טעויות ישראליות ופערי תרבות מול שוק העבודה בארה”ב / ד”ר אלון מטס

מה פוגע בישראלים שמחפשים עבודה בחברות אמריקאיות?

בחברה שלי מגייסים עובדים באופן קבוע ובגלל המיקום שלנו, ויתכן שגם קצת בגללי, יש לנו הרבה מועמדים ישראליים למגוון של משרות. מתוך הסתכלות על שמות במערכת כוח האדם שלנו, 31 ישראלים הגישו אצלנו מועמדות בחודשיים האחרונים. כמה מהם התקבלו או הגיעו לשלבי ריאיון מתקדמים? אפס.
זה סיקרן והטריד אותי אז חקרתי קצת במערכת וגם שוחחתי עם ה-hiring managers על כמה מהמועמדים. ניסיתי להבין האם יש מכנה משותף שמאפיין ו”מפיל” מועמדים ישראליים, והאם יש טעויות חוזרות שניתן למנוע אותן. הגעתי לחמש תובנות – ארבע טריוויאליות ואחת מפתיעה.

תובנה ראשונה: השקעה בקו”ח ובהגשת המועמדות
זו קצת קלישאה, אבל כדרכן של קלישאות יש בה אמת ועד שלא הסתכלתי על הנתונים לא הבנתי עד כמה. אין דרך נעימה להגיד את זה, וסליחה אם זה נשמע ביקורתי, אבל אנחנו (הישראלים) מזלזלים בתהליך. ההבדלים ברמת הרצינות וההשקעה הם תהומיים. פחות משליש מהמועמדויות הישראליות הוגשו עם cover letter לעומת כשמונים אחוז בממוצע הכללי. בשאלון ההתאמה שמועמדים מתבקשים למלא היו כאלו שבלי להתבלבל ענו על שאלות ב-“see my resume” (מה שיביא לפסילה כמעט אוטומטית של מועמדותם למשרה). כמות הפעמים שצוין במערכת שהמועמד איחר היתה לא פרופורציונלית עבור מועמדים ישראליים. כמעט באף מקרה לא נראה שהיה ניסיון להתאים את קורות החיים למשרה הספציפית ולדרישות שלה (התאמה שחלק גדול מהמועמדים האמריקאיים עושה ופעמים רבות מאד אפקטיבית לקידום המועמדות).
בנוסף, מועמדים ישראלים מגישים קו”ח עם שגיאות כתיב ודקדוק או סתם ניסוח קלוקל ולא מלוטש. אנחנו יכולים לצחוק וללגלג על זה, אבל איך הייתם מתייחסים למועמד שהיה כותב “ניהלתי שלוש פרויקטים בחמישה חברות” במקום “ניהלתי שלושה פרויקטים בחמש חברות”? משפטים שנשמעים לנו לגיטימיים לגמרי יכולים לצרום מאד לאוזן אמריקאית ומבחינת מנהל הגיוס הם מעידים על חוסר רצינות ואי הקפדה על פרטים. החלק העצוב בטעות הזאת היא שהיא לחלוטין ניתנת למניעה. אפשר לתת את קורות החיים לבחינה של מישהו אמריקאי או להשתמש בשירותי עריכה כמו Scribendi שעולים גרושים.

תובנה שנייה: מה השגתי, לא מה עשיתי
זו נקודה בולטת מאד שרלוונטית גם לקורות החיים וגם לריאיון הראשוני. כשישראלים מפרטים את הניסיון שלהם הם מתמקדים בתיאור המשרה והתפקיד. אמריקאים מתמקדים בהישגים ובהצלחות. יתכן שמדובר ברצון שלנו “לא לצאת שוויצרים”, אבל מבחינת מראיין אמריקאי זה איתות לכך שלא היו הישגים או שהמועמד אינו מוטה-הישגים. גם ישראלים שהתייחסו להישגים, נטו לתאר אותם באופן כללי בלי לציין מספרים ספציפיים.
הכי גרוע: “ניהלתי את תחום הגבייה”
יותר טוב: “ניהלתי את תחום הגבייה והקטנתי את כמות החובות האבודים”
הכי טוב: “ניהלתי את תחום הגבייה והקטנתי את כמות החובות האבודים ב-26% תוך 12 חודשים”

תובנה שלישית: עודף אסרטיביות / אגרסיביות
זו גם קלישאה, אבל שוב הנתונים מוכיחים שהיא נכונה לגמרי, בעיקר לגבי הריאיון הראשוני (שהוא לרוב טלפוני). זה אחלה שאנחנו ישירים ומלאי בטחון עצמי, אבל כבר ראיתי הערות של מראיינים “he wouldn’t let me talk”. ריאיון ראשוני צריך להיות שני שליש שאלות של החברה למועמד וכשליש שאלות של המועמד לחברה. מסתבר שלמועמדים ישראלים יש נטייה לעיתים להפוך את התמהיל וזה לא עובר טוב.

