המסלול האקדמי, מתואר ראשון, לדוקטורט ובהמשך לפוסט דוקטורט, הוא ארוך ותובעני. לעתים קרובות יש נטייה לשקוע ולהשתקע באותו מסלול ולהמשיך מכוח האינרציה ומתוך השפעותיה של הסביבה, שלרוב היא אקדמית במהותה. בחלק גדול מהמקרים נוצר הרושם כי האקדמיה היא העולם כולו וכי אין אפשרות אחרת מלבד להיות חוקר עצמאי באקדמיה. אנו רוצים להציג בפניכם מספר מדענים, שסיימו מסלול פוסטדוקטורט וסללו לעצמם דרך שונה, דרך מאתגרת ומספקת במסלול מחוץ לאקדמיה. אנו מביאים בפניכם חשיפה קטנה לאפשרויות שעומדות בפני מדענים בעולם שמחוץ לאקדמיה, כי תמיד טוב לבחור מתוך ראייה רחבה וידיעה של מגוון האפשרויות.

ד”ר משה בן-דוד – מנהל מחקר ופיתוח בחברת Ukko

1.    מה העיסוק\תפקיד הנוכחי שלך?

התפקיד הנוכחי שלי הוא ניהול והובלה של המחקר ופיתוח ב-Ukko, חברת סטארט-אפ ביוטכנולוגית שממוקמת בישראל ובעמק הסיליקון, קליפורניה. החברה משתמשת בטכנולוגיות חדשניות בכדי לשפר את איכות החיים של מיליוני אנשים הסובלים מאלרגיות ורגישויות למזון. Ukko מנתחת דוגמאות קליניות ממטופלים ומשתמשת בשיטות חישוביות מתקדמות כגון לימוד מכונה ואינטליגנציה מלאכותית, בכדי להכווין הנדסת חלבונים המעורבים בעירור והפעלה של מערכת החיסון. יצירת חלבוני מזון “בטוחים” מהווה בסיס לפיתוח מוצרי מזון חדשניים, תרופות ביולוגיות ויצירת זנים חדשים של צמחים.

2.    ספר בבקשה על הרקע המקצועי שלך. באיזה תחום מחקר ובאיזה מוסד אקדמי השלמת את הדוקטורט ופוסט-הדוקטורט שלך:

הרקע המקצועי שלי כולל מאסטר ודוקטורט ממכון ויצמן עם פוקוס בביולוגיה מבנית והנדסת אנזימים. פוסט-דוקטורט ב-CCBR באוניברסיטת טורונטו, שם המחקר התרכז סביב בניית טכנולוגיות של הנדסת חלבונים ככלי להבנת תהליכים תאיים וכפלטפורמה לפיתוח תרופות ביולוגיות.

3.    איך הגעת לתפקיד הנוכחי שלך? מה היו השיקולים שהובילו אותך למשרה? האם היית זקוק לניסיון מתאים?

לקראת סיום השנה הרביעית בפוסט-דוקטורט ציידת ראשים פנתה אלי בעקבות המלצה של חבר עם הצעה למשרה בכירה בחברת סטארט-אפ חדשה. על אף שבאותו זמן לא היו לי תכניות לחיפוש עבודה או סיום הפוסט-דוקטורט (היה לי חוזה לשנתיים נוספות), ההצעה הייתה מסקרנת והחלטתי לשוחח עם היזמים שמקימים את הסטארט-אפ. אציין שבמהלך השנים הראשונות בפוסט-דוקטורט כבר קיבלתי כמה הצעות למשרות בתעשייה בישראל ובחו”ל, אבל לא הרגשתי מיצוי של פוסט-הדוקטורט והעדפתי להישאר באקדמיה. בהצעה הנוכחית השיחה עם היזמים הייתה פוקחת עיניים עבורי ומאוד אהבתי את הרעיון המדעי, האתגר האישי והפוטנציאל בפיתוח טכנולוגיות שיכולות להציל ולשפר חיים. עם זאת, ההחלטה לעזוב את פוסט-הדוקטורט לא הייתה קלה, בייחוד כאשר רוב המחקר שלי לא היה מפורסם, והמנחים מפוסט-הדוקטורט ומהדוקטורט חשבו שזו תהייה טעות עבורי לעזוב את אקדמיה. מצד שני, החברים מהתעשייה חשבו שזו יכולה להיות הזדמנות נדירה שאסור לפספס. לאחר מחשבה מרובה, החלטתי לקחת את ההזדמנות הזו ולנסות לארוז את המשפחה והחיים בטורונטו ולחזור לארץ תוך חודשיים. למשרה זו נדרשתי לניסיון בהנדסת חלבונים ולניסיון בניהול.

