Success stories

אני מאוד מרוצה מתוכנית המלגות (5 מתוך 5) והיא אכן סייעה לי ואפילו יצרה רושם טוב במחלקות שביקרתי בהם והודעתי להם שאני מקבל מלגת נסיעה לצורך הראיון. המענה היה זריז ולעניין. התהליך קל ופשוט כל עוד מגישים את החומר הדרוש.

קיבלתי הצעת עבודה מהטכניון ומעוד מקומות בארץ. הסטטוס שלי הוא שאני מסיים את הפוסט שלי ביולי הקרוב ופותח את המעבדה שלי בתחילת השנה האקדמית הקרובה במחלקה להנדסה ביורפואית.

I’m very pleased with the flight grant (5 out of 5) and it did help me and even created a good impression in the departments I visited and informed them I am a recipient of a flight grant for the interview. The response was quick and to the point. The process is easy and simple as long as you apply the necessary material. I received a job offer from the Technion and from other places in Israel. My status is that I’m finishing my Post-doc this July and opening my own laboratory in the beginning of the coming academic year in the Department of Biomedical Engineering.

את הפוסד-דוקטורט שלי עשיתי כישראלי יחיד ב- University of Nevada Reno (UNR). להיות שנתיים וחצי רחוק מקהילת מחקר ישראלית כלשהי, זה מיוחד. הרגשה חלוצית של פסיעה משפחתית בשביל לא מוכר. ולפעמים חסרה לי התייחסות, שותפות דרך ורעיונות מישראלים. לכן שמחתי כשיוני שר  הזמין אותי לפורום הפוסט-דוקטורנטים הישראלים בברקלי, בארגון של עדי לביא ורעי קרן ובחסות ScienceAbroad – UC Berkley. נפגשנו כשבועיים לפני טיסתי ארצה לסבב של ראיונות עבודה וג’וב טוקס. הקבוצה הייתה קטנה, אבל למפגש היה ערך עצום. קבלתי את כל מה שקיוויתי לקבל: הקשבה והתעניינות במחקר גם מבעלי חפיפה חלקית לתחומים שלי, שאלות והערות בונות, סיוע במיקוד המסרים ובעריכת המצגת, התאמת החומר לקהל היעד, הרבה תמיכה ועידוד, אווירה נהדרת – נפגשנו כמעט כמו חברים וותיקים, לפחות כמו עמיתים מוכרים. וכן, בסופו של תהליך לא מאוד נעים, אבל הכרחי וגם בונה – קבלתי משרה שמתאימה לי. אז לעדי, רעי, יוני ולכל מי שהגיע באותו יום – הרבה תודה על חלקכם. ולכל הפוסד-דוקטורנטים הישראלים באשר הם – עשו לעצמכם טובה והיעזרו בסיינס אברואוד, כי אם פניכם חזרה לישראל, אין תחליף למה שישראלים יכולים לקבל זה מזה.

את סיינס אברוד הכרתי במהלך הפוסט דוקטורט שלי בגרמניה במהלכו חקרתי מנגנונים מולקולרים של מחלות מטבוליות וקרדיו-וסקולאריות. הפעילויות המקוונות ובעיקר הסמינרים והביטאון און-ליין, אפשרו לי לשמור על קשר עם קהילת החוקרים הישראלית בארץ ובעולם. הסביבה הבינלאומית בה עבדתי סיפקה לי כל מה שהייתי צריך מבחינת משאבים וידע - אך עדיין חשתי מנותק מהקהילה המדעית הישראלית. סיינס אברוד סיפקה בדיוק את מה שהיה חסר: קשר עם חוקרים ישראלים בארץ ובעולם, למידה משותפת, שיתוף רעיונות ושיחה על החיים והעבודה במכוני מחקר בינלאומיים. גם כשהחלטנו שפנינו מועדות ארצה, ההדרכה, הליווי והסיוע שזכיתי להם באמצעות סיינס אברוד התגלו ככלים מרכזיים במעבר וההסתגלות המהירה בארץ. בין היתר, בזכות שיתוף הפעולה הפורה שלהם עם משרד העלייה והקליטה וחברת טבע, זכיתי במלגת טיסה שאפשרה לי להשתתף בסדנת החשיפה לתעשייה בארץ. סדנא שפתחה בפני אפשרויות תעסוקה שלא הייתי מודע להן וקידמה את חזרתי ארצה למשרה בתעשייה. כיום אני עובד בחברת ראמינו-ביו שבחממת FutuRx ואני שמח לממש בישראל את הידע והכישורים שרכשתי במהלך הפוסט בחו"ל.
לינקדאין

