שיח חדש וטקטיקה חדשה / עליזה פורמן רבינוביץ’

הכירו את המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה. גוף שיושב במשרד המדע ומשתמש באסטרטגיה חדשה לקדם סביבת מחקר יותר כוללנית, יצירתית, תחרותית ושוויונית בישראל. המועצה מנסה לייצר שיח חדש ששם את האחריות לאמץ הרגלים חדשים על האקדמיה הישראלית, במקום לשים את האחריות על נשים באקדמיה לאמץ שיטות עבודה ומיושנות.

_________________________________________________________________________________________________________

על מנת לשמור על מעמדה כמובילת עולם בתחום החדשנות, ולהגיע לדרגות הכי גבוהות של האקדמיה הלאומית, ישראל חייבת לנצל את מלוא מאגר הכישרונות שלה.  כרגע היא רחוקה מזה. רק 18% מהפרופסורים מן המניין באקדמיה הן נשים. כ-8% מהיזמים הישראליים הן נשים. חוסר השתתפות של נשים במחקר וחדשנות מהווה חסם לפיתוח הענף כולו. הרי, בלי כוח אדם מוכשר, קשה להתרחב. במטרות של צדק חברתי ושל אינטרסים כלכליים, ריבוי גופים ממשלתיים מנסים לפתוח את הדרך למאגר הלא מנוצל של הכוח הנשי הישראלי בשוק העבודה. באיזו אסטרטגיות הם משתמשים? האם הן האסטרטגיות האופטימליות להתמודד עם המכשולים הפועלים נגד קידום שוויון מגדרי בעולם המחקר והחדשנות הישראלית?

מתוך כל הגופים הממשלתיים שמנסים לקדם את האג’נדה של שוויון מגדרי, מתחילה להתבלט שחקנית שמדברת בשפה חדשה ודוגלת באסטרטגיה אחרת- המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה של משרד המדע והטכנולוגיה. המועצה הוקמה ב-2000 על פי החלטת ממשלה, במטרה להגדיל את התוצר הלאומי ולשפר את איכות החיים באמצעות הגדלת השתתפות נשים בתחומי מדע וטכנולוגיה. חברות (וחברי) המועצה הן מובילות באקדמיה, תעשייה וחינוך. בין חברות המועצה נמצאות מנהיגות כמו יוהל”ם (תת-אלוף בצה”ל), יו”רית הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) מדענים ומדעניות ראשיים של משרדים ממשלתיים, ויו”רית פורום נשים של התאחדות התעשיינים.

המועצה גם כוללת שלוש תתי-ועדות: חינוך, אקדמיה ותעשייה. המבנה מיועד לתת מענה לנקודות רבות שפועלות כמקורות לאי-שווין מגדרי, ומהוות נקודות של מכשולים לנשים ורוצות להתקדם בעולם המדע וחדשנות. כל חברות הועדות הן מובילות בתחומן- ראשי העמותות, בעלות סטארט-אפים ועסקים, פרופסוריות. הזמן שהן משקיעות בפעילות המועצה הוא בהתנדבות ובתרומה מתוך אמונה בחשיבות של שוויון מגדרי.

המועצה מייעצת למשרד המדע במדיניות לקידום נשים, מקדמת שיתופי פעולה ומקדמת את האג’נדה בתוך גופים ממשלתיים נוספים דוגמת משרד החינוך, הות”ת ורשות החדשנות, מממנת מחקרים בנושא, ואוספת ומפרסמת נתונים על חלוקה מגדרית ועולם המחקר.

 

האסטרטגיה הקיימת לקידום שוויון מגדרי

היום הדרך העיקרית שהמדינה משתמשת לקדם שוויון מגדרי ולעידוד יותר נשים להשתלב בעולם המחקר וחדשנות הוא דרך תמריצים כלכליים. כידוע, אחד האתגרים לקידום  שוויון מגדרי באקדמיה הוא המספר הקטן יחסית של נשים שמוכנות לנסוע לפוסט-דוקטורט בחו”ל. הפוסט בחו”ל נחשב כתנאי בלתי פורמלי, ולפעמים אפילו פורמלי, למשרות היותר מובחרות באקדמיה ישראלית. אך לנשים יותר מגברים, הרעיון של להזיז את  כל התא המשפחתי, להקשות על הבן/בת זוג להתקדם במסלול הקריירה שלו או שלה, להתנתק מרשת התמיכה המשפחתית ולעבור להקים משק בית חדש במדינה זרה ובלי יותר מידי גב כלכלי, לא נשמע כמו אופציה אטרקטיבית. אפשר להוסיף שכל זה נעשה גם בלי שום הבטחה של העסקה עם חזרתה לארץ.

