בהמשך לכתבה:

נופלות בפוסט דוקטוראט – מדוע נשים לא מתקדמות באקדמיה/עומרי רחוביץ 23/4/2019

האקדמיה בישראל מעודדת את בוגרי הדוקטורט, המבקשים להמשיך בקריירת מחקר אקדמית, לצאת להשתלמות בתר דוקטוראט (פוסט דוקטורט) בחו”ל, זו אינה דרישה פורמאלית. ההשתלמות בחו”ל מאפשרת לחוקר חשיפה לשיטות מחקר מתקדמות, פרסום, יצירת קשרי עבודה עם חוקרים בכירים בעולם והתנסות משמעותית במחקר מתקדם. ידע וקשרים אלו ממנפים את המחקר בישראל.

הנחת היסוד היא שיציאה לפוסט דוקטוראט היא החסם העיקרי להתקדמות בקריירה באקדמיה עבור נשים בעיקר לנשים נשואות שניתוק הבן זוג מהקריירה בישראל מהווה איום כלכלי על המשפחה.

נראה כי גם למל”ג וגם ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין נתון מדוייק על מספר הישראלים שיוצאים מדי שנה לפוסט דוקטוראט בחו”ל, כמה מהם חוזרים למשרות באקדמיה ומהו אחוז הנשים מתוכם.

ארגון המדענים הישראלים בחו”ל ScienceAbroad הוא ארגון ללא כוונות רווח הפועל מאז 2006, לשמירת קשר עם חוקרים ישראלים בעולם והשבת המוחות לישראל.

בארגון רשומים כיום מעל ל 3000 חוקרים כאשר שבעשור האחרון חזרו ארצה 905 חברים בארגון, רובם לאחר פוסט דוקטוראט. ב 2017 שבו לארץ 103 חברי הארגון– 43% מהם היו נשים.

על פי הערכות הארגון יוצאים כל שנה כ 300 בוגרי דוקטוראט לפוסט בחו”ל מתוכם כ 30% נשים.

קיימות היום קריאות באקדמיה לביטול הדרישה לפוסט דוקטוראט בחו”ל או עדכון התנאים להגשת מועמדות לקביעות כמו למשל הכרה בתרומה אקדמית של מחקרים שנכתבו בישראל, במקום הצבת התנאי להשלמת תקופת לימודים ו/או מחקר בחו”ל. הצעות אלו הן למעשה התפשרות על רמה אקדמית, מה שעלול להוביל לפגיעה במעמד המחקר הישראלי בעולם.

האוניברסיטאות בישראל בחסות המל”ג מפעילות היום תכניות לעידוד דוקטורנטיות לצאת לפוסט בחו”ל הכוללות סדנאות ומלגות לצד פיתוח וחיזוק תכניות משולבות בין מוסדות ישראליים למוסדות בחו”ל, שיאפשרו שילוב של עבודה בינלאומית עם מגורים שרובם בארץ.

במקביל נעשית פעילות להגברת נוכחותן של חברות סגל בוועדות קביעות ופרופסורה.

החוליה החסרה היא המשך תמיכה לאותן נשים שפרצו חלק מתקרת הזכוכית ויצאו לפוסט דוקטוראט בחו”ל.

סיינס אברוד מהווה רשת תמיכה לחוקרות ובני משפחותיהן במהלך הפוסט דוקטורט

המעבר לחו”ל רווי אתגרים מקצועיים ואישיים – הצורך להתקבל למעבדה נחשבת, ניתוק בן/בת הזוג מהקריירה, הבדלים תרבותיים, התמודדות עם שפה זרה והסתגלות הילדים.

הרבה מהחוקרים מצביעים על כך שבמהלך השהות מתרופפים הקשרים המקצועיים עם ישראל והזהות הישראלית של ילדיהם נשחקת.

על רקע אלו הוקם ב2006 ארגון ScienceAbroad שהנו קהילה בינלאומית לחוקרים ישראלים ברחבי העולם. הארגון מפעיל 23 מרכזים בקמפוסים בארה”ב, קנדה וישראל המנוהלים על ידי מדענים מתנדבים וקהילת תמיכה וירטואלית בפייסבוק.

