משרה נוכחית –

ראש קבוצה ומרצה בכיר, מחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בר אילן

Principal Investigator, Senior lecturer, Faculty of Life Sciences, Bar-Ilan University

אתר מעבדה – https://www.thekorenlab.com

באילו תחומים עסקו עבודות הדוקטורט והפוסטדוקטורט שלך?

מחקר הדוקטורט נעשה במעבדת פרופ’ עדי קימחי במכון וויצמן ועסק בבקרה על תהליך האוטופגיה. נושא המחקר היה חלבון הנקרא DAP1 אשר מצאנו שמעכב את תהליך האוטופגיה. פעילות DAP1 בעצמו כמעכב נשלטת ע״י חלבון הנקרא mTORשהוא חלבון מרכזי השולט על מטבוליזם בתא. מאוד נהניתי בדוקטורט לפצח את מנגנון הפעילות של חלבון אחד והשתתפותו בתהליך ביולוגי מסוים, אבל התחום של סקרינים גנומיים (genome wide screens) מאוד משך אותי. מאוד רציתי ללמוד ולהתנסות בשיטות גנומיות כדרך לאפיין תהליכים ביולוגיים. המעבדה שבה בחרתי לעשות בה את הפוסט דוקטורט התאימה לי כמו כפפה ליד- מעבדת פרופ’ סטיב אלדג’ (Steve Elledge)  בבית ספר לרפואה של הארווארד. סטיב הוא מומחה בתחום סקרינים מערכתיים כלל גנומיים כדרך לחקור תהליכים שונים בתא. נושא המחקר שלי בפוסט היה ללמוד את הספציפיות של מנגנוני פירוק החלבונים בתא. במהלך לימודי הפוסט פיתחתי שיטה מערכתית המותאמת למחקר זה ובאמצעותה אפיינו מנגנוני פירוק שלא היו ידועים לפני ושיש להם תפקוד חשוב בתא כמנגנוני בקרת איכות המפרקים חלבונים פגומים.

מה תחום המחקר המרכזי במעבדה שלך?

במעבדה שלי אני ממשיך להשתמש בשיטות גנומיות לחקור מנגנוני פירוק תאיים. הממצאים הראשוניים מראים כי התוצאות שקיבלנו באמצעות הטכנולוגיה שפיתחנו מהווים רק את קצה הקרחון וכי קיימים מנגנוני פירוק רבים שעדיין לא אופיינו. השיטה שפיתחנו בעצם משלימה כלים ביוכימיים ומבניים שבהם משתמשים מרבית המעבדות בתחום של פירוק חלבונים. במעבדה אנו מנסים להבין כיצד מתבצע שלב ההכרה של הסובסטרט המיועד לפירוק- מה מייחד אותו מכל שלל החלבונים בתא שהופך אותו לסובסטרט ומה קורה במחלות שבהן תהליך הפירוק משובש.   

מהן המטרות המדעיות שלך?

המטרות שאני מכוון לעצמי הן תמיד ״מיני״ מטרות שמסתכלות על הטווח הקצר של 5 שנים קדימה. אני מרשה לעצמי לחלום כל פעם בקטן, להתקדם לשלב הבא, לסמן v ולעבור לשלב הבא. שהייתי בתואר הראשון המטרה הייתה לסיים בהצלחה את התואר. שסיימתי את התואר הראשון כיוונתי למטרה הבאה- להתקבל למכון וויצמן לתואר שני. שהתקבלתי לתואר שני, רציתי להתקבל למעבדה נחשבת. שהתקבלתי למעבדה של ד״ר עדי קימחי רציתי שיהיה תואר שני מוצלח. שסיימתי תואר שני והתקבלתי לשלישי רציתי לפרסם מאמר טוב מהדוקטורט. שסיימתי דוקטורט כיוונתי למעבדה בטופ של המחקר האקדמי וכך הגעתי להארווארד למעבדה של ד״ר אלדג’. בפוסט המטרה היתה להקים מערכת ייחודית ולחקור נושא מעניין שיוכל לפתוח לי את הדלת בתור חוקר עצמאי באקדמיה. שעברתי את המשוכה הזו הגשתי בקשות למשרת חוקר באקדמיה והתקבלתי לאוניברסיטת בר אילן. המטרה היתה לפתוח מעבדה, ואז לגייס סטודנטים, לזכות בגראנטים…. הכי חשוב שתהיה מטרה באופק כי זה מה שמושך אותנו קדימה. בתור בן אדם תחרותי, זה נותן לי מקום לשאוף אליו. זה לא אומר שלא היו משוכות ותלאות בדרך, אבל כל עוד המטרה ברורה ולא מאבדים את הרצון להגיע אליה, ממשיכים לדחוף לשם עד שמגיעים.

מה היה האירוע המכונן בקריירה שלך? מתי הבנת שאתה מעוניין בקריירה אקדמית?

