הדוקטורט שלכם מתקרב לסיום והמחשבות על השלב הבא רצות בראש…
אם מסיבה כזאת או אחרת החלטתם לעשות פוסט-דוקטורט, צצות השאלות ”איפה? איך עושים את זה? מה יקרה עם בן/בת הזוג והילדים? ועוד”. כפוסט-דוקטורנטית מזה כשנתיים אשר בחרה להגיע לממלכה המאוחדת, אשמח לחלוק איתכם את השיקולים ולתת כמה טיפים.

שיקולים – בין היתרונות הבולטים של אנגליה עבורי היו השפה האנגלית, האוניברסיטאות המעולות ונוכחות מכובדת של ישראלים. נכון, את כל אילו יש גם בארה”ב, אבל הקירבה לארץ והקלות היחסית של להגיע הביתה עם כל המשפחה היוו עבורי השיקול האחרון הכריע, וההחלטה התקבלה. אשאיר את הדרך שלי לקבלת המימון ואת המעבר שלנו לקיימבריג’ להזדמנות אחרת ואתקדם מיד לטיפים.

עבודה – בן/בת הזוג שלכם זכאים לויזת עבודה כתלות בויזה שלכם. החיבור הזה מעולה ומקל מאד על החיים (הלא זולים) פה. באזור לונדון וקיימברידג’ יש המון אפשרויות עבודה, בין אם במשרות לא אקדמיות באוניברסיטאות השונות, ובין אם בחברות הרבות. ישראלים ידועים כאן ככוח עבודה מעולה ורוב המעסיקים שמחים לקבל ישראלים.

מגורים – אני ממליצה להתחיל לחפש בית עוד מהארץ, ברגע שהגשתם בקשה לויזות ויש לכם תאריך הגעה משוער (אם עוד לא עשיתם את זה בביקור מראש). המגורים באנגליה מאוד יקרים והסטנדרט של הבתים הרבה יותר נמוך מהארץ. אתם עלולים להתקל בבית חצי מפורק, בית עם שטיחים על ריצפת כל החדרים, כולל באמבטיה ועוד ”תענוגות” בסגנון הזה. העצה שלי היא – אל תייאשו – יש גם מציאות! להרבה אוניברסיטאות יש מגורים משלהן, וכדאי לבדוק אופציה לגור בהם לפני שפונים למשרדי תיווך. חשוב לחשוב גם על המיקום. הקירבה לעבודה והמחירים הם חשובים, אבל אנחנו בחרנו לפי בתי הספר באיזור.

השכלה לילדים – אני מאמינה שהמצב לא זהה בערים שונות באנגליה, אז אעיד על המתרחש בקיימבריג’ בלבד. כל בתי הספר נחשבים לטובים. כמובן שכל משפחה מחפשת דברים שונים שחשובים לה, אבל בכל בתי הספר הרמה הלימודית מעולה, הכיתות מאוד מגוונות והיחס לילדים מרשים. לדוגמה בבית ספר של בני הילדים מדברים ביותר מ-30 שפות והדבר הראשון שרואים זה ”ברוכים הבאים” בכל השפות האלה ובהן כמובן בעברית! כך זה גם בלימודים: כבוד וקבלת האחר, חגים ומנהגים של דתות שונות וכו’. לפני כחודשיים בן שלי הביא מזוזה וסיפר שכל הכיתה למדה מה זה וכולם הכינו אחת כזאת. שמחתי לא רק על זה שהם לומדים דברים שקשורים ליהדות, אלה גם על זה שאולי זה ימנע מהאנגלים ללחוץ על מזוזה במחשבה שזה פעמון לדלת כניסה…
חשוב לציין גם שבגלל האופי האוניברסיטאי של העיר, כל מסגרות החינוך מאוד מתורגלות לקבלת ילדים מרקעים שונים והילדים מתחילים לדבר אנגלית אחרי מספר חודשים. מצד שני תזהרו: הם יתקנו לכם ת’מבטא ויצחקו על האנגלית שלכם… הבעיות מתחילות כאשר מגיע רגע הרישום. אתם חייבים כתובת מגורים לפני ההרשמה. חלק מהגנים ובתי הספר מלאים ויש אליהם רשימות המתנה. כדאי לפנות ישירות לגנים ובתי הספר שאהבתם ולשאול על זה. אם הגעתם לאנגליה פיזית, ברוב המקומות יפגשו אותכם ויעשו לכם סיור. אם יש לכם ילדים קטנטנים, תתכוננו למחירים גבוהים מאד (מופרזים) לגנים. מנגד, מגיעות לכם 15 או 30 שעות חודשיות בגן בחינם אם שני ההורים עובדים והגיל בו מתחילים בית הספר (שהוא חינם לחלוטין ברמת העיפרון) הינו רק 4 שנים.

חיי חברה ופנאי – מיותר לציין שיש פה המון מה לראות. כמות המוזיאונים, הפארקים, המבצרים ואתרי הטבע אינסופית. יש ארועים שונים שהישראלים מארגנים, קבוצות רבות לפי אינטרסים משותפים אחרים ועוד. האוניברסיטה מארגנת מגוון גדול של הרצאות וארועים, מקצועיים וחברתיים, אשר פתוחים לפוסט-דוקטורנטים ולמשפחותיהם.

נשאר לי כל כך הרבה מה לספר, על הבדלי המנטליות, על הקולג’ים, על מזג האויר, על הקוריוזים שבהבנת האנגלית הבריטית ועוד… אבל מחוסר ברירה אסכם: אנגליה היא אופציה נהדרת למעבר לפוסט-דוקטורט ואני כאן כדי להסביר ולעזור לכם בכל דבר שתרצו!