4.    האם הבאת אתך רקע או ניסיון מהאקדמיה שנתנו לך יתרון יחסי? איזה?

הרקע האקדמי כלל ניסיון בביולוגיה מבנית והנדסת חלבונים משתיים מהמעבדות המובילות בעולם בתחומים אלו, כך שהמחקר שנחשפתי אליו והכלים שרכשתי הם בחזית המדע. בנוסף, למעבדת פוסט-הדוקטורט היה אופי ייחודי עם מסלולי מחקר שאפשרו גם מחקר בסיסי וגם מחקר יישומי בשיתוף פעולה עם חברות תרופות מובילות. כל אלו היוו יתרון, מאחר וחלק משמעותי מהמחקר ב-Ukko משתמש בפלטפורמות של הנדסת חלבונים ו”אבולוציה מכוונת”.

יתרון נוסף הוא ניסיון נרחב בעולמות של מזון, כולל עבודה במחלקת מחקר ופיתוח בשטראוס סלטים במהלך התואר הראשון וכמובן, ניסיון בניהול מרכז סיינס אברוד בטורונטו.

5.    ספר על תפקידך הנוכחי- מה סוג העבודה, אתגרים, יתרונות, שעות עבודה וכד’

הצטרפתי לחברה בזמן ההקמה שלה כעובד ראשון, כאשר הרעיון לחברה היה עדיין בצורת שקפים במצגת גיוס הכספים והתפקיד שלי היה להקים את מערך המחקר ופיתוח בארץ. התפקיד כלל הקמת מעבדת מחקר מאפס – מקניית ציוד, דרך גיוס צוות חוקרים ועד הובלה של הקמת מערכות ניסוייות. בתפקידי הנוכחי העבודה היא בעיקר ניהולית, הכוללת ניהול הצוות המדעי (12 חוקרים), בניית תקציבי המעבדה, קביעת יעדים רבעוניים ושנתיים למחקר וכד’. העבודה כוללת לא מעט אתגרים, מהובלת הצוות לעמידה ביעדים ועד פיתוח והקמה של מערכות ייחודיות. בתפקיד זה אין שעות עבודה מוגדרות ולעיתים קרובות יש שיחות שמתנהלות בשעות הערב המאוחרות בהתאמה לאזורי זמן בארה”ב, לדוגמה. התפקיד כולל גם נסיעות לכנסים ופגישות בחו”ל.

אתגר נוסף ומשמעותי הוא מציאת זמן לסגירת וכתיבת מאמרים מתקופת פוסט-הדוקטורט. כאמור, עזבתי את המעבדה בטרם השלמתי את כל הפרסומים שלי ונתתי למנחה הבטחה שאעשה את המקסימום לסגור את כל הקצוות שנותרו פתוחים.

6.    מה היית ממליץ לחוקרים לעשות על מנת להגיע למשרה כמו שלך? אילו כישורים יש לרכוש? אילו קשרים צריך?

עבורי משרה בתעשייה מההתחלה לא הייתה מוגדרת כ”תכנית ב’”. בבחירת מעבדה לפוסט-דוקטורט העדפתי מעבדה שנמצאת בתפר בין מדע בסיסי שנמצא בחזית המדע לבין מדע יישומי שיכול להקנות שיטות שנדרשות בתעשייה. המנחה מאוד ידוע בתחום ובעל קשרים רבים בתעשיית התרופות הביולוגיות, וניסיון ממעבדה כזו הוא משמעותי בחיפוש עבודה בתעשייה. בנוסף, כפי שכבר סיפרתי, חלק מהמחקר שביצעתי היה בשיתוף פעולה עם חברות תרופות וזה תרם גם להרחבת הנטוורק וגם להבנה שלי איך מחקר מתנהל בחברות כאלו. החסרון בפרויקטים כאלו הוא שברוב המקרים התוצאות לא יכולות להתפרסם בשל סודיות ואינטרסים מסחריים וזה משהו שכדאי לקחת בחשבון ולברר מראש, בפרט אם מכוונים רק על משרה באקדמיה.

