, כדי לשפר את הטיפול שחולים פסיכיאטרים מקבלים. בארץ מתפתחת כיום תעשיית הבריינטק (Braintech) ואני מאמין כי חשוב שיהיה לנו מתחילת הדרך קשר טוב בין האקדמיה לתעשייה, שיאפשר לתרגם רעיונות מהמחקר בצורה אופטימלית למוצרים.

מה היה האירוע המכונן בקריירה שלך? מתי הבנת שאתה מעונין בקריירה אקדמית? 

במהלך הדוקטורט הבנתי שאני לא מעונין להישאר באקדמיה משום שהרגשתי שהמדע נגוע בהמון שיקולים פוליטיים פנימיים, ופניתי להוראה בבית ספר תיכון. אחרי 9 שנים במערכת החינוך הבנתי שמשחקים פוליטיים הם משהו בלתי נמנע. בניתי בבית הספר ממש מעבדה מחקרית, אבל נתקלתי באזניים ערלות כאשר ניסיתי לשנות ולהזיז דברים, והחלטתי לחזור לאקדמיה. בנוסף, כמורה פנה אלי דוקטורנט בבקשה שאנחה אותו בעבודתו. האינטראקציה איתו הבהירה לי עד כמה הנחיה כזו היא דבר משמעותי, שאני מעונין להמשיך בו. המעבר מההוראה חזרה למחקר אינו פשוט בכלל, אבל במהלך השנים בהם הייתי מורה עשיתי תקופות של פוסטדוקטורט במקביל להוראה, וכך שמרתי על קשר למחקר ונשארתי מעודכן בתחום. לשילוב בין הפעילויות הללו יש מחיר, ובמקרה שלי זה בא לידי ביטוי בכך שלא פרסמתי. שיחת טלפון מקרית עם חבר בתקופה שבה החלטתי לעזוב את ההוראה הובילה לכך שהתחלתי לעשות אצלו פוסטדוקטורט. הפעם זה הוביל לפרסום שגרר פוסטדוקטורט בארה”ב. המסלול שלי מסורבל ורחוק מאד מהמסלול הסטנדרטי, אבל אני חושב שחשוב להבין שגם זה יכול לקרות. אני חושב ששני דברים הבהירו לי יותר מכל שמקומי באקדמיה, האחד, האינטראקציה עם הסטודנטים, והשני, ההנאה משיתופי פעולה שמקדמים מטרת-על משותפת.

כיצד עבר הליך הראיונות למשרה באקדמיה? 

הסיפור שלי לא שגרתי. בשום שלב לא ממש הגשתי מועמדות וגם לא עשיתי סבב ראיונות קלאסי.

 שנה וחצי לפני שחזרתי לארץ הגעתי לסבב מקדים ונתתי כמה הרצאות במחלקות שונות. למרות שזה לא היה ג’וב-טוק רשמי, הסבב הזה פתח בפני דלתות. לדוגמא, מתוך הסבב הזה עלתה אפשרות שיכללו אותי באחד ממרכזי המצוינות שהוקמו באותה תקופה (ICORE). בסופו של דבר זה לא יצא לפועל, אבל זו דלת שלא היתה נפתחת בפני לולא הסמינר שנתתי שם. דוגמא נוספת ליעילות של הסבב המקדים ההוא היא שבאוניברסיטה העברית המועמדים הולכים לארוחת ערב עם סטודנטים. אמנם לא הגשתי שם מועמדות למשרה, ורק הגעתי לתת הרצאה, אבל עדיין קבעו לי ארוחת ערב כזו עם סטודנטים. אחת הסטודנטיות מאותה ארוחה היא היום דוקטורנטית שלי בשיתוף פעולה עם חוקר מהאוניברסיטה העברית. כלומר מהסבב המקדים ההוא, שכביכול היה חסר משמעות, נפתחו מספר דלתות מהותיות.
במהלך השנה השלישית (והאחרונה) בפוסטדוקטורט הייתי בקשר עם חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, שהיו בהליך של הקמת מחלקה חדשה בתחום מדעי הקוגניציה והמוח. במאי זומנתי לראיון, ובאוגוסט כבר חזרתי לארץ למשרה בבן-גוריון.