תובנה רביעית: פולו אפ
באופן מובהק סטטיסטית, מועמדים ישראלים לא עושים מה שמועמדים אמריקאיים עושים – לשלוח אימייל תודה קצר אחרי שיחה או פגישה. זה מנומס, זה מזכיר למראיין את קיומכם (תקוע באינבוקס) וזו גם הזדמנות לחדד נקודות שאולי לא עברו טוב. וחוץ מזה, זה חינם לגמרי אז למה לא.

תובנה חמישית ומפתיעה: אנחנו לא באמת דוגרים
זה קצת סותר את התובנה השלישית ואת מה שאנחנו חושבים על עצמנו, אבל מסתבר שכשלא נוח אנחנו דווקא נותנים תשובות מתחמקות ומעורפלות לשאלות ישירות. החלק הטראגי הוא שמראיין אמריקאי, אולי בניגוד למראיין ישראלי, לא יביע את התרשמותו שהתשובה נשמעת כמו בולשיט, אלא יגיד שזו תשובה מצוינת ונפלאה. המרואיין הישראלי, מרוצה מעצמו, ימשיך להשתמש בתשובה הזאת גם בריאיון הבא אצל המעסיק הפוטנציאלי הבא וחוזר חלילה.
מראיין אמריקאי: “למה עזבת את מקום העבודה הקודם?”
מרואיין ישראלי: (האמת בעייתית אז נותן תשובה פתלתלה ועקיפה שאי אפשר להבין ממנה שום דבר.)
מראיין אמריקאי: “הו, זה נפלא! עכשיו הכל ברור!”
מרואיין חושב לעצמו: הצלחתי! תשובה מעולה שכדאי להשתמש בה גם בעתיד!
מראיין חושב לעצמו: לא נפלא בכלל, לא הבנתי כלום, הוא מחרטט אותי.

מקווה שזה עוזר למישהו. בהצלחה לכולם.

כתבות דומות

ראיון עם מדען חוזר, עם ד”ר אהרון (רוני) אזגורי

משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל. באילו...

מסר ליום האשה מיו”ר הארגון, פרופ’ רבקה כרמי

לכל מדעניות רשת סיינס אברוד באשר הינכן, שלום וברכה. יום האשה השנה...

ראיון עם מדענית חוזרת, עם ד”ר מיכל ארד

משרה נוכחית – VP Academia and Science, Awz Ventures באילו תחומים עסקו...

אירוע הפתיחה של Synergy Innovate של את”א יוצא לדרך!

האם תהיתם איך חדשנות ברפואה באה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל? איך...

התפרסם הקול הקורא השני לתוכנית לתמיכה בהעסקת חוקרים מצטיינים במעמד חוקר בשיתוף עם המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה

***שימו לב, מועד ההגשה נדחה ל 12.5.24*** הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה...

הכירו את מרכז הסרטן המשולב הטכניוני – ראיון עם מנהל המרכז (שמגייס!)

שלום פרופ’ אמיר אורין, ראש מרכז הסרטן המשולב הטכניוני ספר על המרכז: מרכז...

יש לך דוקטורט, או עד שנה לסיומו? זה הזמן להוביל את השינוי

נפתחה ההרשמה להגשת מועמדות למחזור י”ד של תוכנית ממשק – ממדע למדיניות, מבית...

התפרסם קול קורא למתן מלגות למדענים חוזרים ע”ש יצחק שמיר למשתלמים במחקר לשנת 2024

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המשרד) מפרסם בזאת קול קורא לקבלת...

סדרת וובינרים חדשה בהשתתפות אוניברסיטאות המחקר בארץ

קול קורא למדענים ישראלים בצפון אמריקה: הקימו מעבדה מתקדמת משלכם באחת מהאוניברסיטאות...