השנה היא שנת 2024. בערים המתקדמות בעולם אפשר למצוא מכוניות אוטונומיות על הכבישים, משקפי מציאות מדומה שמאפשרים הרפתקאות בכוכבים רחוקים, ועוזרים דיגיטליים חכמים-מכל-אדם. ולצד כל העושר הטכנולוגי והקדמה הללו, משגשגת גם השנאה: שנאת הזר באופן כללי, ואנטישמיות באופן ספציפי. וגם אלו פורחות בחסות הטכנולוגיה.
הרשתות החברתיות כיום הפכו לכר פורה לתיאוריות קונספירציה ולהפצת והדהוד שנאה כנגד היהודים ובכלל. מדי שנה מתפרסמים בטוויטר יותר מארבעה מיליון ציוצים אנטישמיים[1], והקצב רק גדל. בין 2020 ל- 2021 נרשמה בטיקטוק עלייה של 912 אחוזים – כמעט פי עשרה – במספר ההערות האנטישמיות[2].
קיימת הסכמה גורפת שהטכנולוגיה של ימינו מגבירה את התפשטות האנטישמיות. רשתות חברתיות יוצרות חדרי הדים בהם המשתמשים מעודדים זה את זו להביע את הדעות הקיצוניות ביותר. אלגוריתמים שנועדו לעזור לנו להכיר אחד-את-השני טוב יותר, מפיצים דווקא את התוכן המזעזע והמסית ביותר. זה לא חייב להיות כך – אבל זה המצב כיום.
אבל הוא יכול להשתנות.
תחרויות חדשנות
כאשר נפתחה תחרות Google Lunar XPRIZE להגעה לירח, מעטים האמינו שמטרות התחרות ניתנות להשגה. כן, הממשלות הגדולות בעולם הצליחו להגיע לירח בעלות של מיליארדי דולרים, אבל המחשבה שגוף פרטי – חברה, או אפילו עמותה ללא מטרת רווח – יצליח להנחית חללית על הירח, נראתה הזויה.
למרות הספקנות, זה קרה. יותר מעשרים חברות הוקמו כדי לנסות לנצח בתחרות, ועוד עמותה אחת ששמה SpaceIL. החברות גייסו מאות-מיליוני דולרים ואלפי מהנדסי אווירונוטיקה וחלל כדי להגשים את המטרה. ומה שחשוב לא-פחות, הן הפיצו את דבר התחרות ואת המטרה הגדולה שבסופה: להתניע מחדש את כיבוש החלל, כמה עשורים אחרי שארצות-הברית וברית-המועצות החליטו במשותף לפרוש מהמירוץ. המסר הזה הגיע למיליוני ילדים ובני-נוער בכל רחבי העולם, ובוודאי הניע רבים להחלטה להיכנס לתחום החלל וללמוד ולחקור את הנושא באוניברסיטה.
בסופו של דבר, אף חברה לא הצליחה להנחית חללית על הירח. רק העמותה הישראלית – SpaceIL – עמדה במשימה, וגם אז החללית לא שרדה את הנחיתה על קרקע הירח. אבל זה לא משנה. כמה מגדולי המוחות של האנושות גויסו לטובת המטרה ונרתמו לחזון מעורר-ההשראה. הדור הצעיר נקרא לדגל, והתייצב בהמוניו בתנועה שאנחנו עדיין רואים את תוצאותיה כיום. כך נראית הצלחה בתחרויות שנועדו לרתום את חכמת ההמונים כדי לקדם חדשנות ויזמות.
כיום אפשר למצוא תחרויות חדשנות כמעט בכל תחום. ארגון XPRIZE (גילוי נאות: הכותב עבד מספר שנים גם ב- XPRIZE) פתח בשנים האחרונות תחרויות עם פרסים של מאה-מיליון דולרים כל אחת להתמודדות עם משבר האקלים ולעצירת ההזדקנות. ארגונים אחרים, כמו HeroX, נאס”א ודרפ”א, פותחים תחרויות קטנות יותר עם פרסים של עשרות-אלפי ומאות-אלפי דולרים, אבל שמושכות עדיין את הסטודנטים והמהנדסים המבריקים והיצירתיים ביותר.
