משרה נוכחית – סיימתי פוסט ב-NASA Ames Research Center בקליפורניה, ואני מקימה מעבדת מחקר כ-PI במרכז סגול לחקר המוח בבית חולים שיבא.

באילו תחומים עסקו עבודות הדוקטורט והפוסטדוקטורט שלך?

סיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל-אביב, במחלקת ביוטכנולוגיה במעבדה של פרופ’ מרטין קופייק. חקרתי מסלולים גנטיים המשפיעים על טלומרים  והזדקנות.

בפוסט דוקטורט בנאסא חקרתי את ההשפעה של סביבת החלל על המוח. גילינו, במודלים של עכברים, שסביבת חלל, הכוללת מחסור בכח כבידה, קרינה ובידוד החברתי, גורמת לשינויים במוח ובהתנהגות שדומים להזדקנות מואצת, ושהמנגנונים העומדים מאחורי שינויים אלו קשורים להצטברות רדיקאלים חופשיים ולהפעלה מערכת האימונית. כמו כן, גילינו שהתגובה הנוירו-אימונית לסטרס שונה מאוד בזכרים ובנקבות. התחלנו לפתח טיפולים מונעים מתאימים על מנת לשמור על בריאות האסטרונאוטים שעתידים לצאת למשימות חלל ארוכות טווח. מחקרים אלו תורמים גם לתובנות על סטרסים שונים (כגון בידוד חברתי ואורך חיים סדנטרי או לא פעיל) ומחלות נוירו-דגנרטיביות בכדור הארץ.

מה תחום המחקר המרכזי במעבדה שלך?

אני מעוניינת לחקור את המנגנונים המולקולריים מאחורי השפעה של סטרסים שונים והשפעה של ההזדקנות, על המוח. אחקור את הקינטיקה של השינויים הנוירו-אימוניים והקשר שלהם לפנוטיפים התנהגותיים במטרה למצוא ביומרקרים מוקדמים  לנוירו-דגנרציה, לפני שמתרחש נזק בלתי הפיך. כמו כן אחקור את השוני בין התגובה הנוירו-אימונית בין המינים. בנוסף, אמשיך להשתמש בסביבת חלל כמודל להזדקנות מואצת וכמודל לסטרס.

מהן המטרות המדעיות שלך?

המטרה העיקרית היא לגלות יותר על הקשר בין השינויים הנוירו-אימוניים וההתנהגותיים בעקבות סטרסים שונים, למצוא ביומרקרים מוקדמים ולפתח טיפולים מותאמים באופן ספציפי לנשים וגברים.

מה היה האירוע המכונן בקריירה שלך? מתי הבנת שאת.ה מעוניין.ת בקריירה אקדמית?

קשה לי להצביע על ארוע אחד ספציפי, זה היה יותר תהליך שעברתי ברצף. במהלך המאסטר כבר הבנתי שאני מאוד נהנית מהסביבה האקדמית, בעיקר נהניתי מהלמידה התמידית, חשיפה לצורות מחשבה חדשות, וחוסר המונוטוניות שבמדע. בדוקטורט התחילה להתגבש השאיפה של להיות PI ולנהל מחקר עצמאי. בשנים האחרונות בפוסט קיבלתי את האפשרות לנהל מחקר עצמאי, לכתוב גראנטים ולנהל צוות בסביבה מאוד תומכת ואוהדת ובשיתוף פעולה עם החוקרים סביבי. אני מאמינה שהרצון שלי להמשיך בקריירה אקדמית נבנה בזכות ההורים שלי שאוהבים מדע ועודדו אותי להמשיך בתחום זה, מהמנחים התומכים שלי בשלבים השונים, מכך שראיתי דוגמה אישית של סקרנות והתלהבות כנה שלהם ממדע, ומלהיות בסביבה עם אנשים שאוהבים מדע ואוהבים לשתף פעולה.

מה הוביל להחלטה לחזור לישראל?