על מנת להתמודד עם הנטייה של נשים פחות להכניס את עצמן ואת משפחתן לבור אי הוודאות הזה, גופים כמו המל”ג, אוניברסיטאות בארץ, קרנות פרטיות ועוד, מציעים מלגות ומענקי נסיעה לנשים שמוכנות לנסוע.  הרעיון חוזר על עצמו- אם נשלם מספיק, נשים ומשפחותיהן יצליחו להתגבר על כל המבנה החברתי והסוציאליזציה שממשיכה לשים את האישה כמטפלת העיקרית בילדים ובבית, גם על חשבון עבודתה. התקווה היא שמספיק נשים יטוסו כדי להתגבר על אי-השוויון שקיים בכל ההיסטוריה של האקדמיה הישראלית והעולמית.

 

שיח חדש ואסטרטגיה חדשה- שינוי מערכתי

למרות שהיא קיימת כבר כמה שנים, האסטרטגיה עוד לא הוכיחה את עצמה. מספר הנשים בתפקידים הבכירים באקדמיה כמעט ולא גדל. זו לא רק בעיה של יציאה לפוסט-דוקטורט. אפילו בין הנשים והגברים שנקלטים במשרות האקדמיות, הסיכוי של אישה להגיע לדרגות היותר בכירות של פרופסוריות נמוכה באופן משמעותי. בשנים האחרונות, המועצה לקידום נשים אימצה שיח חדש ואסטרטגיה חדשה לגשת לסוגייה של אי-שוויון מגדרי באקדמיה הישראלית. במקום לשאול איך אפשר לגרום לנשים להתנהג כמו האנשים שקבעו את הנורמות הארגוניות, נשות ואנשי המועצה התחילו לערער על הנורמות עצמן. עברנו משיח של מכשולים אישיים למכשולים מערכתיים. במילים אחרות, מה הם הדברים המערכתיים שגורמים לאוכלוסיות מסוימות להצליח, ולאחרות להיכשל? והאם המאפיינים המערכתיים האלו באמת משרתים את המחקר והחדשנות?

השקענו במחקר של הספרות הקיימת על מכשולים לקידום נשים באקדמיה. אספנו (ובקרוב נפרסם) נתונים שעד היום אף אחד לא אסף. הנתונים מאירים תמונת אי-שוויון הרבה יותר רחבה מאשר  מי יוצא וחוזר מפוסט דוקטורט. אי-השיוון נמצא בין תחומי לימוד, סולם הדרגות, בפערי שכר ובמי מקבל תפקידים נבחרים לקידום. השתלבנו בכל בקבוצות עבודה ומחקר בנציבות האירופית שאוספת מידע מכל העולם על איך מתמודדים עם אי-שוויון מגדרי באקדמיה. גילינו שבהרבה מהמקרים המדינות עם יותר שוויון מגדרי הן גם המדינות היותר מפותחות ומתקדמות בעולם המחקר והחדשנות.

מההשתתפות שלנו בקבוצות האלו גילינו שלושה דברים עיקריים:

  1. ישראל לא מדורגת במקום טוב בהשוואה למדינות אירופה. חוץ מקפריסין, נמצא שבישראל הכי קשה לאישה להגיע לדרגת פרופסור מן המניין.
  2. יש מה לעשות.
  3. האסטרטגיה הנכונה היא לשנות את המערכת, לא את הנשים.

 

לאן הולכים מפה?