יאמר לזכותה של המחלקה, שהיום בו נתתי את הג’וב-טוק אורגן כיום מאד אינטנסיבי – 8 בבוקר עד 9 בערב – עם פגישות רבות. ארוחת הצהריים היתה עם סטודנטים לתואר שני ושלישי. ההרצאה עצמה הייתה מאד משמעותית וחשוב להבין שזה יכול להטות את הכף לכאן או לכאן. קורות החיים שלי היו פחות מרשימים ביחס למועמדים אחרים שהתראיינו באותו שלב, בפרט מבחינת רקורד פרסומים. ההרצאה עצמה עוררה המון התלהבות, וזה מה שהוביל לדעתי למשרה. התאמנתי המון על ההרצאה ותיקנתי בהתאם למשוב מחברים. זה נכון שקורות החיים והפרסומים מאד חשובים, אבל זה לא מספיק ומאד חשוב לי להבהיר לאנשים שנמצאים כרגע בתהליך עד כמה ההרצאה היא משמעותית. אין כזה דבר להגיע מוכן מדי.

היבט חשוב נוסף ההוא הקשרים האישיים עם חברי המחלקה וחברי סגל אחרים באוניברסיטה. מבחוץ זה אולי עלול להישמע כפוליטיקה של “קשרים”, אבל יש חשיבות אדירה לזה שאנשים מכירים אתכם לפני שהגעתם ליום הראיונות. בסופו של דבר זו משרה לטווח ארוך. חברי המחלקה לא סתם בוחרים “עובד”, אלא קולגה שישב איתם להרבה מאד זמן. חשוב להרשים אותם גם ברמה האנושית, ולכן קיימת משמעות גדולה להיכרות שלכם עם חוקרים. כאלה שיוכלו “לזרוק מילה” מעבר למכתבי ההמלצה הרשמיים. ישנן מחלקות שממש קריטי בהן לקחת אנשים שיודעים שהם טובים ברמה הבין-אישית. רקורד פרסומי מעולה לא מספיק.

חשוב להבין שפעמים רבות קבלת מועמד אינה תלויה במועמד עצמו, אלא גם בתחום ההתמחות הספציפי. מחלקה מסוימת עשויה לשים דגש על תחום התמחות, שכרגע חסר בה. מחלקה אחרת עשויה דווקא לרצות מישהו מתחום שקיים בה, כדי להתחזק ולהפוך למובילה בתחום. זו השסיבה שאני ממליץ לבדוק מראש מה מענין את המחלקות. כדאי לדבר עם חוקרים במחלקות ולהבין מה בדיוק הצורך שלהם, כדי שתבנו את תיק המועמד שלכם בהתאם, ותראו להם שאתם יכולים לענות על הצורך המסויים שלהם.

מהם האתגרים איתם אתה מתמודד בהקמת מעבדה?  

אחד הדברים החשובים הוא בניית החזון של המעבדה, כלומר ההחלטה באילו כיוונים להתמקד. בלי מיקוד ברור קשה לכתוב גרנטים או לגייס סטודנטים.
כתיבת גרנטים זה תהליך ארוך ומתיש, אבל זה חלק מהעבודה ואפשר גם ליהנות מזה. חשוב לכתוב כמה שיותר בקשות לגרנטים, ולבקש סיוע מכל גורם אפשרי. רשות המחקר בכל אוניברסיטה יכולה לסייע מאד בכתיבה, ובנוסף חשוב לבקש עזרה גם מחוקרים ותיקים ומנוסים. הכתיבה והסיוע גוזלים המון המון זמן. אחד האתגרים הוא לפתח את הדרך היעילה ביותר לעשות את זה.
אתגר נוסף הוא ניהול זמן. יש למצוא איזון בין הנסיון להשגת תקציבים לבין הצורך לבנות מעבדה ולקדם פרויקטים מחקריים. צריךלמצוא את הדרך לחלק את עוגת הזמן בין המטלות השונות – הוראה, הנחיה, כתיבת גרנטים, כתיבת מאמרים, כנסים, וכמובן להשאיר זמן לעצמך לרעיונות.
בעניין מציאת סטודנטים מתאימים – אומרים המון פעמים שקשה למצוא סטודנטים טובים, ובאמת מאד חששתי משלב גיוס הצוות למעבדה, אבל אחרי שנה וחצי כבר הייתה לי מעבדה מלאה בסטודנטים נהדרים. מעבר לקבלת סטודנטים מצטיינים היה לי חשוב למצוא אנשים איכותיים, שיתאימו למרקם החברתי של המעבדה. צריך לזכור שהקמת מעבדה היא כמו הקמת חברה – הצוות הראשוני יעצב את המעבדה, ויתווה את הדרך לדורות הבאים. אז בנוסף לכל הדברים האחרים שצריך לדעת לעשות, דרוש ידע גם באיך לראיין אנשים, ובפרט לשים לב לנורות אדומות. גם פה חשוב שיהיה חזון – איזה סוג של קבוצה את/ה רוצה שתהיה לך? מבחינתי היה לי חשוב שתהיה שקיפות מצד אחד, והיעדר תככנות פנימית מצד שני. אני לא מחפש לייצר תחרות פנימית במעבדה, אלא עבודת צוות שתאפשר גם לכל אחד ואחת להבנות ולהצליח באופן אישי.
אחד הדברים הנהדרים שיש אצלנו (וקיים במידה מסוימת גם באוניברסיטאות אחרות) הוא סדנאות מנהיגות לחוקרים צעירים שהאוניברסיטה מסבסדת. הסדנאות עוסקות בעצם בכל האתגרים שמניתי כמו בנית חזון, הנחיית סטודנטים, ניהול זמן  ועוד. בנוסף, יש מפגשים חודשיים של החוקרים הצעירים. מסגרת קבועה בה חולקים חוקרים צעירים שמתמודדים עם אתגרים דומים, מאד מסייעת.