מדוע שלא נרתום תחרויות כאלו כדי להתמודד גם עם אתגר האנטישמיות?
זו הגישה שעמדה בבסיס החשיבה של מקימי תחרות ADIR. (גילוי נאות: הכותב מכהן בוועד המייעץ של התחרות)
תחרות ADIR
בבוקר ה- 7 לאוקטובר, מוריאל לוטן הייתה מרוכזת בחקר אסטרטגיה וליווי משקיעים וחברות סטארט-אפ בניו יורק. בבוקר ה- 8 לאוקטובר, עולמה של לוטן כבר היה שונה מאד. אחיינה, אדיר מסיקה, נרצח באכזריות בפסטיבל נובה. בשבועות לאחר הטבח הייתה לוטן עדה מקרוב לאנטישמיות ולשנאת הישראלים והיהודים בכמה מהקמפוסים הנחשבים ביותר בארצות הברית וברשתות החברתיות מסביבה.
בשלב זה היא החליטה לעשות פעולה.
לוטן שיתפה פעולה עם ד”ר שי הרשקוביץ – ששירת בתפקיד בכיר ב- XPRIZE בעצמו – כדי לפתוח את תחרותADIR לחדשנות להמונים להתמודדות עם שנאה ואנטישמיות, באינטרנט ומחוצה לו. התחרות הסופית, שעדיין בתכנון, תציע פרס של מיליון דולרים לחברי הצוות שיפתחו וידגימו פתרון מעשי להפחתת האנטישמיות ולהטמעתו בחברה. איך בדיוק ייראה פתרון כזה? זו הנקודה: אף אחד לא יודע. לכן יש צורך בתחרות כדי לעודד ממציאים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולנסות פתרונות יצירתיים וחדשנים להשגת המטרה.
זו, כאמור, תהיה התחרות המלאה. אבל בינתיים לוטן והרשקוביץ מתחילים באופן צנוע יותר: הם פתחו לאחרונה תחרות קטנה יותר, עם פרסים של שלושים-אלף דולרים בלבד. מדובר עדיין בסכום מכובד לכל הדעות, וכדי לזכות בו אתם צריכים… להביא רעיון.
כן, זה הכל. כמעט.
תחרויות החדשנות הגדולות – אלו עם פרסים של מאות-אלפי דולרים – מחייבות כמעט תמיד הוכחת היתכנות מצד המתחרים. כלומר, לא מספיק להביא רעיון. רעיונות הם כמו פוליטיקאים: כולנו תומכים באחד לפחות, ובטוחים שכל האחרים גרועים. הרעיון הוא רק השלב הראשון, והוא חייב להיות מלווה בפעולה מעשית כדי להוכיח שיש בו ממש. גם במסגרת תחרות ADIR הגדולה יותר, ייאלצו המתחרים להראות שהרעיונות שלהם בעלי-ערך. אבל לפחות בינתיים, בתחרות הקטנה שמהווה את יריית הפתיחה, אתם צריכים רק להביא את הרעיון.
אבל כדאי שהוא יהיה ממש טוב.
איך לזכות בהרבה-מאד-כסף
בשלב הראשון של תחרות ADIR שפתוח לכל העולם, מבקשים לוטן והרשקוביץ רעיונות אודות הדרכים בהן אפשר לתמרץ ולתגמל חדשנות טכנולוגית ומדעית כדי להתמודד עם אנטישמיות. הם רוצים להבין מהן הבעיות הקשות ביותר לפתרון בתחום האנטישמיות, כיצד אפשר יהיה לפתור אותן בכל זאת בעזרת מדע וטכנולוגיה, ואיך הייתם מעצבים בעצמכם תחרות שמאחדת את השאלות האלו[3].
