מי את?

אני חנה-נועה ברעד, במקור ירושלמית, וכיום גרה בעיר שטוטגרט בגרמניה, בה אני עושה פוסט דוקטורט במכון מקס פלנק למערכות חכמות. את הדוקטורט עשיתי באוניברסיטת בר אילן, במעבדה של פרופ’ אריה צבן במחלקה לכימיה, בתחום האנרגיה הסולארית. בסיום הדוקטורט החלטתי שאני רוצה להרחיב את היכולות שלי ולפני כשנתיים עברתי לגרמניה כדי לעשות את הפוסט-דוקטורט. בפוסט-דוקטורט אני עוסקת במציאת חומרים חדשים במבנים ננו-מטריים שונים שישמשו כאלקטרוקטליזטורים לפירוק מים. בין היתר אני עובדת עם טכניקת מדע חומרים קומבינטורי, אנליזה בתפוקה גבוהה ושיטות למידת תוכנה כדי לאפיין את החומרים שאני חוקרת.

איך את מתארת את המעבר מדוקטורט בישראל לפוסט-דוקטורט בחו”ל?

מצד אחד תהליך המעבר היה נחמד, הכרתי תרבות חדשה ודרכי מחקר מעניינים. החשיפה שיש במהלך המחקר בפוסט- דוקטורט היא מועילה מאוד ועזרה לי להתקדם מהרבה מבחינות, כמו למשל איך שאני חושבת על דברים או ניגשת לבעיות אותן אני רוצה לפתור. מצד שני המעבר לבד למדינה זרה אינו תהליך פשוט. השארתי בארץ את בן זוגי, משפחה וחברים, ובפועל הייתי צריכה להתחיל מאפס במקום חדש שבו אני לא דוברת את השפה. פעולות יום יומיות פשוטות הופכות לקשות ומאתגרות וצריך לבקש המון עזרה מכל הסובבים. אבל לבסוף מסתגלים.

מה משך אותך למעבדה\פרוייקט הנוכחי?

במעבדה שאני נמצאת בה כרגע, שבראשה עומד פרופ’ פאר פישר, יש טכניקת שיקוע מאוד ייחודית שנקראת Glancing Angle Deposition, שמאפשרת יצירה של מבנים ננו-מטריים מגוונים. מאוד רציתי ללמוד את השיטה וליישם אותה עבור החומרים שאני מפתחת, וכך הגעתי. כמובן שזה הסתבר כהחלטה מאוד נכונה עבורי מכיוון שבנתיים הצלחתי לקחת את השיטה הקיימת במעבדה ולשפר אותה אפילו יותר שתתאים גם לטכניקות שאני משתשמת בהן למחקר. בחרתי דווקא לעבוד על אלקטרוקטליזטורים מכיוון שתחום האנרגיה מאוד קרוב לליבי ורציתי להרחיב את הידיעות והיכולות שלי לאפליקציות שונות מאנרגיה סולארית.

כשאת לא עוסקת במדע, מה את עושה?

רוב הזמן אין לי זמן להתעסק בדברים אחרים, מחקר זה עבודה מאוד אינטנסיבית ולפעמים אני יכולה לעבוד גם 12-14 שעות ביום (חשוב לציין שאני בוחרת לעשות את זה). אבל כשכן יש לי זמן אני אוהבת לנגן בגיטרה הקטנה שלי, לטייל לכל מיני מקומות יפים באיזור, וכמובן להקפיד על שגרת אימונים כי גם הגוף צריך לזוז.

איך סיינס אברוד משתלבת בעשייה בתקופה זו?

אני נחשפתי לארגון ממש לפני היציאה לפוסט ולאט לאט ראיתי שהארגון תומך מהמון בחינות, מרשתות מקצועיות וחברתיות ועד לשאלות בסיסיות בתהליך הרילוקיישן. לאחר כשנה בפוסט החלטתי לקחת את המושכות לידיים והקמתי את סניף שטוטגרט בגרמניה (שמיועד לכל החוקרים ממדינת באדן-וורטמבורג) וכעבור כמה חודשים פתחתי (יחד עם ד”ר רונן גוטסמן, מנהל סניף ברלין) את התחום המקצועי של חומרים ואנרגיה. אני חושבת שדווקא בתקופת הקורונה הארגון צבר המון תאוצה והציע הרבה תמיכה (מכל הבחינות) עבור כל החברים, ויחד עם הצוות המדהים של הארגון באמת הצלחנו להגיע ליותר אנשים ולעזור כמה שאפשר.

האם את מקווה לחזור לארץ ומה התוכניות שלך לעתיד הקריירה שלך?

ברור! זה אפילו לא שאלה של תקווה, אלא שאלה של מתי. אני כמובן מתגעגעת לכל המשפחה ולחברים ומאוד רוצה לחזור להיות עם כולם בקרוב. אני מאוד מקווה לסיים את הפוסט-דוקטורט בהצלחה כדי שאוכל להגיש מועמדות למשרות אקדמיות בארץ בשאיפה להשתלב באקדמיה הישראלית ולהמשיך לחקור את הדברים שמעניינים אותי.

הלינק לראיון בפודקאסט של מדע גדול, בקטנה מדבריםמדע

עמותת “מדע גדול, בקטנה” הוקמה במטרה לבנות גשר בין הקהילה המדעית ועולם המדע אל הציבור הרחב. העמותה מנגישה מדע באופן מקצועי, אמין ואובייקטיבי. מנהלי העמותה ומתנדביה הכותבים במסגרת הפעילות בעמותה, הם כולם מדענים פעילים או חובבים, ובעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות מובילות. לכל כותבי העמותה יש ניסיון עשיר בהנגשת מדע, בכתב וגם בעל פה, וכל הכתבות נתונות לביקורת מדעית הכוללת ביקורת עמיתים של מומחי התחום הפעילים בעמותה. כולם, פועלים בהתנדבות מלאה ומתוך רצון ותשוקה אמיתית להנגשת מדע בעבור כל אחת ואחד שמתעניינים בדברים המרתקים שמתרחשים בסביבה של כולנו.