בכדי להגיע למשרה ניהולית, לעיתים קרובות נדרש ניסיון רלוונטי. עבורי ניסיון רלוונטי כזה היה ניהול מרכז סיינס אברוד בטורונטו. כאשר התבקשתי לתת פרטי ממליצים, הייתה בקשה גם להמלצה לא מדעית שתוכל לתרום מידע על הניסיון הניהולי שלי. מיותר לציין שמוניקה לב-כהן, מנכ”לית סיינס אברוד, מאוד תמכה ושמחה לעזור בהמלצה כזו.

7.    מהן המלצותיך למציאת הזדמנויות תעסוקתיות בשוק הספציפי שהנך נמצא בו?

כדאי ליצור קשר עם חברות שמעניינות אתכם וליידע אותם שאתם מתכוונים לחזור לארץ או בתהליך חיפוש משרה. אם אתם מגיעים לביקור בארץ, הייתי אפילו ממליץ לקבוע פגישה ולהציע להעביר סמינר בנושא המחקר שלכם, עם דגש על הכלים שרכשתם ואיך הם יכולים לשמש את מטרות החברה.

כדאי גם ליידע את מנחה הדוקטורט (או קולגות מהמחלקה) שאתם שומרים את האופציה להשתלבות בתעשייה פתוחה. כחלק מתהליך הגיוס, אני פונה לעיתים קרובות ל-PIs במעבדות רלוונטיות ושואל אם ידוע על סטודנטים לשעבר שמחפשים עבודה, גם כאלו בפוסט-דוקטורט בחו”ל שמעוניינים לחזור לארץ.

ד”ר אירה קוגן – מדענית ראשית בחברת Science in Action

1.     מה העיסוק/תפקיד הנוכחי שלך?

אני מדענית ראשית בחברת Science in Action. החברה היא חברת CRO (contract research organization) שעיקר עבודתה היא לספק שירותי מחקר  בפיתוח תרופות לחברות אחרות. אנחנו מעמידים ניסויים פרה-קליניים עבור חברות מהארץ ומחו”ל ועבור חוקרים ממוסדות אקדמיים. בנוסף, יש לחברה פרויקטים פנימיים של פיתוח תרופות חדשות, ויש את הזרוע הפילנטרופית שמסייעת בקידום פיתוח תרופה לילדים החולים במחלת ניוון שרירים, דושן.

2.     ספרי בבקשה על הרקע המקצועי שלך. באיזה תחום מחקר ובאיזה מוסד אקדמי השלמת את הדוקטורט ופוסט-הדוקטורט שלך?

סיימתי דוקטורט ועשיתי פוסט-דוקטורט של שנה במכון ויצמן תחת הנחייתה של פרופ’ ורדה רוטר, בתחום ביולוגיה של התא ומחלת הסרטן.

3.     איך הגעת לתפקיד הנוכחי שלך? מה היו השיקולים שהובילו אותך למשרה? האם היית זקוק/ה לניסיון מתאים?

לתפקיד הנוכחי הגעתי לאחר האקדמיה ותקופה קצרה שבה עבדתי במחלקה לפיתוח עסקי של חברת ידע, חברה למסחור טכנולוגיות של מכון ויצמן. השיקולים העיקריים שהובילו אותי למשרה היו קשורים לשאלה – במה הייתי רוצה לעסוק? היה ברור לי שתחום המחקר מעניין אותי ויחד עם זאת שהתפקיד שבו ארצה להשתלב צריך להכיל היבטים נוספים ולא רק ביצוע מחקרים נטו.

4.     האם הבאת איתך רקע או ניסיון מהאקדמיה שנתנו לך יתרון יחסי? איזה?

איך שאני רואה את זה היום, האקדמיה בונה אותנו כחוקרים ובעצם מכינה אותנו לחיים הבוגרים. בין אם כחוקר/ת עצמאי/ת או כעובד/ת שכיר/ה בתעשייה. הניסיון המדעי שלי בתכנון מחקרים, בבניית מערכות, בהעמדת מודלים מחקריים חדשים הם כולם חשובים ומשמשים ככלים בעבודה שלי היום.