נודה באמת: מיגור האנטישמיות הוא אתגר לא-קל, בלשון המעטה. לכן מייסדי התחרות החליטו לפתוח אותה לחדשנות ברמה הגבוהה ביותר: כזו שתגיע מכל קצוות החברה. בתחרות ADIR הראשונה יש מסלול לתלמידי בתי-ספר, מגילאי היסודי ועד התיכון. יש מסלול לסטודנטים, ויש מסלול שלישי לכל היתר. האם הם באמת מצפים שתלמיד בכתה ג’ ימצא את הפתרון להתמודדות עם האנטישמיות. אני די בטוח שזה לא מה שיקרה – אבל זה כל היופי בתחרויות חדשנות: הן פתוחות לכולם מכיוון שהרעיונות החדשניים ביותר מגיעים לעתים קרובות ממקומות לא-צפויים. זו גם דרך טובה להפיץ את המידע: אולי אותו תלמיד כתה ג’ רק ישמע על התחרות מהמורה שלו, יתלהב וישתף את הוריו שלא היו נחשפים למידע באופן רגיל – והם יהיו אלו שישתתפו בתחרות.
ומי יודע? אולי יימצא התלמיד המבריק מכתה ג’ שיפצח את הבעיה. ועל הדרך יזכה בהרבה-מאד-כסף. הוא אפילו לא יצטרך לגייס צוות משלו, מכיוון שהתחרות פתוחה גם לאינדיבידואלים. הוא רק יצטרך להירשם ולהגיש את הרעיון.
גם אתם מוזמנים
בוודאי כבר הבנתם מה מטרת הרשומה הזאת: לעודד אתכם לזכות בהרבה-מאד-כסף. ואולי, על הדרך, גם לעזור לאנושות בכללותה, וליהודים ולישראל בפרט. קחו כמה דקות – אפשר גם כמה שעות – וחשבו: איך יכולים להיראות רעיונות מנצחים לשימוש בטכנולוגיה ובמדע כדי להתמודד עם האנטישמיות בעולם? איך אפשר לבנות תחרות שתעודד אנשים לפתח רעיונות כאלו? את מי אני יכול לשתף כדי לקדם את הנושא?
יש לכם רעיון? רוצים לזכות בהרבה-מאד-כסף? הירשמו לתחרות ADIR והגישו את הרעיון שלכם (הפרטים המדויקים, עם לא-הרבה אותיות קטנות, באתר).
אין לכם רעיון משלכם? שתפו. שתפו בכל מקום. שתפו את דבר התחרות עם חבריכם, עמיתיכם, ילדיכם והמורים של ילדיכם. שתפו אותה עם האחיין הגיקי שאף פעם לא הבנתם איך הוא חושב. שתפו אותה עם הדוד הקשיש עם הדעות המוזרות שאף אחד לא רוצה לשמוע. הפתרון יכול להגיע מכל אחד מכם ומכל אחד מהם. זה, אחרי הכל, העקרון של תחרויות חדשנות.
בשני העשורים האחרונים בנתה האנושות פלטפורמות דיגיטליות שמחברות את העולם, ובמקביל מתסיסות את תושבי אותו עולם ומשמשות להפצת קונספירציות ושנאה. אנחנו יכולים לעשות טוב יותר. הטכנולוגיות יכולות לשמש אותנו כדי לקרב בין אנשים, במקום להפריד ביניהם. כדי לחשוף את האמת במקום בו הייתה מוסתרת ומוכתמת עד כה. יש לנו את הטכנולוגיות שיכולים לעשות זאת, ואם לא – בוודאי יש לנו את האנשים שיכולים לפתח, לשכלל ולהתאים אותן למטרה הזו.
ביחד, נוכל להשתמש בחוכמה הקולקטיבית שלנו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר ובטוח יותר, ליהודים ובכלל.
השתכנעתם? לכו לאתר של HeroX, הירשמו לתחרות, והתחילו לחשוב איך לשנות את העולם לטובה[4].
בהצלחה!
[1] https://www.adl.org/resources/report/quantifying-hate-year-anti-semitism-twitter
[2] https://www.brandeis.edu/jewish-experience/social-justice/2022/may/antisemitism-social-media.html
English