מדע לא הייתה האופציה הראשונה שלי כקריירה. לפני שפניתי לאקדמיה הייתי שחקן כדורגל מקצועי, שיחקתי במסגרת ליגת העל ובנבחרת ישראל הצעירה. שהשתחררתי מהצבא התחלתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה כי רציתי להרחיב אופקים ולנצל את הבקרים הפנויים שכן רוב האימונים היו בשעות אחר הצהריים. פציעה רצינית בברך בגיל 23 עצרה לי את הקריירה ושלחה אותי לחפש מקצוע אחר. עברתי מאוניברסיטה הפתוחה, לאוניברסיטת תל אביב, ואת כל האנרגיות שהיו לי ככדורגלן ניתבתי לאקדמיה וסיימתי את התואר הראשון בשנתיים. בגלל שאהבתי ביולוגיה היה לי ברור שאני לא עוצר בתואר הראשון ואני ממשיך הלאה. לא חשבתי באותה תקופה על קריירה כמדען ועל השאיפה להיות ראש מעבדה. ידעתי שאני אוהב ביולוגיה ואני רוצה להמשיך לעסוק במה שאני נהנה בו. תמיד אומרים לי- ״איך כדורגל ומדע הולכים ביחד, אין שום קשר ביניהם״. ואני עונה בחזרה שיש המון נקודות משותפות. התחרותיות, השאיפה לשלמות, אימונים/ניסויים אינסופיים להגיע לתוצאה מוצלחת סופית, היכולת לראות כמה מהלכים קדימה כדי להגיע למטרה. הרבה מהכישורים שאפיינו אותי ככדורגלן משמשים אותי כמדען.

מה הוביל להחלטה לחזור לישראל?

מראש הגדרנו שהתקופה בחו״ל כפוסט דוקטורט היא זמנית וכי בסיום הפוסט נחזור לישראל. פה גדלנו, ופה נגדל את ילדינו. בחו״ל תמיד נרגיש זרים ועל אף הנוחות והרוגע שבחיים בחו״ל בחרנו לחזור. עם סיום הפוסט הגשתי את התיק לאוניברסיטאות השונות וברגע שהתקבלתי, ניצלנו את השנה האחרונה לטיולים וכיף משפחתי וחזרנו בסיום תקופת הלימודים.

כיצד עבר הליך הראיונות למשרה באקדמיה? האם עברת הליך בארה”ב או שרק בישראל?

בחרתי להגיש מועמדות רק בישראל כי המטרה הייתה ונשארה לחזור לישראל בסיום הפוסט.

את התיק הגשתי לכל האוניברסטאות כי מראש לא פסלתי אף אפשרות. את ההגשה ביצעתי רק לאחר שהמאמר העיקרי שלי מהפוסט פורסם. רצוי להגיש סיפור שהוא כבר בשלבי סיום, לא בהכרח התקבל לפרסום אלא לקראת קבלה. זה מחזק את התיק של המועמד כי מתייחסים אליו כמי שהסיפור של הפוסט הבשיל והוא בשלב מתאים לתכנן את העתיד בתור ראש מעבדה. תיק ״חזק״ הוא תיק שכולל דוקטורט מוצלח, לפחות פרסום מחבר ראשון אחד מהפוסט בעיתון נחשב, ותוכניות לעתיד מבטיחות. במידה ועברתם את הסינון הראשוני והוזמנתם לראיון, הסמינר שתתנו חשוב ורצוי שתתכוננו למצגת ברצינות. אבל הייתי ממליץ להתכונן אף יותר על הchalk talk (תוכניות לעתיד במעבדה העתידית שלי). פה באמת בוחנים את יכולת הניהול ותוכניות המחקר העתידית שלכם. תכינו נאום chalk talk ותתכוננו עליו מול עצמכם במראה או מול קהל. תדגישו את נושא המחקר ואת הפרוייקטים לשנים הקרובות. תהיו מפוקסים ותתרכזו במספר פרוייקטים מבטיחים שאתם מסוגלים לבצע על סמך ההכשרה שלכם ועל סמך המערכת שהקמתם.

כיצד עבר תהליך הקליטה בבר אילן? האם קיבלת ליווי כלשהו בהקמת המעבדה ובקליטה למחלקה?

הקליטה בבר אילן עברה בצורה מאד חלקה. כל תהליך בניית המעבדה, פתיחת התקציב וגיוס הסטודנטים היה כל כך מהיר, כך שמהרגע שנחתי בישראל ועד שפתחתי מעבדה עברו רק 7 חודשים. בתקופה הזו התארחתי במעבדה השכנה (תודה ד״ר ניסן יששכר!) והקמנו את הניסויים הראשונים שלנו שם, כך שהרגשנו שמעמידים לרשותנו את כל הכלים להצליח. הוצמדה לי חונכת (ד״ר סיוון קורנבליט) שעזרה לי בכתיבת גראנטים ובעצות שונות לגבי גיוס סטודנטים. כל אנשי התשתיות והאדמינסטרציה פעלו ביעילות ובמהירות שהמטרה לתת לך להרגיש חלק ממשפחת בר אילן. אני ממש נהנה להיות חלק מפקולטה כל כך צעירה ותומכת שאתה יודע תמיד שם בשבילך.

מהן ההמלצות שלך לדוקטורנטים ולפוסטדוטורנטים אשר מעוניינים בקריירה מדעית?