בנוסף, ניסיון בכתיבה מדעית של מאמרים, דוחות ובקשות למענקי מחקר נותן יתרון בהמון תפקידים בתעשייה, כולל התפקיד שלי.

5.     ספרי על תפקידך הנוכחי – מהו סוג העבודה, אתגרים, יתרונות, שעות עבודה, וכד’.

התפקיד הנוכחי שלי הוא תפקיד רחב ומגוון. אני עוסקת בפיתוח מדעי, ברגולציה, באתיקה ובפיתוח עסקי. בתפקיד הזה, למדתי הרבה תוך כדי העבודה ואני ממשיכה ללמוד ולהתמקצע בתחומים נוספים. אחד היתרונות בתפקיד שלי הוא הגיוון גם מבחינת העיסוק בפועל וגם בגלל העובדה שעובדים עם המון מחקרים וטכנולוגיות חדשות. התפקיד דורש גמישות מחשבתית מה שהופך אותו גם למעניין וגם למאתגר. שעות העבודה הן מאד נוחות – לרוב משמונה עד ארבע. בתקופות עמוסות אני נשארת עד יותר מאוחר כדי להשלים את המטלות.

6.     מה היית ממליצה לחוקרים לעשות על מנת להגיע למשרה כמו שלך? אילו כישורים יש לרכוש? אילו קשרים צריך? מהן המלצותיך למציאת הזדמנויות תעסוקתיות בשוק הספציפי שהנך נמצאת בו?

אני חושבת שחשוב תמיד לשמור על ראש פתוח. למשל[SK1] , אם מתחילים לעבוד בחברה קטנה יש יותר סיכוי לקבל אחריות רחבה ולהגיע לתפקיד בכיר בפחות זמן. כדאי לחפש את סוג העבודה שרוצים לעשות, ולא את התפקיד עם השם הכי מרשים. יש לברר מהו התפקיד באופן מעשי לפני שמתחילים. לקחת בחשבון שאפשר לעבור מתפקיד לתפקיד אחר או להתפתח תוך כדי שעובדים בתפקיד מסוים לתחומי אחריות נוספים. יש הרבה תפקידים מעניינים  לא רק במחקר, אלא גם בתחומים הקשורים למחקר.

לגבי קשרים – אני לא הגעתי לתפקיד הנוכחי שלי דרך קשרים מיוחדים, לכן אני לא חושבת שצריך כאלה. כמובן שקשרים באופן כללי זה טוב וחשוב. לדעתי הקשרים שיש לכל אחד ואחד מאתנו מספיקים. לכל אחד יש חברים, חברים יותר קרובים וחברים פחות קרובים. לדבר עם כולם יכול לעזור גם להבין איזה סוגי עבודות ותפקידים קיימים בשוק וגם לשמוע על משרות פתוחות. חשוב הוא לדבר עם כמה שיותר אנשים כדי להיחשף למגוון האפשרויות הקיימות.

ד”ר יעל פומרנץ – אחראית על בריאות דיגיטלית במדיסון ונצ’רס

1.     מה העיסוק/תפקיד הנוכחי שלך?

אני אחראית על בריאות דיגיטלית במדיסון ונצ’רס, שהיא זרוע הפיתוח התאגידי של חברת מדיסון פארמה. (חברת תרופות ישראלית)

2.     ספרי בבקשה על הרקע המקצועי שלך. באיזה תחום מחקר ובאיזה מוסד אקדמי השלמת את הדוקטורט ופוסט-הדוקטורט שלך?

דוקטורט בביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן, מחקר פוריות במעבדה של פרופ’ נאוה דקל, ופוסט-דוקטורט במחקר תאי גזע במעבדה של פרופ’ ריצ’רד פינל באוניברסיטת טקסס באוסטין.

3.     איך הגעת לתפקיד הנוכחי שלך? מה היו השיקולים שהובילו אותך למשרה? האם היית זקוקה לניסיון מתאים?