הפעילות של סיינס אברוד סייעה לי לאורך השהות בחו"ל ועד לחזרתי ארצה עם המשפחה: ראשית, הידיעה שקיימת עמותה כזו שמטרתה לעזור למדענים לחזור ארצה ולמצוא משרה השרתה אוירה חיובית, תחושה שבארץ מתעניינים בנו ותומכים – שהרי הרבה מאיתנו נוסעים במטרה ברורה לחזור עם הכישורים שרכשנו בחו”ל. בנוסף, בפעילויות פגשתי אנשים במצב דומה לשלי שנמצאים סביבי באוניברסיטה, זה הוביל לקשרים חברתיים ותחושה שאני “לא לבד”. לבסוף העמותה מציעה עזרה רבה בתהליך החזרה עצמו, החל ממימון כרטיסי טיסה לראיונות וכלה בהמון אינפורמציה, הכוונה והפנייה לגורמים שידעו לעזור עם שאלות שונות ומשונות על תהליך החזרה.
אתר מעבדה

אני חושב שכל מי שקורא כאן בוודאי מכיר בחשיבות של סיינס אברואד, אבל למי שבכל זאת מפקפק, אשמח אם יקרא את השורות הבאות.

כבר לאחר צעדי הראשונים כסטודנט במחקר ידעתי שאני מעוניין בקריירה באקדמיה ולשם כיוונתי את כל מאמציי. ניסיתי להשתמש בכל כלי שעמד לרשותי ובכלל זה הכלים של סיינס אברוד. הארגון נהפך להיות מאוד נוכח בחיי במהלך תקופת הפוסט דוקטורט שלי ב National Institutes of Health בבת’סדה שבארה”ב. האזנתי לכל הוובינרים הרלוונטים ולמדתי המון. לכן, כשסיגל שחר (מרכזת פעילות הארגון באזור בת’סדה) העלתה את הרעיון של ‘קבוצת תמיכה לפוסטדוקים בNIH’ אמרתי לה שזה נשמע מעולה ואני בפנים. לאחר כמה מפגשים והצעות של החברים, הקבוצה התגבשה והמפגשים הפכו לתכופים ומועילים. ברוב המפגשים חבר קבוצה העביר סמינר שבמהלכו קיבל פידבק על המחקר שלו בצורה לא פורמלית וישירה (דבר שחסר בהרבה מעבדות בארה”ב וממש לא חסר בהרבה מעבדות בישראל). חלק מהמפגשים כללו חוקר ישראלי שסיים פוסטדוק לא מזמן ובא לתאר את החוויה שלו ובעיקר את תהליך הקבלה למשרה אקדמית בארץ.

כל המפגשים תרמו לי משהו אבל לאחד מהמפגשים הללו היתה השפעה מכריעה עלי. שרון שלזינגר, חוקרת צעירה בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית נתנה הרצאת הכרות לפקולטה. לרובנו, הפקולטה לחקלאות והמחלקות שהיא מכילה לא היו מוכרים. לי היה הרושם שרק חוקרים מתחום מדעי הצמח מתאימים לפקולטה. שרון הסבירה שחוקרים מתחומים שונים של מיקרוביולוגיה, תזונה, מדעי בע”ח וכו’ מבוקשים בפקולטה באותה מידה כמו אנשי הצמחים. הופתעתי ורשמתי לפני.