קודם כל- כדי לפתח קריירה מצליחה, לא משנה באיזה תחום, צריך להיות שלמים ובטוחים שזה מה שאתם אוהבים. אם אתם לא באמת אוהבים מדע, לא חושבים כל היום מדע, לא רצים לכם כל היום ניסויים ומאמרים בראש- בחרתם בתחום הלא נכון. כדי לשרוד במקצוע הזה צריך לאהוב אותו מספיק כדי לא להתייאש ברגעים קשים שתיאוריות או ניסויים אינם מצליחים. וזה קורה בחלק גדול מהזמן.

אחרי שהחלטתם שאתם אוהבים מדע יש קריירה באקדמיה וקריירה בתעשייה. לא כל אחד מתאים לאקדמיה או לתעשייה ולהפך. את זה לומדים תוך כדי המסלול. זה לא משהו שאפשר לדעתי לתכנן מראש.

אם בחרתם במסלול האקדמי, הייתי ממליץ לעשות פוסט במעבדה בתחום שמעניין אתכם ושאתם מרגישים שתוכלו לתרום מניסיונכם לחקור שאלה מעניינת, לפתח טכנולוגיה מעניינת, לעשות משהו שלא עשו לפניכם. רצוי באוניברסיטה נחשבת אם אפשר. תיצרו כמה שיותר קשרים באקדמיה כדי שיכירו את העבודה שלכם ויוכלו להעריך את תרומתכם לתחום בו אתם חוקרים. תהיו בקשר עם האוניברסיטאות בארץ, שיהיו מודעים לשלב בקריירה שלכם ויכירו את עבודתכם. סיינס אברוד מעביר סדנאות מעולות הן ע״י חוקרים באקדמיה והן ע״י פוסט דוקטורנטים בשלבי המסלול השונים ושמאוד עוזרים לעשות סדר במסלול הקריירה. אני ממליץ בחום להשתתף בסדנאות אלו.

עוסקים רבות בצוואר הבקבוק האקדמי, ובעובדה שישנם הרבה אנשים בעלי דוקטורט ומיעוט של משרות עבורם. לאור כך, איך אתה רואה את עתיד תכניות הדוקטורט?

כמו שאמרתי מקודם- מי שבאמת אוהב את המדע יבחר בקריירה מדעית. הוא לא ישאל את עצמו היום מה יקרה בעוד 10-15 שנה שהוא יסיים את המסלול. אף אחד לא יכול לחזות איפה המדע בישראל יהיה בנקודת זמן זו. אם אתה נהנה במה שאתה עושה וטוב לך בתחום שבחרת אז סביר להניח שתמצא את מקומך. אקדמיה אינה האפשרות היחידה בפני בוגרי מדעים- גם התעשייה היא אופציה עבור אלו שאינם מחפשים מחקר אקדמי וגם מחקר בבתי חולים הוא אופציה.

כמנהל מתנדב וחבר סיינס אברוד, האם הפעילויות שהעמותה מציעה לדוקטורנטים ולפוסט דוקטורנטים בחו”ל סייעו לך? אילו פעולות מצאת במיוחד תורמות לך אישית?

כמובן. מפגשי ה-CDG מאוד תרמו להכרות בין הפוסטים השונים, לעזרה בקליטת והתאקלמות הפוסטים החדשים ובשלב מאוחר יותר בחיפוש משרות. המפגשים עם דיקנים ומדענים בכירים אחרים עזרו לקבל מידע על תהליך הקליטה באוניברסיטאות ומה צריך לעשות כדי לבנות תיק מועמדות טוב.

בעידן שלפני הקורונה, שראיונות היו פרונטליים, חלק מהאוניברסטאות השתתפו במימון כרטיס הטיסה של המועמדים שזומנו לראיון. במקביל סיינס אברואד מציע מלגות טיסה לראיונות שממנות את עלות כרטיס הטיסה ומסייעות למועמדים שלא קיבלו מימון כך שההגעה לראיון לא יהווה מכשול לאף מועמד/ת.

כחוקר במחלקה שמגייסת בימים אילו חוקרים, האם יש דגשים שתוכל להציע למי שמעוניינים להגיש אפליקציה על תחומים שמחפשים אצלכם או בעצות בכל היבט אחר?

הגיוס בבר אילן לא מתמקד בתחום מסוים בו מעוניינים לגייס אלא מחפשים לגייס אנשים איכותיים שהוכיחו את כישוריהם לאורך הקריירה ואשר יכולים להתאים לאופי המחקר בפקולטה. העצה שלי תקפה להגשת מועמדות לכל אוניברסיטה. בשורה התחתונה אתם צריכים להראות למה אתם מיוחדים ולמה צריך לקלוט אתכם. אתם צריכים לדעת לסכם את המועמדות שלכם בשלוש נקודות: 1) מה אתם חוקרים?, 2) באיזה שיטות אתם עושים זאת?, 3) מה חשיבות התחום שאותו אתם חוקרים. את כל ״ההצגה״ תבנו סביב שלושת נקודות אלו. ובסך הכל תסבירו מה מייחד אתכם ומה אתם יכולים לתרום להתפתחות המחלקה אליהם אתם פונים.