הגעתי לתפקיד הנוכחי אחרי שפגשתי מישהי מהמחלקה שלי במכון ויצמן שעובדת במדיסון ונצ’רס בתפקיד מקביל. נפגשנו בכנס והיא המליצה עלי לתפקיד. מבחינת הדרך המקצועית, עבדתי לפני כן בסטארט-אפ סיגנלס אנליטיקס, שמספק פתרונותBI  מבוסס על ביג דאטה בין היתר לחברות פארמה, זו העבודה הראשונה שהיתה לי אחרי פוסט-הדוקטורט. גם למשרה הראשונה הגעתי דרך חבר מהדוקטורט. התחלתי שם כאנליסטית – ניתחתי את הדאטה שנאסף עבור הלקוחות (ניתוח גרפי) ועשיתי מחקר (באינטרנט) בתחומי הפרויקטים השונים. בהמשך קודמתי לנהל צוות של אנליסטים, ובסוף צוות יותר גדול של אנליסטים ויועצים לחברות פארמה גדולות. כמעט כל הפרויקטים שלי עסקו בחדשנות ובפרט בחדשנות דיגיטלית בתחום הבריאות. מה שהביא אותי לתפקיד הנוכחי.

בחרתי בתפקידי הנוכחי מאחר והוא מתאים לכישורים שלי ולהעדפות שלי – אני אוהבת להיות באינטראקציה עם אנשים ולקדם תהליכים. הוא בתחום המדע והבריאות שאותו אני מכירה. מעבר לכך  הנחו אותי שיקולים של תרבות ארגונית, אופי המנהל והצוות, משכורת, תנאים.

4.     האם הבאת איתך רקע או ניסיון מהאקדמיה שנתנו לך יתרון יחסי? איזה?

בכל התפקידים שעשיתי התואר השלישי והניסיון מהאקדמיה היוו יתרון. כישורים בפיתחתי בלימודים ומהווים יתרון הם היכולת לחקור וללמוד במהירות תחום מדעי, היכרות עם תחומים מגוונים של הרפואה והמדע, חשיבה ביקורתית, יכולת קריאה והבנת חומר גרפי, יכולת עיבוד והצגה של  מידע לקהל, ועמידה בפני קהל.

5.     ספרי על תפקידך הנוכחי – מהו סוג העבודה, אתגרים, יתרונות, שעות עבודה, וכד’.

בעבודתי הנוכחית אני מאתרת חברות ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטליות על מנת לשלבן בפורטפוליו של מדיסון ונצ’רס, של חברות הבת או של חברות הפארמה הבינלאומיות השותפות שלנו, או למטרות השקעה. בנוסף מדיסון ונצ’רס שותפה בחממת בריאות דיגיטלית בתמיכת המדען הראשי.  העבודה כוללת הרבה נטוורקינג ושיחות עם אנשים, ודורשת יכולת להבין מהר את המקום המדעי והעסקי של חברה. נחוצה הבנה עסקית והבנה של איך שוק הבריאות עובד ומה האתגרים שעומדים בפני החברות. היתרונות התפקיד הם שאני פוגשת את החברות הכי חדשניות בתחום שמאוד מעניין אותי (בריאות דיגיטלית) ובנוסף יש לי תחושה שאני יכולה לעזור להן לממש את הפוטנציאל באמצעות החיבורים שאני יכולה לבצע. בתפקיד יש לי הרבה ענין וסיפוק ותחושה שאני באמת תורמת לתעשייה הזאת להתקדם ולהתממש. שעות העבודה סטנדרטיות. לפעמים ארוכות, אבל אני מאוד משתדלת לאזן את הבית והעבודה, ובצד הסיפוק לשמור את הזמן שלי עם המשפחה, לא לעבוד בסופי שבוע ובערבים אם לא מוכרחים.

6.     מה היית ממליצה לחוקרים לעשות על מנת להגיע למשרה כמו שלך? אילו כישורים יש לרכוש? אילו קשרים צריך?