לאחר כשנה, הגיע הזמן להגיש מועמדות למשרה, בין יתר הפקולטות שלהם הגשתי מועמדות, נכללה גם הפקולטה. ספק אם זה היה קורה לולא המפגש עם שרון. במהלך הריאיון והביקור בפקולטה גיליתי שהמכון לביוכימיה, מדעי המזון ותזונה שבפקולטה יכול להוות בית מחקרי מעולה בשבילי והמחקר שלי הכולל בקרת ביטוי גנים בכבד רלוונטי מאוד למכון ולפקולטה. למרבה השמחה, גם בפקולטה הביעו עניין ומפה לשם…. בקרוב אפתח מעבדת מחקר בפקולטה.

אתר המעבדה טוויטר

אני מאוד שמח שישנה כזאת תכנית, והיא בהחלט סייעה לי להשתלב בעבודה בארץ. חזרתי לארץ באפריל 2018 ואני ממשיך כפוסטדוק בארץ.

I’m very happy there such a program and it definitely helped me integrate in an Israeli job. I returned to Israel on April 2018 and I’m continuing my Postdoc in Israel.

מהיום בו נחתתי על אדמת רוקוויל, מרילנד, עם אשתי ושני בני הצעירים, ועד שובי ארצה - הנוכחות של סיינס אברוד היתה שזורה בהיבטים רבים של החוויה האישית והמשפחתית. כיהנתי במהלך חמש שנים כפוסט-דוק ישראלי בכיר ב- National Cancer Institute. התגוררנו ב"קיבוץ" המפורסם ברוקוויל, והמעורבות של סיינס אברוד בכל האלמנטים החברתיים היתה מנוע מרכזי בכל הנוגע להפקת אירועים קהילתיים: נציגי סיינס אברוד יזמו והוציאו לפועל התכנסויות בעלות משמעות ונופך ישראליים: מפגשי תחילת שנה, קבלת משפחות חדשות, מסיבות פורים, פיקניק יום העצמאות ועוד. בפן האקדמי-מחקרי הקימה נציגת הארגון "קבוצת תמיכה" מחקרית, במסגרתו נפגשנו עם פוסט-דוקים ישראליים שהציגו את מחקרם ושיתפו בבעיות. למפגשים אלה היתה תרומה מכרעת להצלחה המחקרית של רבים מאיתנו, ובכללם גם אני. זכיתי גם לקחת חלק ביוזמת סיוע לפוסט דוקים ישראליים מול שר המדע – יוזמה שהבשילה, במעורבות הארגון, ל"מלגות שמיר" – קול קורא למדענים חוזרים. כאשר התקבלה ההחלטה לשוב ארצה, זכיתי במלגה ייעודית של סיינס אברוד כדי להשתתף בראיונות. העניין שלי בפעילות הארגון ובאתגרים עימם אנו מתמודדים כמדענים ישראלים - ממשיך גם כיום, לאחר שהקמתי קבוצת מחקר באוניברסיטת בן גוריון.

אתר מעבדה

התהליך היה נהדר. פשוט, ברור וקל. המלגה מאוד סייעה לי. המענה היה מהיר וקיבלתי תשובה לכל שאלה שהייתה לי.

בזכות התמיכה הנדיבה של המלגה יכולתי להגיע לארץ ולעשות סבב של ג'וב טוקס. התקבלתי כחברת סגל במסלול של קביעות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ואני חוזרת לארץ באמצע יולי.

The process was great. Simple clear and easy. The scholarship was really helpful to me. The response was fast and I received an answer for every question I had. Thanks to the scholarship’s generous support I could reach Israel and do a round of job talks. I was accepted as a staff member with tenure at the School of Social Work at the Hebrew University and I’m going back to Israel mid July.

I would like to thank you very much for the support and the wonderful service that you provided me. The process was relatively simple and quick and you were approachable.

I have secured a job in Poriya Medical Center and I am expected to return to Israel on July 2018.