סיינס אברוד ומדע גדול בקטנה, מברכות את פרופ’ יאיר רייזנר על זכייתו בפרס א.מ.ת לשנת 2019. פרס א.מ.ת הינו פרס מיסודה של קרן א.מ.נ – לקידום האמנות, המדע והתרבות בישראל, שנוסדה בשנת 1999 ע”י אלברטו מוסקונה ניסים ז”ל ידיד ישראל ממקסיקו ונחשב כ״נובל הישראלי״. הפרס מוענק עבור הצטיינות מקצועית ואקדמית בתרבות ובמדע. מנימוקי השופטים: “פרס א.מ.ת. מוענק לפרופ’ יאיר רייזנר על מחקרו החלוצי באימונולוגיית השתלות, שהוביל להישגים קליניים יוצאי דופן בפיתוח השתלות תאי אב המטופויוטיים לחולים שלא נמצא להם תורם מתאים, ועל תרומתו החשובה לטיפול במגוון ממאירויות המטולוגיות, בעיקר בסוגים שונים של לוקמיה. פיתוחן של השתלות פורצות–דרך אפשר למצוא תורם לכל חולה, ובכך הביא להבראתם של אלפי חולים.” (מתוך אתר הפרס).

מאת רכזת סיינס אברוד ביוסטון, טקסס, ד”ר עירית מילמן-קרנציס, בשיתוף עמותת מדע גדול, בקטנה

מדי פעם, ישנם פרסומים בכלי התקשורת המחפשים תורמים להשתלת מח עצם (לשד העצם). הפרסומים מבקשים רק ללכת ולהיבדק בבדיקת דם רגילה ולראות האם אתם מתאימים. כל אדם שנבדק נכנס למאגר עולמי של תורמי מח עצם ופרטיו נשמרים במערכת. כיום, בנק תורמי מח העצם מונה כמיליון תורמים רשומים רק בישראל, ולעומת זאת כמות ההשתלות המבוצעות מתורם שאינו בן משפחה הינה רק כמאה בשנה [1]. המשמעות היא שחולים רבים לא זוכים לתרומת מח עצם החיונית להצלת חייהם, בעקבות הקושי במציאת תורם מתאים מהמאגר.

בניגוד להשתלת כליה למשל, שבה חשובה רק התאמת סוג הדם, בהשתלות מח עצם חשוב לבצע התאמה רחבה יותר על פי מתאם הרקמות (HLA= human leukocyte antigen). “מח עצם” הינה הרקמה שממנה נוצרים תאי הדם שלנו – הלבנים והאדומים. המערכת בנויה מתאי גזע, אשר מתחלקים ומתמיינים בעת הצורך לתאי דם אדומים – נושאי החמצן למערכות הגוף, ולתאי דם לבנים המרכיבים את המערכת החיסונית. אם נשתיל באדם מח עצם ששונה לפי מתאם הרקמות שלו מרקמותיו שלו, אחת הסכנות היא שהמערכת החיסונית שנשתיל תתקוף את המושתל ואת כל איבריו ופשוט תגרום למותו (מחלת השתל כנגד המאכסן – Graft Versus Host Disease). המקרה ההפוך והפחות מסוכן, הוא שהמערכת החיסונית של המושתל, שעדיין קיימת במידה מועטה אם התנאים שקדמו להשתלה והיו הכרחיים להכנת החולה לתהליך, לא היו אגרסיביים מספיק כדי ״לחסל״ את כל המערכת החיסונית של החולה, תתקוף את השתל והוא לא ייקלט. מקרה כזה לא יגרום לתמותת המושתל, אך ישאיר אותו ללא מערכת חיסונית מלאה וחשוף לזיהומים, בדומה מאוד לסיבוכים של חולי מחלת הכשל החיסוני הנרכש (איידס).

התופעות הללו הן אחד הגורמים שהופכים את השתלות מח העצם, למרות שאינן מערבות חדירה כירורגית והרדמה, להשתלות הכי מסוכנות ובעיתיות. בעיות אלה הובילו חוקרים רבים לנסות להצליח לבצע השתלות, שיצלחו גם במקרה של חוסר התאמה או התאמה חלקית בלבד, ועם נזק כמה שיותר מועט הן לתורם והן למושתל. פרופ׳ יאיר רייזנר, לשעבר ראש החוג לאימונולוגיה במכון וייצמן ונשיאה הראשון של האגודה הישראלית לתאי גזע, וכיום פרופ׳ במרכז לחקר הסרטן M D Anderson ביוסטון, טקסס, הביא בשורה לחולים רבים הזקוקים להשתלות מח עצם ברחבי העולם.

פרופ׳ רייזנר התחיל את הקריירה שלו בעבודה על הלקטין מפולי הסויה במכון ויצמן במעבדתו של פרופ׳ נתן שרון ז״ל. תוך כדי בידוד חלבון הלקטין הוא שם לב שהוא יכול לקשור אליו את תאי ה-T של המערכת החיסונית ההומאנית, התאים ה״עויינים״ של מח העצם, שמהווים שחקני מפתח ביצירת תגובה חיסונית נגד המקבל. קישור זה מאפשר את הפרדתם של תאים אלו מסך התאים של מח העצם. פריצת דרך זו אפשרה השתלות מח עצם ל״ילדי הבועה״ (SCID), ילדים עם חסר חיסוני משולב חמור, שמערכת החיסון שלהם הייתה פגועה כל כך עד שהם נאלצו לגדול בבועת פלסטיק למשך חודשים ואף שנים, כדי להישמר מזיהומים. פרופ׳ רייזנר ועמיתיו בסלואן קטרינג בניו יורק ב-1980 לקחו מח עצם מהורה, אשר בדרך כלל בעל התאמה חלקית בלבד עם ילדיו, וטיפלו בה בלקטין לפני ההשתלה. בכך, סילקו את תאי ה-T בתהליך שנקרא TCD-T Cell Depletion. אחרי ניקוי התאים העויינים, אפשר להשתיל את תאי הגזע ממח העצם של התורם ללא חשש מתקיפת החולה, ומתאפשרת התפתחות של חיסוניות נורמלית אצל החולה. בזכות מחקר חלוצי זה, משתמשים כיום בתהליך ה-TCD בבתי חולים בכל רחבי העולם ועד כה, ניצלו מאות ״ילדי בועה״ שטופלו מיד עם לידתם [2].