המשרה שלי די ספציפית. אני לא יודעת כמה עוד כאלה יש, אז אני אגדיר “משרות כמו שלי” כמשרות של אנשי פיתוח עסקי בתעשיית הבריאות הדיגיטלית – זה מתאים לאנשים שמאוד אוהבים ליצור קשרים ולדבר עם אנשים אחרים, לא לביישנים. כדאי מאוד לקבל הבנה עסקית והכרות עם העולם הזה – בכל דרך אפשרית. אני למדתי הרבה במשרה הקודמת שלי ואני גם עושה MBA באוניברסיטת תל אביב במקביל, שאני מאוד נהנית ממנו. לומדים הרבה וזה פותח את האופקים. אני משתמשת הרבה בלינקדאין ככלי גם להתעדכנות בחדשות בתחום, וגם ליצירת קשרים עם אנשים. אני ממליצה להתחיל משם – תחפשו את החברים שלכם מהלימודים, תתחברו בלינדקאין עם כמה שיותר אנשים. תעקבו אחרי חברות שמעניינות אתכם. עוד כלים מומלצים – StartUP Nation Finder דאטה בייס נהדר שמכיל את כל החברות הישראלית, לפי נושאים. הוא חינמי ואפשר להוריד ממנו רשימות של חברות בתחום שמעניין אתכם, ולעקוב אחריהן בלינקדאין, לנסות לבדוק אם מכירים שם מישהו, אולי חבר של חבר ומשם ליצור קשרים עקיפים שיקדמו אתכם. כמובן כדאי לא להישאר רק באינטרנט ולצאת לעולם, יש הרבה מפגשים חינמיים לדוגמה של ארגון mHealth Israel  שמארגן מפגשים והרצאות בתחום הבריאות הדיגיטלית. בהצלחה!

ד”ר גל ויטנברג – ראש תחום אנטמולוגיה במטבוליק אינסייטס

1.     מה העיסוק/תפקיד הנוכחי שלך?

אני ראש תחום אנטומולוגיה במטבוליק אינסייטס, חברת סטרט-אפ שמגלה ומפתחת חומרים חדשים מבוססי צמחים להגנת הצומח. צמחים יוצרים המון חומרים שונים ומשונים כדי להגן על עצמם, ואנחנו מפתחים חומרים כאלו כחומרי הדברה לשימוש בחקלאות. אני אחראי בחברה על כל תחום הדברת החרקים.

2.     ספר בבקשה על הרקע המקצועי שלך. באיזה תחום מחקר ובאיזה מוסד אקדמי השלמת את הדוקטורט ופוסט-הדוקטורט שלך?

את הדוקטורט עשיתי במחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן. חקרתי את התגובה של צמחים לשינוי בעוצמת האור. בפוסט-דוקטורט חקרתי במכון מקס פלאנק לפיזיולוגיה מולקולארית של צמחים, בפוטסדם, גרמניה. עבדתי על תהליכי ההרכבה של הקומפלקסים החלבוניים במערכת הפוטוסינתטית. פוסט-הדוקטורט לא ממש קשור לחרקים, אבל במהלכו צברתי ניסיון בשיטות אנליטיות כמו LC-mass spectrometry, שתכתב מאד עם מה שאני עושה היום.

3.     איך הגעת לתפקיד הנוכחי שלך? מה היו השיקולים שהובילו אותך למשרה? האם היית זקוק/ה לניסיון מתאים?

לתפקיד הנוכחי הגעתי דרך חברת השמה. חיפשתי עבודה במו”פ וזו היתה אחת העבודות שהוצעו לי. החברה עוד לא ממש הוקמה כשהתראיינתי לעבודה, אני ועובד נוסף היינו שני הגיוסים הראשונים. התלהבתי מהרעיון, מההשלכות של מה יקרה אם נצליח לממש את הרעיון (לעשות שינוי אמיתי בתחום החקלאות, להשפיע על חייהם של אלפי חקלאים בעולם) ומהאפשרות לקחת חלק בבנייה של חברה ומחקר מההתחלה. הניסיון שצברתי בשיטות אנליטיות היה שיקול די משמעותי בגיוס שלי, כמו גם הניסיון שלי עם צמחים.

4.     האם הבאת איתך רקע או ניסיון מהאקדמיה שנתנו לך יתרון יחסי? איזה?

כפי שאפשר להבין מהניסיון האקדמי שלי, אנטומולוגיה היתה זרה לי לחלוטין, אבל הגעתי לחברה עם ניסיון בשיטות אנליטיות ועם הבנה עמוקה למדי במדעי הצמח, בחלבונים וקומפלקסים חלבוניים. אני חושב שאין עבודה שמועמד מתאים לה ב-100% מבחינת הדרישות, ומי שמחפש/ת עבודה לא צריך/ה לפחד להגיש מועמדות למשרות להן הם לא מתאימים ב-100%. חוץ מההתמחות בנושאים ספציפיים כאלו ואחרים, אני חושב ששנים באקדמיה ברמות הגבוהות יותר (ז”א פוסט-דוקטורט במעבדה מובילה בחו”ל) נותנות ניסיון בתכנון והובלת פרויקט, בתכנון ניסויים, בהבנה של מערכות מורכבות ובחשיבה מדעית, שלכולם יש ערך ומהווים יתרון בהמשך בעולם ה”אמיתי”.

