נטוורקינג בכל הזדמנות, מההתחלה, חשוב לא פחות ואולי יותר מהעבודה על הבנץ׳.
סתיו (מנהלת תחום תעשייה של סיינס אברוד בניו יורק, לשעבר מנהלת אזורית באונ' קולומביה)
יצירת שיתופי פעולה - זה לוקח זמן ולא קורה מיד. שיתופי פעולה לרוב מגיעים מטעם המנחה שיוצר את הקשר אבל תמיד אפשר להציע וליזום.
נורית (מנהלת אזורית של מרכז סיינס אברוד בסינסנטי)
נטוורקינג. זה נשמע כמו מילה גסה אבל זה בסך הכל די הגיוני. בעולם של היום, כשלכל משרה יש המוני פונים, גם המעסיקים רוצים בטחון באנשים שהם שוכרים. בעיקר בני זוג שמחפשים עבודה - דברו עם כולם - עם החוקרים האחרים, עם הבני זוג, עם אנשים במפגשים מקצועיים וחברתיים. אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה יבוא הקשר הנכון. הקפידו לבדוק מראש מה אתם מחפשים - אם תסבירו לאנשים במדויק איזו משרה או תחום מעניינים אתכם, הם יוכלו לעזור לכם טוב יותר. ככה הם אנשים, אוהבים לעזור, אבל במיוחד כשזה נח להם.
לנה (מנהלת קבוצת הפייסבוק, לשעבר מנהלת אזורית של מרכז סיינס אברוד בקיימברידג', אנגליה)
1. לגבי הסביבה האקדמית, ישראל ידועה בשיתופי פעולה, מעט כסף והרבה יצירתיות. רובנו זכינו לאווירת שיתוף, פרגון וסיעור מוחות מפרה על בסיס כמעט יום-יומי. את הפוסט שלי עשיתי באוניברסיטה מובילה בניו-יורק ובאופן אישי חוויתי חוויה מחקרית הפוכה לגמרי מזו של ישראל. בשנה הראשונה חוויתי הלם תרבות מקצועי והיה לי קשה להאמין שככה מתבצע מחקר איכותי; הרגשת הבדידות המחקרית, חוסר שיתוף הפעולה, הטעייה מכוונת, רמייה ותרמית הן עניין מקובל ולגיטימי. עצה אישית -אל תשתפי רעיונות אלא אם הם לקראת פרסום, אל תסמכי על אף אחד, הכיני את כל התמיסות בעצמך, הזמיני מה שאפשר חדש. היעזרי בישראלים!!! כמובן, לא כל אחד חווה הרגשה שכזאת וזה מאוד תלוי בבחירה שלך. לכן צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולנתח ביקורות מבין השורות. יש ה-כ-ל מ-ה-כ-ל וכל סיפורי הזוועה קיימים ואמיתיים. אל תפחדי לשאול את השאלות, התשובות שתקבלי ינחו אותך בבחירה נכונה של המעבדה.
2. הכי חשוב – היעזרי בקהילה הישראלית בארץ ובחו"ל!!! ארגון סיינס אברוד ScienceAbroad מהווה מאגר נטוורקינג בו תוכלי למצוא אנשי קשר ישראלים בכל העולם – היעזרי בו.דורית (מנהלת אזורית של מרכז סיינס אברוד ברוקפלר-סלואן-קורנל, ניו יורק)