לדוקטורנטיות בישראל הנמצאות בצומת קבלת החלטות אם לצאת לפוסט בחו”ל, ניתנת האפשרות להתקשר עם מנהלי הקהילת ולקבל מידע ותמיכה טרום היציאה בנושאים מקצועיים (בחירת מעבדה/מנחה), שאלות בירוקרטיות (ויזות, מסים) ושאלות אישיות (בית ספר לידלים, תעסוקה לבן זוג וכד’).

במהלך השהות בחו”ל הן יכולות להצטרף לפעילות השוטפת במרכזים בקמפוסים הכוללת אירועים מקצועיים, מפגשים עם אנשי מפתח מהאקדמיה והתעשייה בישראל, אירועי נטוורקינג ופעילות לשימור זהות ישראלית לחוקרת ובני משפחתה.

תכנית מימוש קריירה לפוסט דוקטורנטית ישראליות בחו”ל

פוסט דוקטורנטיות השוהות בחו”ל עברו את החסם הראשון של היציאה לפוסט בחו”ל אך עדיין נתקלות בחסמים למימוש הקריירה שלהן לקראת החזרה לישראל:

• חסמים משפחתיים ואישיים דוגמת הריון, טיפול בילדים צעירים, השתלבות של בן הזוג בתעסוקה בחו”ל ו/או קושי בניתוק הילדים מהמסגרת החברתית לה התרגלו בתקופת השהות בחו”ל
• חוסר ברישות (נטווקרינג) רחב הנובע ממיעוט יציאה לכנסים בינלאומיים ואי השתלבות באירועים מקצועיים/חברתיים בהם יש רב גברי
• השתתפות מועטה בהשתלמויות מקצועיות שמעניקות יתרון לקריירה בתעשייה (ניהול, רגולציה )
• הססנות בהגשת מועמדות ל”קול קורא”, פרסים ומשרות שנתפסות כמבוקשות (מחקרים מצביעים שנשים לא מגישות אם הן לא עומדות ב 100% הקריטריונים הנדרשים).
• הבדלי אסרטיביות ושיווק עצמי הבאים לידי ביטוי באופן כתיבת מכתבי ההמלצה לגברים ולנשים
• הבדלים בתפיסת הפוליטיקה הארגונית

סיינס אברוד פתחו ב 2017 תכנית ייחודית למימוש קריירה לנשים באקדמיה עבור פוסט דוקטורנטיות השוהות בחו”ל במטרה לתמוך בבניית הקריירה שלהן ולסייע בשלב קבלת ההחלטות לקראת החזרה לישראל.

• התכנית כולל שני שלבים – שלב קבוצתי (סדנה מקצועית) ושלב אישי (מנטורינג) רישות וליווי אישי של מנחות ישראליות בכירות באקדמיה ובתעשייה בישראל.
• תכנית זו באה לעודד את החוקרות הישראליות לשוב לישראל ולהביא איתן את הניסיון, הקשרים והידע לאקדמיה ולתעשייה:
• לשפר מיומנויות אישיות ובינאישיות ולתת כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים מגדריים שמייחדים נשים לבניית קריירה מחקרית
• לסייע וללוות את תכנון המשך הקריירה של קהל היעד בתעשייה או באקדמיה בישראל באמצעות קשר משמעותי בין החוקרות למנטוריות/ים המלוות/ים.

סיינס אברוד מעניק כלים, מפתח קשרים ופותח דלתות למדענים ישראלים המבקשים לשוב לישראל על מנת שיביאו עימם את הידע, הכישרון, הניסיון והקשרים שצברו לאקדמיה ולתעשייה כמנוע צמיחה לישראל.

הארגון פועל בשת”פ עם אגף קליטה במדע של משרד העליה והקליטה ואגף יזמות ומקיים מפגשים עם אנשי מפתח מהאקדמיה והתעשייה הישראל.

*** מוניקה לב, מנכ”לית ScienceAbroad – ארגון המדענים הישראלים בחו”ל