כשיצאנו להשתלמות פוסט הדוקטורט עם המשפחה לא היה לנו ספק שנחזור לישראל. התזמון נבע מסיום הפוסט, אם כי כן יכולתי לחזור מוקדם יותר בחצי שנה ולהמשיך לעבוד מרחוק מישראל בשל הקוביד כי בסיס נאסא שעבדתי בו נסגר פיזית לזמן רב בשל הקורונה. למעשה אני ממשיכה לעבוד עם נאסא עד עכשיו כי יש לנו עוד גראנטים ופרויקטים משותפים.

כיצד עבר הליך הראיונות למשרה באקדמיה? האם עברת הליך בארה”ב או שרק בישראל?

רוב החיפושים שלי נעשו כשכבר הייתי פיזית בארץ, אבל עבדתי מרחוק עם נאסא.

בנוסף, שיבא נמצאת ברשימת 10 בתי החולים המובילים בעולם, והתלהבתי מהמשרה שם בשל הקרבה לקליניקה, הגישה לדוגמאות אנושיות והפוטנציאל למחקר מכוון לפרקטיקה, שיוביל מהר יותר לפיתוח תרופות.

מהם האתגרים איתם את.ה מתמודד.ת בחזרה לארץ ובהקמת מעבדה – אישית ומקצועית?

האתגר העיקרי בחזרה לארץ היה לאקלם חזרה את הילדים שחיו בארה”ב חלק ניכר מחייהם והם בעצם עולים חדשים לכל דבר. מבחינה מקצועית, אני רק בתחילת הדרך בהקמת המעבדה, אך האתגרים הצפויים יהיו כנראה למצוא בהמשך גראנטים משמעותיים, ולמצוא סטודנטים ואנשי צוות כי הבנתי מקולגות במצב דומה שלאחרונה קשה יותר למצוא סטודנטים לתארים מתקדמים בביולוגיה.

מהן ההמלצות שלך לדוקטורנטים ולפוסט דוטורנטים שמעוניינים בקריירה אקדמית?

ההמלצה העיקרית היא למצוא תחום מחקר שהם מאוד מתלהבים ממנו. במצב זה גם אם בסוף התוכניות הם לא בדיוק כפי שתכננת תהנה מהדרך. כמו כן, לא פחות חשוב למצוא מקום נעים חברתית ומנחים תומכים ולא לחשוש לעזוב אם זה לא כך.

עוסקים רבות בצוואר הבקבוק האקדמי, ובעובדה שישנם הרבה אנשים בעלי דוקטורט ומיעוט של משרות עבורם. לאור כך, איך את.ה רואה את עתיד תכניות הדוקטורט?

זה נכון שקיים מיעוט של משרות אקדמיות למסיימי דוקטורט, אך ניתן להפיק מהדוקטורט הרבה תועלת גם בתעשיה או בתחומים אחרים. אולי אם יפתחו באוניברסיטאות מסלולים נוספים למסיימי דוקטורט כגון “עמית מחקר” ו/או יקומו יותר חממות מדעיות שיעודדו מחקר ופיתוח עצמאי זה יעודד סטודנטים בכל זאת להמשיך ולשקול קריירה אקדמית בלי להרגיש שהם לוקחים סיכון.

כחברת סיינס אברוד, האם הפעילויות שהעמותה מציעה לדוקטורנטים ולפוסט דוקטורנטים בחו”ל סייעו לך? אילו פעולות מצאת במיוחד תורמות לך אישית?

הפעילויות של סיינס אברוד עזרו לי להכיר חוקרים ישראלים בסביבה שלי, לעשות נטורקיג וגם לשמוע על הזדמנויות למשרות וארועים שונים.

יש כרגע משרות פתוחות אצלך במעבדה?

אני מחפשת כרגע מנהל/ת מעבדה שיהיו שותפים אמיתיים בהקמת המעבדה שלי. מישהו שיתלהב מתחום המחקר שלנו, שירוץ איתי לטווח ארוך ויוכל בהמשך לגייס צוות נוסף ולקבוע את סדר העדיפויות ולעצב יחד איתי את סביבת העבודה במעבדה.
למודעת הדרושים של ד”ר רובינשטיין.