5.     ספר על תפקידך הנוכחי – מהו סוג העבודה, אתגרים, יתרונות, שעות עבודה, וכד’.

התפקיד הנוכחי די מגוון, גם בגלל דרישות התפקיד וגם בגלל שבסביבת סטרט-אפ חווים “הכל מהכל” והתפקידים פחות מקובעים. אני מתכנן ניסויים שהצוות שלי (כן, גדלנו מאז שגוייסתי) מבצע ואז מסיק מסקנות מהתוצאות ומחליט כיצד להתקדם. עיקר הזמן שלי מוקדש לפיתוח מערכות ניסוי חדשות ושכלול ושיפור הקיימות ולתכנון המשך הפרויקטים השונים בתחום שלי בחברה, בהתאם להתקדמות ולתעדופים, ולהתפתחות בתחומים אחרים בחברה, כמו אסטרטגיה עסקית או התעמקות בכימיה אנליטית. אתגרים לא חסר, בין אם זה ללמוד כשנכנסים לתחום חדש, לנהל צוות, ללמוד מערכות שיקולים חדשות לגמרי כמו תקציבים, צרכי השוק, אסטרטגיה עסקית. ועוד. יתרונות יש המון: מאד מעניין, האפשרות להשפיע באמת בעולם גדולה והסביבה מאד תומכת (כי בתעשייה בכלל ובסטרט-אפ בפרט כולם עובדים יחד למען מטרה משותפת). את שעות העבודה שלי אני קובע לעצמי, אז אני משער שהן קצת מעבר לרצוי.

6.     מה היית ממליץ לחוקרים לעשות על מנת להגיע למשרה כמו שלך? אילו כישורים יש לרכוש? אילו קשרים צריך?

אני ממליץ לחוקרים לפתוח את הראש, יש בעולם התעשייתי המון אנשים שעושים המון דברים, המגוון גדול בהרבה ממה שנראה דרך הפריזמה של האקדמיה. מעבר לכך, חשוב להעריך את מה שלמדתם עד היום (וזה הרבה), אבל לא לפחד משינויים ולא לחכות למשרה שתשמע כמו ההמשך הישיר של הדוקטורט/פוסט-הדוקטורט. אם אתם עוברים לתעשייה, רוב הסיכויים שלא תהיה משרה שדומה למה שעשיתם באקדמיה כי, זו לא אקדמיה. אתם עוברים לעולם הרבה יותר מעשי, ובהרבה מידות יותר דינמי ומורכב. תמיד כדאי לאסוף קשרים וכישורים במהלך הדרך, לא תדעו מתי ואיך תצטרכו אותם. האפשרות לקצר תהליכים ולדעת מי המומחה בתחום מסוים כי “פעם שמעתי סמינר שלה/ שתינו יחד קפה/ עשינו יחד סמינר” מוכיחה את עצמה לא פעם. הכישור הכי חשוב, לדעתי, הוא הצמא ללמוד ואותו חייבים לשמר.

7.     מהן המלצותיך למציאת הזדמנויות תעסוקתיות בשוק הספציפי שהנך נמצא בו?

ראשית, לדבר עם אנשים. אין מה לעשות, בישראל קשרים הם גורם קריטי. שנית, חשוב לזכור שהבושה היא האויבת של מי שמחפשים מקום עבודה. תמיד עדיף לשאול ולנסות. אפילו אם קורות החיים שלכם/ן לא מתאימים ב-100%, למה לא לנסות? בהרבה מקרים אתם יותר מוכשרים לעשות עבודה מסוימת ממה שנראה לכם.

חשוב לי להתייחס לנושא נוסף והוא ההתמקדות באקדמיה. כתוצר אקדמיה די מובהק, שנים חקרתי עם ההרגשה של “אקדמיה או כלום”. אז זהו, שאני רוצה לספר לקוראים שיש עולם שלם בחוץ, והוא מאתגר ומעניין ומורכב ומגוון מעבר למה שנראה לכם. יש בו המון הזדמנויות והמון תחומים והמון סוגי עבודה. בואו!