מעבר למה שהזכרת עד כה, מהן ההמלצות שלך לדוקטורנטים ולפוסטדוטורנטים שמעוניינים בקריירה אקדמית? 

אני חושב שמאד חשוב ללמוד לקבל “לא” ולא להתייאש. זה משהו שכחוקר אתה חייב להסתגל אליו, ועדיף להבין את זה בשלב מוקדם.
דבר נוסף, הוא לא להתבייש לפנות לחוקרים, גם לחוקרים מאד בכירים. חוקרים הם אנשים סקרנים שנהנים משיחות מפרות, ובחרו לעבוד עם סטודנטים. צאו מנקודת הנחה שהם נהנים מהאינטראקציה, וישמחו לשוחח אתכם על המחקר שלהם ושלכם. זה מה שיכול לפתוח לכם את הדלת למשרות פוסטדוקטורט שלא הייתם מגיעים אליהן במסלול הסטנדרטי. עם זאת, יכול להיות שלא יצא לכם כשיחה כזו משהו מיידי, אבל ההיכרות עשויה להוביל בעתיד למשהו. ההמלצה הזו מתחברת לחשיבות שיש בנסיעה לכנסים וסדנאות גם בארץ, אך בעיקר כמובן בחו”ל.
לפוסטדוקים – מומלץ להשתתף בסדנאות של מנהיגות ופיתוח קריירה, ולקרוא ספרים לחוקרים צעירים שעוסקים בבניית חזון מעבדה, ניהול יעיל של הזמן, הצבה ועמידה ביעדים וכדו’. חשוב לזכור שקריירה אקדמית היא ריצה למרחקים ארוכים – הקושי רק עולה משלב לשלב וצריך ללמוד להתמודד איתו. החלק המרכזי תמיד חייב להיות התמקדות במחקר ופרסומים חזקים, אבל כדאי גם להנחות סטודנטים במהלך הפוסטדוקטורט – גם בזכות ניסיון חשוב שהנחייה כזו מקנה וגם משום שזה שהנחייה מהווה יתרון בהמלצות.

עוסקים רבות בצוואר הבקבוק האקדמי, ובעובדה שישנם הרבה אנשים בעלי דוקטורט ומיעוט של משרות עבורם. לאור כך, איך אתה רואה את עתיד תכניות הדוקטורט? 