לאחר מכן, פנה רייזנר להרחיב את השימוש בהשתלת תאי גזע ממח עצם בעזרת TCD לטיפול בחולי לוקמיה. המחקר הראשוני שלו הראה שלמרות הטיפול המקדים בחולים אלה ברמות קרינה גבוהות, דחייה של השתל עדיין היוותה בעיה קשה. במחקר המשך, הוא מצא שאפשר להתגבר על דחיית השתל על ידי הגדלת המינון של תאי הגזע של מח העצם. גישה זו נקראת mega dose. ניסויי בדיקת ההיתכנות נעשו בעכברים, ולאחר מכן, הטכניקה יושמה בחולי לוקמיה. מאז, מרכזים קליניים רבים נוספים אימצו את הגישה הזו ביותר מ-500 חולים. [3] [4]

לאחרונה, הראה פרופ’ רייזנר שסוג נוסף של תאים, שניתן להרבות מחוץ לגוף החולה, מסייעים לקליטת המערכת החיסונית המושתלת ומאפשרים סבילות חיסונית. על ידי כך פותחים אפשרויות חדשות ומרתקות להשתלות בטוחות יותר במקרים של חוסר התאמה, וכשהחולים מבוגרים יחסית ואינם יכולים לעמוד בפרוטוקולים רעילים מאוד לדיכוי המערכת החיסונית. טכניקה זו דורשת הכנה מתונה יותר של החולה, ויכולה לעזור גם לחולים באנמיה חרמשית, תלסמיה ומחלות אוטו-אימוניות שונות, כגון סוכרת מסוג 1. ניסוי קליני בטכנולוגיה הזו אושר לאחרונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) [5].

בנימה אישית, הכרתי את פרופ׳ רייזנר כשהתחלתי את לימודי הדוקטורט שלי אצלו והמשכתי איתו גם למעבר למקום החדש ביוסטון, טקסס, לפתח את מחקר השתלות הריאות. זכיתי במנחה קשוב, מלמד, מסור, אינטלגנטי וחכם. זכיתי להיות חלק מפריצות דרך מדעיות ולראות איך המחקר ״הבסיסי״ שאנו עושים במעבדה מתורגם באופן ישיר להצלת חיים של חולים.
למעוניינים – אנחנו עדיין מחפשים חוקרים שרוצים לראות באופן אישי איך נעשה ״הקסם״.
—

עמותת “מדע גדול, בקטנה” הוקמה במטרה לבנות גשר בין הקהילה המדעית ועולם המדע אל הציבור הרחב. העמותה מנגישה מדע באופן מקצועי, אמין ואובייקטיבי. מנהלי העמותה ומתנדביה הכותבים במסגרת הפעילות בעמותה, הם כולם מדענים פעילים או חובבים, ובעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות מובילות. לכל כותבי העמותה יש ניסיון עשיר בהנגשת מדע, בכתב וגם בעל פה, וכל הכתבות נתונות לביקורת מדעית הכוללת ביקורת עמיתים של מומחי התחום הפעילים בעמותה. כולם, פועלים בהתנדבות מלאה ומתוך רצון ותשוקה אמיתית להנגשת מדע בעבור כל אחת ואחד שמתעניינים בדברים המרתקים שמתרחשים בסביבה של כולנו.

—

מקורות וקריאה נוספת, לינקים בתגובה הראשונה

[1] – https://www.ami.org.il/shabaton/?redirectUrl=https://www.ami.org.il/bone-marrow-registry/

[2] Y Reisner, S Ikehara, M Z Hodes, and R A Good (1980) Allogeneic hematopoietic stem cell  transplantation using mouse spleen cells fractionated by lectins: in vitro study of cell fractions. Proc Natl Acad Sci U S A. 1980 Feb; 77(2): 1164–1168.
https://pdfs.semanticscholar.org/ad1e/fb14534d62a34e4226ac8d2f18442a1ba2f4.pdf

[3] Noga Or Geva; Yair Reisner (2014). Megadose stem cell administration as a route to mixed chimerism. Current Opinion in Organ Transplantation. 19:(4)334-341.
https://europepmc.org/article/med/24905022

[4] Franco Aversa; Esther Bachar-Lustig; Noga Or-Geva et al. (2017). Immune tolerance induction by nonmyeloablative haploidentical HSCT combining T-cell depletion and post-transplant cyclophosphamide. Blood Advances. 1:(24)2166-2175.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5737124/

[5] Eran Ophir,Noga Or-Geva, Assaf Lask, David Hagin,Esther Bachar-Lustig, Yair Reisner and et al (2013). Murine anti–third-party central-memory CD8+ T cells promote hematopoietic chimerism under mild conditioning: lymph-node sequestration and deletion of anti-donor T cells. Blood. 2013 Feb 14; 121(7): 1220–1228.
https://ashpublications.org/blood/article/121/7/1220/31536/Murine-anti-third-party-central-memory-CD8-T-cells