יש לא מעט דרכים לשבור מכשולים לאי-שוויון ולקדם את כל הכישרון שמדינת ישראל יכולה להציע, אך כדי לעשות את זה, צריך שיתוף פעולה; צריך שאנשי מפתח באוניברסיטאות, מכללות, קרנות מחקר וגופים ממשלתיים יאמינו ששיוון מגדרי מספיק חשוב כדי להתאמץ. יותר קשה לשנות הרגלים ונורמות ארגוניים של שנים, מאשר לדרוש ממספר (א)נשים להשתנות. אם זה להשתמש במטרות מספריות לאיוש סגל אקדמי, ועדות קבלה וקידום, דירקטוריונים ארגוניים ועוד. אם זה להכיר שבשנת 2020 כבר לא צריך לטוס לפוסט-דוק, שנת שבתון  או כנסים בחו”ל על מנת ללמוד מ-ולהיחשף לחוקרים המובילים בעולם. אם זה לעודד גם גברים לקחת חלק בחופשות הורות ובטיפול בילדים ובמשק בית. לא חסר מה לעשות. אבל כדי לעשות את כל זה, צריך לשים את האחריות על הארגון להשתנות, ולא על מספר מצומצם של נשים. המכשולים המערכתיים האלו בסוף משרתים לא  את החוקרות וגם לא את האקדמיה אם הם חוסמים כישרון פוטנציאלי מלהתקדם.

 

מספר דרכים להוביל לשינויים מערכתיים

  1. הכשרות בנושא הטיות מגדריות לסגל היושבים על ועדות קבלה וקידום וועדות פרסים ומענקים
  2. תמיכה באיזון משפחה-קריירה אקדמית כולל יצירת תשתיות פיזיות, הפעלת הסדרי עבודה גמישים, התייחסות ל”זמן אקדמי” במקום ל”זמן ביולוגי בהערכת עובדים ועידוד אבות לצאת לחופשת לידה
  3. איסוף, פרסום נתונים המפולחים מגדרי באופן קבוע ולעודד שקיפות בנושא
  4. בניית תכנית ארגונית לקידום שוויון מגדרי באחראיות מנהלי הארגון
  5. הגדרת ויישם יעדים ומכסות מגדריות

עוד המלצות ודרכי פעולה לקידום שוויון מגדרי ניתן למצוא בתוך דו”ח בסקירת ספרות הפורסם על ידי המועצה לקידום נשים (לינק למסמך).

 

עליזה פורמן רבינוביץ’ מסיימת בימים אלו את תפקידה בשנתיים האחרונות כ יועצת אקדמית למועצה לקידום נשים של משרד המדע והטכנולוגיה, ובקרוב  מתחילה פוסט-דוקטורט בפרויקט ה-ERC  “structural vs. individual aspects of gender inequality” באוניברסיטת תל אביב, תחת ההנחיה של פרופ’ הדס מנדל.

כתבות דומות

ראיון עם מדען חוזר, עם ד”ר אהרון (רוני) אזגורי

משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל. באילו...

מסר ליום האשה מיו”ר הארגון, פרופ’ רבקה כרמי

לכל מדעניות רשת סיינס אברוד באשר הינכן, שלום וברכה. יום האשה השנה...

ראיון עם מדענית חוזרת, עם ד”ר מיכל ארד

משרה נוכחית – VP Academia and Science, Awz Ventures באילו תחומים עסקו...

אירוע הפתיחה של Synergy Innovate של את”א יוצא לדרך!

האם תהיתם איך חדשנות ברפואה באה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל? איך...

התפרסם הקול הקורא השני לתוכנית לתמיכה בהעסקת חוקרים מצטיינים במעמד חוקר בשיתוף עם המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה

***שימו לב, מועד ההגשה נדחה ל 12.5.24*** הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה...

הכירו את מרכז הסרטן המשולב הטכניוני – ראיון עם מנהל המרכז (שמגייס!)

שלום פרופ’ אמיר אורין, ראש מרכז הסרטן המשולב הטכניוני ספר על המרכז: מרכז...

יש לך דוקטורט, או עד שנה לסיומו? זה הזמן להוביל את השינוי

נפתחה ההרשמה להגשת מועמדות למחזור י”ד של תוכנית ממשק – ממדע למדיניות, מבית...

התפרסם קול קורא למתן מלגות למדענים חוזרים ע”ש יצחק שמיר למשתלמים במחקר לשנת 2024

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המשרד) מפרסם בזאת קול קורא לקבלת...

סדרת וובינרים חדשה בהשתתפות אוניברסיטאות המחקר בארץ

קול קורא למדענים ישראלים בצפון אמריקה: הקימו מעבדה מתקדמת משלכם באחת מהאוניברסיטאות...