 אני חושב שחלק גדול מהאחריות פה היא על המדינה, על המשרדים הממשלתיים. ישנם שלושה עולמות שיכולים להנות מהחוקרים שמסיימים דוקטורט – הוראה בבתי ספר, אקדמיה ותעשיה – ומשום מה השילוב ביניהם לא באמת מתקיים. אלה שלא נשארים באקדמיה מתקשים במציאת משרות, למרות שניתן בקלות לייצר הזדמנויות להעסקתם. דוגמא לכך יכולה להיות בדמות גופים שישבו באקדמיה ויקשרו בין המחקר המדעי באוניברסיטה לחברות שיכולות להעביר את המחקר לרמה היישומית. את הגופים הללו יאיישו חוקרים בעלי דוקטורט. דוגמא נוספת, היא סבסוד העסקה של חוקרים בעלי דוקטורט בתעשיה. האנשים האלה המון פעמים נופלים בין היותם over qualified לבין היותם חסרי ניסיון, לכן ישנה רתיעה מהעסקתם. המדינה כבר מסייעת בסבסוד משכורות של מדענים חוזרים, ואולי יש מקום לשקול לסייע גם בהעסקה של מדענים שעשו פוסטדוקטורט בישראל ונכנסים למשרה ראשונה בתעשיה. משהו כמו התמחות, כך שההכשרה שלהם כעובדים לא תיפול על המעסיק, ובכך תהפוך את זה ללא כדאי עבורו.
בנוסף, אני חושב שיש מקום ליצירה של קורסים שמשלבים אקדמיה ותעשיה – לדוגמא דוקטורנטים שיוכלו לעבוד יום-יומיים בשבוע בביוטק עם או ללא תלות בעבודת הדוקטורט שלהם. זה משהו שמשרד התעשיה ומשרד המדע יכולים לתמוך בו, ואולי אף לממן מלגות כאלה עם מצ’ינג של החברות.

***הערת עורך – לאחר ביצוע הראיון פורסם פרוייקט שמתיישב במידת מה עם הרעיונות שהעלה ד”ר שריקי. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל הוציא קול קורא להחזרת מדענים שמתבסס על רעיונות שעלו בפגישה שערך השר אקוניס עם מדעני סיינסאברוד.
כאחד הזוכים במלגת הנסיעה של ביואברוד ומשרד הקליטה ב-2014, האם הפעילויות האחרות שביואברוד מציעה לפוסטדוקטורנטים בחו”ל סייעו לך?

השתתפתי במספר אירועים של ביואברוד, הוובינרים שמציעים טיפים בכל הנוגע להליך הראיונות, והגשת מועמדות או אף פניה למוסדות השונים היו לי מאד חשובים וכמובן שהחיבורים החברתיים, דרך רכזים איזוריים, תורמים רבות. עם זאת, אני חושב שהדבר הכי משמעותי הוא מלגת הנסיעה. אני יודע שזה עלול להשמע מעט ‘גרידי’’ אבל אם אפשר היה להקצות לזה עוד משאבים כדי לכסות את ההוצאה במלואה זה היה מדהים. אנשים לא מבינים עד כמה ההוצאות האלה כבדות עבור פוסטדוקטורנטים. העובדה שחלק מהאוניברסיטאות לא מסייעות כלל, הופכת את המלגה הזו למשמעותית בצורה בלתי רגילה.

כתבות דומות

ראיון עם מדען חוזר, עם ד”ר אהרון (רוני) אזגורי

משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל. באילו...

מסר ליום האשה מיו”ר הארגון, פרופ’ רבקה כרמי

לכל מדעניות רשת סיינס אברוד באשר הינכן, שלום וברכה. יום האשה השנה...

ראיון עם מדענית חוזרת, עם ד”ר מיכל ארד

משרה נוכחית – VP Academia and Science, Awz Ventures באילו תחומים עסקו...

אירוע הפתיחה של Synergy Innovate של את”א יוצא לדרך!

האם תהיתם איך חדשנות ברפואה באה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל? איך...

התפרסם הקול הקורא השני לתוכנית לתמיכה בהעסקת חוקרים מצטיינים במעמד חוקר בשיתוף עם המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה

***שימו לב, מועד ההגשה נדחה ל 12.5.24*** הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה...

הכירו את מרכז הסרטן המשולב הטכניוני – ראיון עם מנהל המרכז (שמגייס!)

שלום פרופ’ אמיר אורין, ראש מרכז הסרטן המשולב הטכניוני ספר על המרכז: מרכז...

יש לך דוקטורט, או עד שנה לסיומו? זה הזמן להוביל את השינוי

נפתחה ההרשמה להגשת מועמדות למחזור י”ד של תוכנית ממשק – ממדע למדיניות, מבית...

התפרסם קול קורא למתן מלגות למדענים חוזרים ע”ש יצחק שמיר למשתלמים במחקר לשנת 2024

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המשרד) מפרסם בזאת קול קורא לקבלת...

סדרת וובינרים חדשה בהשתתפות אוניברסיטאות המחקר בארץ

קול קורא למדענים ישראלים בצפון אמריקה: הקימו מעבדה מתקדמת משלכם באחת מהאוניברסיטאות...