משרה נוכחית –

פרופ’ חבר, המכון למדעי הסביבה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה

לאתר

באילו תחומים עסקו עבודות הדוקטורט והפוסטדוקטורט שלך?

בדוקטורט עסקתי במודלים מתמטיים של אבולוציה ואקולוגיה. בפוסט דוקטורט התחלתי לעסוק גם במודלים של אופטימיזציה של ניהול סביבתי, למשל איך אפשר לטפל במינים פולשים ומזיקים בצורה יעילה. אלו מודלים שמשלבים מודלים אקולוגיים ושיקולים כלכליים.

לאחר מכן הייתי חבר סגל ב-Arizona State University ושם עסקתי בניהול סביבתי, אבל עם דגש לא רק על אופטימיזציה כלכלית, אלא גם על פתרון קונפליקטים בין מספר אנשים שונים או ארצות שונות המנהלות את אותה מערכת סביבתית או אקולוגית.

מה תחום המחקר המרכזי במעבדה שלך?

במעבדה שלי מתמקדים כרגע בעיקר במידול מתמטי לצורך הבנת הדינמיקה של מינים מזיקים ומציאת פתרונות יעילים כלכלית לטיפול בהם. אבל אנחנו עוסקים לא רק במינים מזיקים אלא גם בנושאים נוספים, כגון שינויי אקלים.

מהן המטרות המדעיות שלך?

אני רוצה שהמחקר שלי יעזור להתמודד עם בעיות סביבתיות גדולות, כמו התחממות גלובלית, שמירת טבע, התמודדות עם מינים פולשים. יש הרבה חוקרים שעוסקים במציאת טכנולוגיות חדשניות כדי להתמודד עם האתגרים האלו, אבל צריך לדעת גם איך להשתמש בטכנולוגיות האלו בצורה נכונה: באילו כלים להשתמש, איך לשלב את הכלים השונים, מתי ואיפה, וכו’. כאן המעבדה שלי נכנסת לתמונה.

מה היה האירוע המכונן בקריירה שלך? מתי הבנת שאת.ה מעוניין.ת בקריירה אקדמית?

מאז שאני זוכר את עצמי רציתי להיות מדען. כשהייתי ילד חשבתי שאהיה פיזיקאי, ובאמת עשיתי את הדוקטורט בפיזיקה, אבל התעניינתי בהרבה תחומים ובסוף הגעתי למינים פולשים ובעיות סביבתיות.

מה הוביל להחלטה לחזור לישראל?

אחרי שגרים הרבה שנים בארה”ב רוצים לחזור. בישראל יש משפחה וחברים, וגם הרבה אנשים שהכרנו בארה”ב לאורך השנים בסוף חזרו לישראל.

כיצד עבר הליך הראיונות למשרה באקדמיה? האם עברת הליך בארה”ב או שרק בישראל?

עברתי בעבר ראיונות גם בארה”ב שאחריהם קיבלתי את המשרה שהייתה לי באריזונה. התהליך נעשה ביום די אינטנסיבי שבו אני נותן הרצאה (job talk), יש ראיון עם פנל של חוקרים שמראיינים אותי, ויש פגישות אישיות עם מספר חוקרים. בפקולטה ריאיינו אותי בזום בגלל הקורונה, אז זה היה קצת פחות כיף, אבל בסך הכל מבנה הראיון היה מאוד דומה.

מהם האתגרים איתם את.ה מתמודד.ת בחזרה לארץ ובהקמת מעבדה – אישית ומקצועית?

מבחינה מקצועית, האתגר שלי כרגע הוא למצוא סטודנטים שמתעניינים במודלים, שזה לא פשוט בשלב הראשון. מבחינה אישית, הכל פתאום שונה, בעיקר כשחוזרים עם ילדים אחרי הרבה שנים. למשל, הילדים צריכים ללמוד בעברית בבית הספר. למראת שהם דיברו בעברית בבית, ללמוד לקרוא ולכתוב פתאום בעברית בכתה גבוהה בלי ניקוד זה יותר מסובך ממה שזה נראה.

כיצד עבר תהליך הקליטה באוניברסיטה? האם קיבלת ליווי כלשהו בהקמת המעבדה ובקליטה למחלקה?

האנשים בפקולטה לחקלאות מאוד מנסים לעזור ולשתף פעולה. מהבחינה הזאת מאוד נחמד כאן, יש תקשורת טובה בין חברי הסגל.

מהן ההמלצות שלך לדוקטורנטים ולפוסטדוטורנטים אשר מעוניינים בקריירה אקדמית?

אני חושב שכדאי למועמדים לחשוב כבר בשלב מוקדם יחסית מה הן המחלקות הרלוונטיות שהם יוכלו לחזור אליהן בארץ, ולהתייעץ עם ראשי המחלקות מה הן הציפיות והדרישות שלהן ממועמדים תחרותיים.

עוסקים רבות בצוואר הבקבוק האקדמי, ובעובדה שישנם הרבה אנשים בעלי דוקטורט ומיעוט של משרות עבורם. לאור כך, איך את.ה רואה את עתיד תכניות הדוקטורט?

לא כל הדוקטורנטים ממשיכים באקדמיה, וגם לא כולם רוצים. זה באמת לא דבר פשוט למצוא משרה כחבר סגל, אבל להרבה דוקטורנטים יש אלטרנטיבות טובות.

(אם רלוונטי כמובן) כחוקר.ת במחלקה שמגייסת בימים אילו חוקרים כחוקר.ת שמגייס.ת בימים אילו X/צוות למעבדה, האם יש דגשים שתוכל.י להציע למי שמעוניינים להגיש אפליקציה על תחומים שמחפשים אצלכם או בעצות בכל היבט אחר?

עכשיו מחפשים אצלנו חוקרים במכון למדעי הסביבה, ובמחלקות השונות במכון. אני ממליץ לכל מי שחושב שזה יכול להיות רלוונטי עבורו להתעניין אצל ראשי המחלקות או אצל ראש המכון, ולא לפחד להגיש מועמדות.

ניתן למצוא את כל הקולות הקוראים הפתוחים בלוח המשרות של הארגון (לינק).