הכירו את ד״ר ערן בלכר ששיתף אותנו במחקר שלו, שהתבצע על-ידי ד״ר ערן בלכר ושות׳ במעבדתו של פרופ׳ ערן אלינב בשיתוף עם פרופ׳ ערן סגל ממכון ויצמן וד״ר מרק גוטקין מהמרכז הרפואי הדסה. המחקר בוחן את הקשר בין ניוון שרירים לחיידקי המעי, אודות המחקר תוכלו לקרא כאן 

ד”ר ערן בלכר הוא כיום פוסט-דוקטורנט במחלקה לנוירולוגיה בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, ארה”ב.

מי אתה ערן?

מהרגע שאני זוכר את עצמי התעניינתי בביולוגיה ובשאלה כיצד פועל הגוף החי. את עבודת הדוקטורט עשיתי בנוירוביולוגיה, במסלול המחקרי לתלמידים מצטיינים של אוניברסיטת תל-אביב, במסגרתה חקרתי מעורבות של תאי חיסון במחלות מוחיות. במהלך הדוקטורט הבנתי שלמרות המחקר האדיר שנעשה על המוח ועל מחלות ניווניות של מערכת העצבים, עדיין יודעים ממש מעט על הסיבות והמנגנונים שבבסיסן. אז התחלתי להתעניין במיוחד בקשר שבין גורמים סביבתיים, מערכת העיכול, תאי החיסון והמוח. כיום משתרשת ההבנה שלא מספיק לחקור את המוח בלבד כדי להבין את המחלות המוחיות המורכבות הללו. בשל כך, המשכתי לפוסט-דוקטורט במכון ויצמן, שם חקרתי את הקשר בין חיידקי המעי ל-ALS במעבדה של פרופ׳ ערן אלינב, מגדולי המומחים לחקר המיקרוביום בעולם. היום אני עושה פוסט-דוקטורט שני באוניברסיטת סטנפורד, וממשיך ללמוד את ההשפעה ההדדית בין המעי למוח, בעיקר בהקשר של מערכת החיסון.

כשאתה לא עוסק במדע, מה אתה עושה?

אני מבלה את מרבית הזמן הפנוי שלי עם בת זוגי מאיה (גם היא פוסט-דוקטורנטית בסטנפורד) ועם הבן שלנו עילי בן השנה וחצי. אנחנו מאוד אוהבים לטייל בקליפורניה וכמעט בכל סוף-שבוע נוסעים למקום אחר. אני אוהב לקרוא ספרות ושירה ומתעניין בקולנוע ובאומנות. למזלי עילי הוא ילד מתחשב ומדי פעם נשאר לי כוח ופנאי לקרוא, לכתוב ולשמור על קשר עם החברים מהארץ.

איך אתה מתאר את המעבר מדוקטורט בישראל לפוסט-דוקטורט בחו”ל?

למזלי היו לי מנחים מעולים בדוקטורט ובפוסט-דוקטורט הראשון. הם לימדו אותי לשאול שאלות, לתכנן ולבצע ניסויים מדעיים וחיזקו מאוד את העצמאות, יכולות הכתיבה, ההרצאה והתשוקה למדע. כך שלמעשה הייתה לי ״נחיתה רכה״ במעבדה בסטנפורד. הקושי המרכזי היה להסתגל לתרבות ולצורת העבודה האמריקאית. השפע והגודל של האוניברסיטאות האמריקאיות יכול לבלבל כי האפשרויות כמעט בלתי מוגבלות, אבל בסופו של דבר המדען הוא זה שעושה את המחקר ונותן לו משמעות. תמיד יש קשיים כשמתחילים משהו חדש, אבל המפתחות להצלחה בעיני הן לא לוותר לעולם, לא להתייחס לתוצאות שליליות ככשלונות, כי הן אבני דרך הכרחיות כדי להגיע למסקנות, לדעת להתמקד בעיקר וללכת עם האינטואיציה.

מה משך אותך למעבדה\פרוייקט הנוכחי?

חיפוש מעבדה לפוסט-דוקטורט לקח אותי למסע ברחבי ארה”ב, כאשר חיפשתי מעבדה שתקנה לי “תחושה ביתית” ואת החופש לבחור את נושא ושיטות המחקר. כל אלה הובילו אותי למעבדה הנוכחית ואני משוכנע שיציידו אותי בכישורים הטכניים והאקדמאיים על-מנת להיות חוקר עצמאי מצליח בהמשך. בנוסף, עושה המעבדה שימוש נרחב בדוגמאות קליניות והמנחה היא גם רופאה פעילה בבית-החולים עם ידע וניסיון קליני רב, מה שתורם לקידום המחקר שלי.

איך סיינס אברוד משתלב בעשייה בתקופה זו?

ScienceAbroad הוא ארגון מבורך. יש כל כך הרבה נושאים שמעסיקים סטודנטים ומדענים בתחילת דרכם שלאו דווקא קשורים למדע עצמו אבל משפיעים עליו ישירות: ניידות בין מדינות, מלגות וגרנטים, יחסי מנחה-תלמיד, כתיבה מדעית, כנסים והרצאות, איזון בין משפחה וקריירה ועוד רבים. ScienceAbroad נותן מענה ותמיכה בלתי-אמצעיים ומהירים לכל אלה ועוזר משמעותית בפתרון בעיות, בקידום אישי ומדעי, בחשיפה של מדענים לתחומים חדשים ויצירת כר פורה לשיתופי פעולה וחברויות. סיינס אברוד מייצר קהילה בקרב המדענים הישראלים בחו״ל, וממש מחמם את הלב לראות את הסולידריות בין חברי הקבוצה ואת הנכונות לעזור, לשתף ולתמוך.